החבל / סטפן אאוס דם זיפן
ספרית פועלים
140 עמודים
מגרמנית: אברם קנטור

החבל הוא ספר פיוטי על נושא די מטריד שהוא האנושיות והגבולות שלהם או החייתיות והגבולות שלה.
במרכזו של הספר עומד חבל, חבל ארוך שלא יודעים מה מקורו והוא מופיע פתאום ביער ומפר את שלוותם של תושבי כפר קטן.
את החבל גילה תושב הכפר בשם ברנהרד, ברנהרד לא יודע מה מקור החבל ולא מבין מי הניח אותו שם אבל הוא מתחיל לחקור ומגלה שהוא לא מוצא את קצהו השני.
קבוצת גברים מהכפר יוצאים אחר מקור החבל, הם יוצאים להבין את מקורו ולמה הוא הופיע ככה פתאום.
הגברים יוצאים למשימה חדורי מטרה ונחושים כמעט כמו גברים שיוצאים למלחמה.
בהמשך הם מגלים כפר נטוש, אין נפש חיה, חלק רוצים לקחת משם דברים אל הכפר שלהם וחלק מסרבים והנשים? מחכות והחיים שם ממשיכים כרגיל (האמנם?)
הספר והחבל במרכזו הוא מטריד ומעורר מחשבה על טבע האדם, על חיתיות ועל אנושיות.
זו נובלה קצרה ואיכותית שכתובה היטב ומתורגמת היטב.
ספר חזק מאוד ואיכותי מאוד שכדאי מאוד לקרוא.

הרפואה המופלאה של קיי / אדם קיי
הוצאת הכורסא
405 עמודים
מאנגלית: תומר בן אהרון
איורים: הנרי פייקר

אדם קיי, הרופא לשעבר שכבר כתב שני ספרים למבוגרים על עלילותיו כרופא וניחן בחוש הומור משובח הבין כנראה שאולי הוא יודע לכתוב יותר טוב מאשר לעסוק ברפואה שכן הספרים שלו באמת מצחיקים ושנונים וחדים.
מאוד נהניתי מספרו "זה הולך לכאוב" שהצחיק אותי מאוד ועכשיו אני הכרתי גם את כישוריו כסופר לילדים ובני נוער שבא להציג את תולדות הרפואה בצורה הומוריסטית מאוד, משעשעת וחדה ביותר.
בשילוב של הומור משובח, איורים נהדרים וכתיבה שנונה אדם קיי מציג לילדים את תולדות הרפואה בצורה מאוד לא קונבנציונלית, הוא מדבר על פרשות גוף, קדיחות בגולגולות ועוד דברים מצחיקים ומזעזעים שגורמים לנו לחשוב איך אנשים בכלל שרדו את הרפואה העתיקה אבל גם על הדרך הוא מלמד את הילדים על רפואה ועל התפתחות המדע ודברים באמת חשובים שילדים יכולים להבין וללמוד.
אני ישבתי עם הספר הזה ונהניתי ממנו מאוד, גם כמבוגר שקורא ספר כזה למדתי דברים נהדרים ומצחיקים כמו לדוגמא המלך הנרי שהעסיק ליצן בשם רונלד שתפקידו היה רק להפליץ באירועים חגיגיים ועבור זה הוא קיבל מהמלך אחוזה וקרקעות, והספר מלא באנקדוטות משעשעות כאלו על הפרשות ונוזלי גוף ודרך זה הוא מחבר את הילדים לנושאים החשובים באמת.
בקיצור, יופי של ספר, נהדר וקורע מצחוק.
מומלץ.

דלתות נסתרות / נועה צור
טפר הוצאה לאור
335 עמודים

האמת היא שהעובדה שאת הספר הזה כתבה נערה גורם לי בעיקר לתחושות משמחות כי אני יודע שיש בארץ נוער קורא ואני שמח מאוד לקרוא ספר על בני נוער שכתבה נערה. רובו המוחלט של ספרי הנוער נכתבים מנקודת מבט של מבוגרים אבל גם צריך לציין וזה חשוב שהספר הזה הוא לא בהכרח מיועד לבני נוער, לדעתי מבוגרים יהנו ממנו וביניהם גם אני שנהניתי ממנו מאוד.
השפה של הספר קולחת, הנושא מעניין והשילוב בין פנטזיה למתח מייצר ספר מאוד מהנה ומרתק שלצערי לא אוכל בסקירה הזו להכנס לפרטיו שכן לא ארצה להרוס את ההפתעה ואת חוויית הקריאה בספר מסוג זה אבל אומר שזהו ספר טוב שתענוג היה לצלול לתוכו.
אדי הוא נער סקרן וחכם, אוהב לכתוב סיפורים, יש לו רק חבר אחד והוא שקוע בשגרה הרגילה שלו וכל רצונו היה לחזור מבית הספר ולהסתגר בחדר אך לאמא שלו היו תכניות אחרות עבורו והיא ביקשה ממנו שילך למכולת ויקנה שוקולד עבור הכנת עוגת יום הולדת לאחיו התאומים.
אך משהו קורה וחייו של אדי הולכים להשתנות שכן כשהוא יוצא מהמכולת הוא נחטף ומושלך למשאית יחד עם ארבעה נערים ונערות.
לאן חטפו אותם, מי חטף אותם ומה יקרה בהמשך את זה תצטרכו לגלות בעצמכם בקריאת הספר, כן אפשר לומר ששם הספר מחבר אותנו לעלילה.
הספר מלא עניין, מותח ומעניין וזורק אותנו למחוזות המתח והפנטזיה אך לא רק, הוא תהליך והוא מסע שבו החטופים עוברים תהליך עם עצמם כקבוצה וכיחידים.
אהבתי את הספר ונהניתי ממנו ובהחלט ממליץ עליו.
מחכה לספר הבא של נועה צור.

מה קרה להגר באילת / עופרה עופר אורן
הוצאת כנרת זמורה
363 עמודים

יש משהו בספר של עופרה עופר אורן שלא משאיר אותך אדיש, לא העלילה ולא המבנה של הספר שמייצר לפחות בעיני הרבה יותר קרבה לעלילה ולגיבורת הספר.
בדרך כלל קשה לי לקרוא שירה באופן רציף, אני רואה באופן קצר וממוקד, עוזב וחוזר מתי שמרגיש לי נכון ומצתי שאני זקוק לזה אבל כאן הסונטות סחפו אותי, העלילה סחפה אותי והרגשתי איך אני מקבל את הרגעים הקשיפ בספר בצורה הרבה יותר חזקה ועוצמתית מאשר אם הם היו נכתבים בעלילה שכתובה כמו רומן רגיל לחלוטין.
הספר בנוי כולו מסונטות, 336 סונטות שמרכיבים ביחד עלילה מורכבת ומצמררת.
העלילה מתרכזת בהגר, חיילת צעירה שעוברת חוויה מורכבת ומטלטלת שמשנה את חייה ואנחנו עוברים עם הגיבורה דרך הזמן והשנים את תוצאותיה של אותה חוויה ואותו מקרה באילת, מקרה מטלטל של פגיעה מינית והלשכותיה.
אפשר לשאול את השאלה מה הניע את המחברת לכתוב רומן שלם בסונטות מנוקדות ועם חריזה ועוד לכתוב ככה סיפור כב מורכב ומטלטל אבל את זה אשאיר לפרשנים טובים ממני, החוויה שלי מהקריאה היתה חוויה מטלטלת באופן ייחודי ודווקא בגלל הסגנון שלכאורה נראה פחות מאיים ועם זאת מייצר עבור הקורא תחושה קשה יותר.
בעיני עופרה עופר אורן כותבת באופן וירטואוזי, לא פחות.
ספר מיוחד ביותר.
לי כגבר הספר הזה חשוב במיוחד, יש כאן אמירה פמיניסטית נוקבת וחזקה שהקורא יבחין בה, יש כאן המון כאב ורגש ותחושת מועקה ממה שהגר עוברת בין אם באותו הלילה ובין אם בחייה בכלל וההתמודדות שלה בעולם שמתנכר לה במובנים רבים.
ספר מיוחד במינו בסגנון מיוחד שמעצים את הסיפור בכמה רמות מאשר היה נכתב אחרת.
מומלץ מאוד.

איך לדבר עם הגוף / רונן רהב גולן
ספרי ניב
201 עמודים

רונן רהב גולן הוא מומחה לשפת גוף והספר הזה בא בעצם לתאר לנו הקוראים איך משתמשים נכון בשפת הגוף.
המחבר מאמין ששפת הגוף עוזרת לנו, בני האדם להיות טובים יותר ומוצלחים יותר והספר בא גם לספר את סיפורו האישי של המחבר אבל לא רק, זהו ספר עם כלים ברורים איך ומתי להשתמש בכלים שהגוף העניק לנו ולהשתמש בהם נכון.
הספר מלווה באילוסטרציות מצולמות של איך מחייכים נכון, איך יושבים נכון כדי לייצר ביטחון, איך אפילו לדבר עם הידיים וטכניקות נוספות.
בסך הכל הספר כתוב בשפה פשוטה ונגישה.
הספר מאוד נגיש ומאוד פרקטי בגישה שלו ולדעתי זה בסדר שזה ככה, זו המטרה של ספרים מסוג זה, להיות כלי לאנשים שזקוקים לו ולמסרים שלו ולתת לאנשים כלים פרקטיים ולא רק תיאורטיים כדי להצליח בחיים ושפת גוף היא עוד כלי שעוזר לנו לכך.
רובנו לא יודעים או לא מודעים לאיך אנחנו נראים כלפי חוץ, אנחנו ניזונים ממה שאומרים לנו אבל גם זה לא מספיק כדי לשנות הרגלים כשאנחנו לא יודעים מה נכון, איך עושים נכון ואיך עובדים עם הגוף נכון והספר הזה מיועד בדיוק לאותם אנשים שזקוקים לכך, לדעת איך עובדים עם הגוף נכון.
ספר קריא, פשוט מאוד בגישה שלו ובסך הכל משיג את המטרה שלו.

קינת מיכל / מיכל פרז נוי
יונה שחורה, הוצאה לאור בעם
37 עמודים

אמנות משחררת כאב, משחררת זכרון, מייצרת תחושה ובעיקר היא כלי ביטוי לאמירה, ליצירה וליצר.
הספרון הקטן הזה נכתב כולו כפואמה כאובה וזועקת, כזכרון עצוב.
מיכל פרז נוי היא מוזיקאית, פרפורמרית ואשת ספר שהמילה הכתובה היא חלק בלתי נפרד מחייה, היא שולטת בשפה העברית, יודעת לכתוב בה ולהתבטא בה ונראה שהפואמה החזקה הזו היא שיר כאב, זכרון ועוצמה של געגוע ורגש שנשפכים ממנה בעוצמה.
הקינה בפואמה הזו היא לזכר אחיה של מיכל, יהושע, שנפטר בגיל שש בנסיבות טרגיות והקינה הזו נקראת בנשימה אחת, הפואמה הזו קצרה וקורעת, השפה הכה מוחשית, הדימויים החזקים שבה, הרגש שיוצא ממנה הוא עוצמתי.
במידה מסוימת יכולתי לדמיין בטקסט הזה את דמותה של אימי שנפטרה כשהייתי ילד ולחבר את עצמי לטקסט הזה שמתאר הספד ארוך ורגיש של כאב.
אובדן הוא משהו שמלווה אותנו תמיד, גם שנים רבות קדימה, הוא לא מרפה ולא משחרר, הוא משנה אותנו והוא מלווה אותנו בדרכנו ומעצב את אישיותנו. יש כאלו שמייצרים ומשחררים את הכאב דרך מילים ויש דרך אמנות פלסטית אך היצירה היא דרך לפרק את הכאב לגורמים ולהוציא אותו החוצה ומיכל עושה זאת דרך השליטה שלה במילים ודרך פואמה קורעת לגזרים.
ספרון קטן עם עוצמה וכאב רב.
מומלץ.

פורסם בגלובס תרבות

הוצאת ספרי עליית הגג

התמונה הגדולה / שון קרול
הוצאת דביר
סדרת הקיפוד והשועל
463 עמודים
מאנגלית: אמיר צוקרמן
עריכה מדעית: חיים שמואלי

בצירוף מקרים מעניין יצאו בסדרת הקיפוד והשועל שני ספרים שעוסקים בנושאים מדעיים וששמם של הסופרים הוא שון קרול אבל הם לא אותו האדם כי בעוד שון ב. קרול עסק בכל שהמקריות יצרה את העולם בו אנחנו חיים ומתמקד בזה לאורך ולרוחב הספר שאני סוקר עכשיו של שון קרול שהוא פיזיקאי ופילוסוף נוגע בנסיון להקיף ככל האפשר את מהות החיים כאן על כל מה שמקיף אותה מבחינה מדעית שזה אתגר גדול אבל שון קרול עושה זאת בהצלחה.
זה ספר שמקיף נושאים כל כך רבים שכולם הם חלק מאותו פאזל שמרכיב את החיים ומשמעות החיים.
מה שהופך את הספר המקיף הזה למעניין כל כך זה המבנה שלו, קרול מתמקד בפרקים קצרים שנותנים לנו מידע בכל פעם על נושא אחר מאסטרונומיה ועד ביולוגיה, תורת הקוונטים, ביוכימיה, משמעות החיים.
הוא לוקח אותנו למסע מהיקום ועד מבנה האטום מאביוגנזה ועד המפץ הגדול.
אבל הוא גם לוקח אותנו למסע פילוסופי רוחני ולא רק מדעי אמפירי.
הוא נוגע בשאלות כמו איך אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים, מהו קיום ואיך אנחנו יודעים שאנחנו קיימים, איך אוספים ראיות מדעיות ואיך מגיעים למסקנות, הוא לוקח אותנו למסע מניוטון ואיינשטיין אבל גם נוגע בקאנט, דקארט, ויטגנשטיין וברטראנד ראסל.
הספר הזה מיועד לא רק לאנשים שקוראים הרבה ספרות עיון מדעית אלא גם לכאלו שסקרנים לגבי הקיום שלנו כאן ופחות בקיאים בנושאים האלו וזהו ספר שבכיף מספק לא מעט תשובות לשאלות מורכבות.
התמונה הגדולה הוא ספר מרתק בצורה בלתי רגילה, קצת פילוסופי, הרבה מדעי, מרחיב את הידע ובעיקר קריא, מעניין ותענוג לצלול לתוכו בטעימות קטנות.
מומלץ מאוד.

מי המציא את הגלגל / קודי קסידי
הוצאת מטר
206 עמודים
מאנגלית: כנרת היגינס־דוידי

הספר הזה לא לוקח את עצמו לגמרי ברצינות וזה מה שיפה בו שכן לכאורה קשה לאמוד או לדייק באותם אירועים הסטוריים או המצאות שקודי קסידי מנסה לתאר לנו כאן או לספר לנו עליהם ומצד שני הסיפורים שקסידי מביא יש להם בסיס מסוים.
הבסיס הוא על פי ממצאים ארכיאולוגיים שיכולים לשער מתי ואיפה התרחש אותו רגע הסטורי מכונן ועם זאת מכאן והלאה המחבר מייצר חיים ודמויות על מנת להביא לנו את הסיפור המלא כך שמצד אחד הספר לא לוקח את עצמו ברצינות גמורה וזה לא ספר הסטוריה עם אמיתות הסטוריות.
מצד שניבהחלט אפשר להנות ממנו כספר שהבסיס שלו או ההשערות לגבי הכרונולוגיה מתי אירועים אלו התרחשו קרובים למציאות.
קסידי נוגע במספר אירועים ותקופות כדי לתאר לנו כמה מהתגליות המוקדמות החשובות ביותר של האנושות וגם כאלו אולי קצת פחות חשובות למשל מי גילה את האש, מי המציא את הביגוד, מי הראשון שרכב על סוס, מי גילה את הסבון וכמובן מי המציא את הגלגל ועוד ועוד אירועים מרתקים.
לכל אירוע כזה או לכל דמות שמשערים שהיתה הראשונה לזהות או לגלות ממצא כזה או אחר קסידי נתן שם, מקום ותקופה ומספר לנו את הסיפור של התקופה, האירוע והמקום ומה שיפה בספר הזה זה החיבור לתקופה או החיבור להקשר של אותו אירוע.
כמו שאמרתי בהתחלה קסידי לוקח ממצאים ארכיאולוגיים, גנטיים ואחרים ומבסס את הסיפורים שלו על תגליות.
בעיני מדובר בספר ממש חינני, כיף לצלול לתוכו, לסיפורים, לממצאים, להמצאות ופשוט להנות ממנו מבלי לחשוב האם קסידי צודק או טועה בהשערות שלו כי אלו פשוט סיפורים מרתקים על הדיומות שמאחורי אותן תגליות והמצאות גם אם הם לא היו קיימים מעולם.
יופי של ספר.

כך הולכים השותלים / גיורא אילון
הוצאת אפרסמון
262 עמודים

אמנם אני באתי וגדלתי בקיבוץ ולא במושב אך יש המון דמיון ונקודות חיבור באידאולוגיות ובדרך של הישובים השונים ולכן כשקראתי את הספר הזה חשתי את החיבור הזה ואת ההזדהות למרות שהתקופות הן שונות לפחות בתחילת הדרך ועם זאת הסוף מאוד מזכיר את מה שעבר על הקיבוצים.
לפני שהתחלתי לקרוא את הספר קראתי שהסופר גיורא אילון נפטר לפני שהספר יצא לאור וזה עצוב שכן הספר הזה הוא באמת מקסים, שנון ומיוחד.
אמנם המחבר כתב סיפור על ישוב בדיוני בשם "גבעות" אך נראה שהעלילה או הממואר המיוחד הזה אינו בדיוני כלל וכלל וסיפור חייו ומשפחתו שזורים היטב בסיפור המושב הלא קיים והם מייצרים מארג יפה של ישראליות לאורך השנים, לאורך דורות של משפחה שהיא חלק מהמקום, חלק מההתפתחות של הארץ הזו וחלק מהסיפור של כולנו.
הספר מחולק לפרקים קצרים ואנחנו עושים מסע עם המשפחה של המחבר לאורך מקומות שונים בישראל ובתקופות שונות מהעליה לקרקע של המושב ועד להפיכתו לפנינת נדל"ן נחשקת אבל מעבר לסיפורו של המקום שהו סיפורם של האנשים, דמויות רבות יש בספר הזה, דמויות רבות וסיפורים שונים, והסיפורים נהדרים, יש בהם המון הומור וחן, וגם כאב ותסכול.
"כך הולכים השותלים הוא יופי של ספר" כולו ישראליות במקום, באנשים, בסיפורים המרגשים.
אני חושב שזה ספר נהדר של אדם שללא ספר ידע לכתוב, ידע לספר סיפורים ולהעביר אותם ובעיקר, בא לספר את סיפורה של ההתיישבות החשובה הזו על הטוב ועל הפחות טוב שבה בכתיבה נוגעת, לא מתייפייפת ולא מתחנפת ובעיקר, כתיבה טובה.
ספר נהדר ומומלץ.