7 אגדות שלנו / עופר אדרת

7 אגדות שלנו / עופר אדרת
הוצאת דביר מסדרת הקיפוד והשועל
221 עמודים

איך אנחנו מייצרים אגדות, איך אנחנו מאדירים סיפורים?
עם זקוק לגיבורים על מנת לספר סיפורים, על מנת להעריץ, להפוך לאגדות, לתת לנו כח ולהעצים דמויות כדי להזכר בהם ולתת לנו השראה.
אין עם שאין לו גיבורים ואין עם שדמויות מסוימות לא נמצאות בכלל בשדה המחלוקת ובימינו אנחנו חייבים אגדות שלא נמצאות במחלוקת, צריכים משהו שמאחד אותנו כי כל כך הרבה מחלוקת יש כאן.
המחבר עופר אדרת מספר באחרית הדבר בספר שיש דמויות או סיפורים שלא הצליחו לתפוס קונצנזוס ולאחד למשל רבין או פרשת אלטלנה, אלה כבר לא יהיו חנה סנש או טרומפלדור, המחלוקת היא חלק מהסיפור שלהם והקיטוב בחברה הישראלית בין הימין ושמאל מתבטא היטב בפולמוס על דמויות אלו.
אז בא לנו עופר אדרת ופותח לנו את אותם קונצנזוסים ואומר "רגע,רגע" ומציג לנו את אותם סיפורים ואגדות מנקודת מבט קצת אחרת אולי שחלקה מוכר לנו וחלקה אולי לא אבל מעורר את השאלה עד כמה יצוק האתוס והאם מותר לנו למצוא בו פגם או לפתוח אותו כך שהדיון עליו ימשך? בעיני לפחות התשובה היא כן, אני לא אוהב פרות קדושות ואני אוהב שחיטה שלהן אז כאן אין שחיטה אבל יש פתיחה מחדש ואולי קריאה בעין ביקורתית על הדמויות ההן, על הסיפורים ההם.
עופר אדרת בחר שבעה סיפורים שבהם מוצבים דמויות מהסיפור שלנו כעם, מהקונצנזוס הלאומי ומעלה שאלות עליהם, מספר אץת הסיפור ופותח נקודות חשיבה מעניינות.
האם טרומפלדור וחנה סנש לדוגמא באמת היו חייבים לעשות את מה שהם עשו? מה באמת קרה עם כ"ג יורדי הסירה, מה היה חלקו של פאוול פרנקל במרד גטו וורשה ולמה אנחנו כמעט לא לומדים עליו ומזכירים אותו בהקשר של המרד אלא בעיקר את אנילביץ, איך היה הסיפור של יאיר שטרן באתוס הלאומי אם לא היה נורה על ידי הבריטים ועוד ועוד סיפורים.
קראתי את הספר הזה בשקיקה ובהנאה ובעיקר החכמתי, אני אוהב ספרים ובעיקר כאלו שמעמידים אותנו בפני מידע חדש או מידע ביקורתי על דברים
שלמדנו והכרנו.
ספר נהדר ומעניין שנותן לנו פרספקטיבה חדשה ומאיר לנו את ההסטוריה ואת המיתוסים המקומיים המודרניים מנקודת מבט קצת אחרת וביקורתית.
מומלץ.