עיר בלי יהודים / הוגו בטאואר
הוצאת אפרסמון
154 עמודים
מגרמנית: חנן אלשטיין
כשהוגו בטאואר כתב את הספר הזה ב1922 הוא לא יכל להעלות בדעתו את השואה, לא חושב שזה אפילו היה בדמיונו, הוא כן יכל וראה אנטישמיות ואהב מאוד את עירו וינה, היה קשור אליה, בטאואר גם נרצח ב1925 כך שהוא לא יכל לראות את זה שהספר הקטן הזה שלו הפך להיות במידה מסוימת כמעט נבואי.
הסיפור מתרחש באוסטריה כאשר בית הנבחרים האוסטרי מעביר חוק לפיו היהודים צריכים לעזוב את המדינה, המדינה במשבר לאחר מלחמת העולם הראשונה ומפלגת הנוצרים הסוציאליסטים שעלתה לשלטון מקדמת את החוק הזה.
היהודים שנוכחותם בוינה ובאוסטריה מורגשת הן בעסקים והן מבחינה חברתית מרגישים את השנאה ואת הפחד ומבינים את גורלם.
אך השינוי הגדול שחל באוסטריה לאחר עזיבת היהודים מייצר אפקט הפוך לחלוטין, אוסטריה מידרדרת, אין מי שיקדם תרבות, העסקים מידרדרים והמדינה הופכת עניה יותר ועצובה יותר.
בסופו של דבר היהודים חוזרים לוינה בעורמה ובזכות יהודי אחד שחוזר בצורה נסתרת ומשנה את המצב.
בזמנו היה בספר משהו דיסטופי וסאטירי שמראה מה היא וינה ללא היהודים שהם חלק בלתי נפרד ממנה.
אנטישמיות תמיד היתה באוסטריה אך הספר הזה במידה מסוימת הפך לסוג של מציאות.
בעיני מדובר בספר מרתק גם בהתבוננות לאחור וגם בהתבוננות עכשוית כאשר באחרית הדבר המתרגם מסתכל על פירוק הדמוקרטיה ועל שינוי משטר שהופך לאט לאט ללא דמוקרטי ומפלה גם בהקשר שלנו ואני לא חושבת שההשוואה מופרכת מיסודה.
אפשר לדון או להתווכח על כך אך ההקשר הנעשה ראוי להתייחסות ולתשומ לב.
ספר מרתק ומעורר מחשבה.

כתיבת תגובה