ספר הפרחים הגדול / יובל זומר

ספר הפרחים הגדול / יובל זומר
הוצאת שוקן
מאנגלית: מאיה שהם פלאי
יעוץ מדעי: הגר לשנר
61 עמודים
איורים: יובל זומר

כמו כל הספרים של יובל זומר גם הספר הזה צבעוני, חי, נושם, ממה כמו הפרחים שבו.
בפורמט הענק הוא לא תמיד פורמט שנכון לכל ספר ילדים אבל במקרה של ספר הפרחים הגדול הוא נכון בעיני, הוא מביא לנו את הפרחים ואת הצבע בצורה עוצמתית יותר גם בגלל הגודל.
הספר סוקר בקצרה לילדים, בפסקאות קטנות ופשוטות מלוות באיורים נפלאים הרבה מאוד נושאים שקשורים בעולם הפרחים, משפחות פרחים, מבנה הפרח, האבקות, צמחים טורפים, יחסי פרחים ובעלי חיים, קקטוסים וסוקולנטים, הפצות זרעים וגם מלמד את הילדים את החשיבות בשמירה על הפרחים ועל הסביבה שלנו וגם מדריך קצרצר לגידול וזריעת פרחים.
כרגיל האיורים נפלאים והספר נפלא וצבעוני ואי אפשר לפספס אותו, יובל זומר הוא מאייר מחונן וזה יופי של ספר לשבת עם הילדים, להסביר להם על צמחים ואז לצאת לסיבוב בשכונה ולחפש צמחים ופרחים.
הילדים יתבוננו אחרת על הטבע אחרי קריאת הספר הזה.

לשחות את הים / מיה הוד רן

לשחות את הים / מיה הוד רן
ספרי ארוך
384 עמודים
אלה עומדת להתחתן עם עופר, בחור ממשפחה אמידה, אלה מתאוששת מתקופה קשה ומורכבת בה היא יצאה ממחלת הסרטן ומתאוששת עם רצון עז לעשות משהו מיוחד עם חייה.
בזמן צילומים לקראת החתונה אלה קופצת לים להציל אדם טובע והאדם הזה שמו הוא איציק שלאחר מכן יתברר שהוא אקטיביסט במאבק על הגנת הסביבה ובמידה מסוימת יהפוך להיות סוג של אויב עבור אלה ועופר ברצון שלהם להקים כפר נופש על החוף.

אלה שמתגוררת בקראוון סמוך לאתר הבניה חווה את הפעילות של איציק וחבריו, את הטקסים על החוף, לאט לאט נוצרת בינה לבין איציק קרבה שמערערת את מה שהיא מתכננת ואת מה שהיא חולמת עליו.

החשיפה של אלה לחבורתו של איציק מייצר אצל אלה מחשבות על יחסיה עם עופר ועל כל מה שהיא רוצה להשיג והקונפליקט הזה הופך ללב הספר, חייה של אלה, התלבטויותיה במקביל לשמירה על אביה החולה ואחותה.

הספר עוסק מעבר ליחסים בינאישיים בנושא המאבק על הסביבה, על אקולוגיה וכתוב ברגישות ובחוכמה.

ספר מעניין שכתוב היטב ובהחלט נהניתי לקרוא אותו.

חזרה / רחל היימן

חזרה / רחל היימן
הוצאת שתיים
191 עמודים
ככל שאני קורא יותר ויותר ספרים של הוצאת שתיים אני מתאהב בה, הגיוון הספרותי והקולות המקומיים שההוצאה הזו מביאה מרגשים מאוד.
גם הספר הזה של רחל היימן מביא לנו ישראליות ומביא לנו סיפור של שלוש דורות נשיים במשפחה אחת בשלוש קולות שונים וסגנונות ספרותיים שונים שמציירים לנו התמודדויות נשיות מורכבות כל אחת לתקופתה והנשים האלו מחוברות אחת לשניה וכל דור מחובר לדור הקודם וכך נוצר ספר מרגש ומעניין מאוד.
הנובלה הראשונה כתובה בגוף שניו מתארת את סבתא מרים, אישה ספרדיה ירושלמית שחיה עם גבר ממוצא גרמני, לכאורה הפערים התרבותיים והמנטליים גדולים אחד עם השני אך הם מוצאים מכנה משותף ולמרות הכל יש תחושה של החמצה. כתיבה יפה ונוגעת.
הנובלה השניה שנקראת "היא" מתארת את בתה של מרים, רונית, נובלה בגוף שלישי וכאן חוקרת האישה האם בעלה בוגד בה, נראה שחוסר האמון בבן הזוג הולך מדור לדור בספר הזה ובמשפחה הזו והחשדות קיימים וכמו בסיפור הראשון גם כאן האישה צריכה להתמודד עם אותה תחושה שמשהו לא עובד לה כמו שצריך.

הנובלה השלישית ששמה "אני" הכותבת מנסה להתחקות אחרי סבתה ואימה והיא כתובה כמן ממואר וחוקרת את הבחירות שלהן וההתמודדויות בחייהן.

הסגנונות השונים של הנובלות הופכות את הספר הזה למעניין מאוד וכתוב בצורה טובה.
ספר מעניין ובהחלט מאתגר, כתוב טוב ולוקח אותנו למסע בין דורי בסגנונות כתיבה שונים.
אהבתי.

קנגורו תום מגשימה חלום / יצחק זמיר

קנגורו תום מגשימה חלום / יצחק זמיר
הוצאת שוקן
200 עמודים
איורים: אורית ברגמן

הפנסיה עושה רק טוב ליצחק זמיר שהופך להיות סופר פורה במיוחד.
זה לא רק סדרת ספרי קנגורו תום שזה הספר האחרון בסדרה אלא הוא גם הוציא ספר על בית המשפט העליון ונראה שהוא בהחלט נהנה ממלאכת הכתיבה.
גם בספר הזה כמו בשני קודמיו בסדרת עלילות קנגורו תום יצחק זמיר משלב בין סיפור יפה על עלילותיה של קנגורו תום בארץ הקודש לבין נסיון דידקטי להסביר לילדים סוגיות באזרחות וזכויות אדם.
הדידקטיקה לא משתלטת כאן אלא היא חלק מהסיפור וזמיר מייצר עניין בסוגיות החשובות האלו באמצעות שאלות ולא באמצעות מתן תשובות, בכל פרק כמו בספרים הקודמים הוא שואל את הקוראים שאלה בנוגע לזכות המחאה, זכות הקמת חברה שיוויונית, איך מותחים ביקורת ועוד ועוד.

קנגורו תום עובדת בגן גורו ובסך הכל חייה די שגרתיים אך החלומות שלה מבהירים שמשהו חסר לה בחיים והיא זקוקה למשהו אחר, אירוע מסוים שקרה בחייה גורם לה לשקול שוב נסיעה לאוסטרליה מולדתה אל הדוד תום ויצחק מתלווה אליה ומה יקרה באוסטרליה? האם קנגורו תום תשאר או תחזור את זה הקוראים יקראו אבל זהו גם הספר האחרון בטרילוגיה המקסימה הזו של קנגורו תום ומעניין מה עוד יצא תחת ידיו של יצחק זמיר הפורה.
יופי של ספר ומומלץ מאוד לקרוא את כל הסדרה, שבוע הספר מתקרב ובהחלט שווה לבדוק את סדרת קנגולו תום המקסימה והמיוחדת.
ספרים מנוקדים, סיפור יפה, עלילה מעניינת ועל הדרך גם חינוך לאזרחות טובה וסקרנות.
מומלץ.

תמונות נסתרות / ג'ייסון רקולאק

תמונות נסתרות / ג'ייסון רקולאק
הוצאת מחברות לספרות
379 עמודים
מאנגלית: אמנון כץ
איורים: ויל סטל ודוגי הורנר

תמונות נסתרות הוא אחלה של ספר מתח, מה שהופך אותו לאחלה זה לא רק הסיפור עצמו והטוויסטים שבו שאותם לא צפיתי אלא השילוב המרתק בין סיפור מתח משובח לאיורים שמלווים את הספר והם גם חלק בלתי נפרד מהעלילה.
מלורי קווין, בחורה צעירה שיוצאת ממוסד גמילה אחרי התמכרות למשככי כאבים והרואין.
היא מתקבלת לעבודה אצל זוג צעיר ואמיד בשם טד וקרוליין במטרה להיות אומנת של ילדם טדי.
הקשר בינה לבין טדי מתהדק לאט לאט אך כאן נשחף מימד חדש בסיפור, טדי החמוד אוהב לצייר ומציורים תמימים יחסית של ילד בן חמש, לאט לאט הציורים מקבלים מימד אפל ומפחיד, נראה שטדי מתקשר עם איזו דמות דמיונית ולא ברורה, הציורים לאט לאט מתחילים לקבל צורה של ציורים בעלי איכות ונפח, רישומים מרשימים וריאליסטים של אירועים מפחידים ומטרידים כמו רצח ועוד.
מלורי לא מניחה לזה ולאט לאט היא מערבת עוד אנשים שעוזרים לה לנסות ולפענח את התעלומה, אחת מהם=ן היא שכנה מוזרה שעורכת סיאנסים והדמות השניה הגנן שמטפל בגינת הזוג.
העובדה שהציורים מלווים את העלילה ולמעשה הם הליבה של העלילה עושים את הספר הזה מרתק כל כך ומעניין כל כך.
להורי טד היא קצת חוששת לספר שכן לא רצתה שיחשבו שהיא עדיין בסמים ובהתמכרויות.
הסיפור עצמו גם הוא מרתק ומעניין וקראתי את הספר הזה כמעט ללא עצירה.
כמובן שלא אוכל לספר לכם מעבר לכך שכן צפויות הרבה הפתעות למי שיבחר לקרוא אוו אבל מדובר בספר מתח באמת נפלא ומרתק.
פשוט אסקפיזם נפלא וספר שחובבי מתח יעופו עליו.
נהניתי ממנו מאוד.

טעם של מלח / איריס קאופמן

טעם של מלח / איריס קאופמן
הוצאת שתים
189 עמודים
זהו ספר ביכורים שלא מרגיש כמו ספר ביכורים אלא של כותבת מיומנת, אחת שיודעת לספר סיפור ולתאר סיטואציות, לקחת אותנו לעומקי הדמויות ולרחשי ליבם.
שני הילדים שלי על הרצף, אמנם בתפקוד גבוה אך על הרצף ואני יודע מה זה אומר, אני מכיר את ההתמודדויות ואני מכיר את הקשיים, באותה המידה אני מלווה את אחותי שהיא אם חד הורית ורואה גם את המורכבות בלגדל ילד לבד וכשלוקחים את המורכבות בכפולה של גידול ילד לבד כשהוא אוטיסט זה לא רק קשה ומאתגר יותר אלא ראוי להערכה גדולה על ההתמודדות והעוצמה.
אבל זה הספר, זה ספר על הורות, ספר על חברות, ספר על פרידה וכאב ויש בו הכל מהכל וזה מה שעושה אותו בעיני לפחות כל כך מוצלח.
למעשה בספר הזה יש שתי נובלות אבל גם נובלות אלו בנויות מסיפורים סיפורים ואפשר גם לחבר אותם ליחידה אחת שלמה כי אני הצלחתי לראות את החיבור הזה, אלו שתי נובלות שיוצרות שלם אחד.
הנובלה הראשונה מתארת את אבישג, אם חד הורית לעוז, ילד על הרצף האוטיסטי שגם פותח את הספר דווקא מנקודת סיום, בלוויית אימו אך למעשה מהקטע הזה אנחנו מתחילים להכיר את הדמויות, את אבישג, הפרידה מניב, על חברתה יואלה שהחברות שלהן היא מקור לצמיחה וכח.
הנובלה השניה מספרת על ניב בן זוגה לשעבר של אבישג ובעיני יש בנובלה זו פחות עוצמה מאשר הראשונה אבל החיבור ביניהם יוצר את השלם.
אבל הספר עוסק גם בעבר ובהשלכות ואולי בנסיון לתקן ולהיות הורים טובים יותר ממה שהילדות נתנה לנו.
דמויות מעניינות וספר מעורר מחשבה, שקעתי לתוכו ונהניתי מאוד.
מומלץ.

וְאִנָּקְמָה / רועי שרון

וְאִנָּקְמָה / רועי שרון
הוצאת כנרת זמורה
249 עמודים
הספר הזה של רועי שרון חשוב מאין כמוהו אבל ככל שהוא חשוב ככה הוא מעורר מחלוקת, ולמה הוא מעורר מחלוקת, לא כי העובדות בו לא נכונות ולא תיעודיות. להיפך, כל מה שמתואר בספר הוא תיאור עובדתי, עיתונאי חשוב ומהימן, הכל קרה והכל מפחיד אבל יצא לי לקרוא תגובות ברשת החברתית במקומות שהספר הזה פורסם והתגובות כוללות שנאה והכחשה, אמירות כמו "אין דבר כזה טרור יהודי" היו עוד עדינות יחסית, היו תגובות חריפות יותר וזה בעיני מראה במידה מסוימת שלמרות העבודה הקשה של השב"כ מה שהם לא הצליחו זה למנוע מאנשים רבים שנחשבו עד לא מזמן מוקצים מחמת גזענות איומה ועידוד פעולות אלימות להפוך לכמעט קונצנזוס וזה מפחיד.
הספר של רועי שרון מתאר את הטרור היהודי בארבעים השנים האחרונות זה טרור לאומני, דתי, קיצוני שבא למטרה לערער את המשטר ואת השלטון ולקדם שלטון דתי.
הספר מתאר את המניעים לטרור הזה, את האנשים מאחורי האירועים, החל מהאחים קהלני, ברוך גולדשטיין, מחתרת בת עין, ג'ק טייטל ועוד ועוד.
חלקם מוכרים יותר והפכו לדמויות מפתח בהתפתחות הטרור הזה וחלקם לפחות היו מוכרים לי פחות.
היו סיפורים שהיו חסרים לי ולא פורסמו בספר כמו החייל נועם פרידמן בחברון שרצה לירות בערבים ואבי בוסקילה מנע זאת ממנו אבל בספר הזה מלבד מה שלא היה חשוב לציין את מה שכן כתוב בו ומה שמשמעותי בו וזה התחיל בנועם פדרמן ובסדרת החוברות "דע את אויביך" וההנחיות איך להתמודד בחקירות השב"כ וממשיך בשינוי החשיבה של השב"כ לגבי חקירות טרוריסטים יהודים אחרי הפיגוע הקשה בדומא.
ספר מרתק וחשוב שאחד האנקדוטות החשובות בו הוא שהאדם שבעבר היה פרקליט של רבים מאותם מפגעים וטרוריסטים ושבעצמו בעל תיקים וכתבי אישום הוא היום אחראי על המשטרה וזה מחזיר אותי למה שכתבתי בהתחלה, מי שהיו מוקצים בעבר ונחשדו כחברים בארגוני טרור הם היום בקונצנזוס היהודי וחלקם חברי כנסת ושרים.
ספר חשוב מאוד ומטריד מאוד.

נפש מרגרינה / צור גואטה

נפש מרגרינה / צור גואטה
הוצאת קתרזיס
199 עמודים
בואו נתחיל מזה שמדובר באחת הכריכות היפות שראיתי לאחרונה, המינימליזם הקסום הזה עם הצהוב הבוהק ובאמצע פרח, לא שלם, מכופף קצת כאילו אומר "אני יפה, אני עדין, אבל יש בי פגמים, יש בי חסרונות ויש לי סיפור"
ואז השם, נפש מרגרינה שאומר המון על התוכן, על האישיות של הכותב שכותב כל כך יפה ושירתו כה מגוונת ומעניינת.
צור גואטה מספר לנו סיפור, סיפור על חיים של חיפוש, סיפור על השלמה, סיפור על ילדות ועל המקום שלו בעולם וביקום.
גואטה הוא משורר, מזרחי, דתל"ש שגר בתל אביב עם בן זוגו הערבי, הוא בא מהפריפריה וכבר מהמקומות האלו נראה שיש סיפור חיים מרתק, סיפור של מקום וחיפוש זהות ואולי מציאת זהות והשלמה איתה.
הספר של גואטה עוסק בכל כך הרבה נושאים, בין עם הילדות, היחסים עם הוריו, החיים שלו כיון, התמודדות עם פחדים, התכתבות עם מקורות ההשראה שלו בספרות ובשירה והשירה עצמה של גואטה, היא מגוונת, מקצועית, חמה ולירית, הוא יושע להשתמש בשפה בדרך נהדרת והשירים מחברים ונוגעים.

בעיני לפחות ואני לא מתיימר להיות מבקר שירה אלא אדם שקורא שירה וכותב על תחושות וחוויות הספר של צור גואטה הוא מספרי השירה הטובים שקראתי בשנים האחרונות, ספר שירה עמוק מאוד, חווייתי מאוד שקל להתמסר אליו וקל להתחבר אליו.

חוויה מעצימה של קריאה וספר מרגש.

"אִמָּא תָּמִיד קָרְאָה לוֹ נֶפֶשׁ מַרְגָּרִינָה.
מַרְגָּרִינָה שֶׁלִּי. כָּכָה אִמָּא תָּמִיד קָרְאָה לוֹ.
(אֵיזֶה יֶלֶד מַרְגָּרִינָה יֵשׁ לִי!)
וְכָל הַיְּלָדִים הָרָעִים בַּכִּתָּה אָהֲבוּ לְהָצִיק לְנֶפֶשׁ מַרְגָּרִינָה.
לֹא כִּי הוּא אָהַב לִקְרֹא סְפָרִים בַּהַפְסָקוֹת
אוֹ לְהִתְחַקּוֹת אַחַר נְמָלִים וְחֶלְזוֹנוֹת,
וְלֹא כִּי הוּא הָיָה יֶלֶד הוֹמוֹ.
לֹא. זֶה לֹא זֶה.
הַיְּלָדִים הָיוּ תָּמִיד מְצִיקִים
כִּי יְלָדִים עִם נֶפֶשׁ מוּצָקָה אוֹהֲבִים לְהָצִיק
לִילָדִים עִם נֶפֶשׁ מַרְגָּרִינָה."


"כַּמָּה רָצִיתִי לְשַׁנּוֹת צוּרָה:
לַהֲפֹךְ לְנָמֵר אוֹ לְנַחְלִיאֵלִי
אוֹ לְהִשָּׁפֵךְ כְּמוֹ מַיִם,
שֶׁאוּכַל לִזְרֹם מִכָּל צָרָה,
לָרוּץ מַהֵר
אוֹ לִפְרֹחַ דֶּרֶךְ אֶשְׁנָב
בְּרִפְרוּף כְּנָפַיִם.
וּבְשַׁבָּת בַּבֹּקֶר, בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית,
הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל שֶׁהַטַּלִּית תַּהֲפֹךְ
לִגְלִימָתוֹ שֶׁל הָארִי פּוֹטֶר –
גְּלִימַת הֵעָלְמוּת.

וְאוּלַי, אָמְרָה הַפְּסִיכוֹלוֹגִית,
אוּלַי רָצִיתָ פָּשׁוּט
(לֹא לָמוּת, אֲבָל)
לְהֵעָלֵם?
זוֹ לֹא הַטַּלִּית שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת.
זֶה לֹא הַנַּחְלִיאֵלִי שֶׁרוֹצֶה לִפְרֹחַ. לֹא הַמַּיִם.
זֶה הַיֶּלֶד שֶׁרָצָה לִבְרֹחַ
וְלֹא הָיְתָה גְּלִימָה
וְלֹא הָיוּ כְּנָפַיִם."

יריתי באמריקה / תהילה חכימי

יריתי באמריקה / תהילה חכימי
אחוזת בית
159 עמודים

הכריכה של הספר הנהדר הזה מינימליסטית כמעט כמו התוכן שלו, אבל במינימליזם הזה יש כל כך הרבה אמירות ומסרים, חלקם סמויים, חלקם גלויים ואני קראתי אותו בשקיקה וחשבתי הרבה על ישראליות, על אמריקאיות, על הגירה, הטמעה, נסיון להיות שייך ועל מוסר.
גם לשם יש איזה כפל משמעות, האם היא ירתה מטאפורית באמריקה או ירתה על משהו או מישהו באמריקה ואני אחרי קריאת הספר חושב שהשם הזה וכפל המשמעות בו לא מקרי.

מדובר בספר קצר שנקרא די מהר ונשאר עם הקורא לא מעט לאחר הקריאה שכן הוא מייצר הרהורים ומחשבות רבות אבל הסיפור בעצם מספר על בחורה צעירה יחסית שעוברת מטעם העבודה לארצות הברית בסניף של החברה בה היא עובדת, מנסה להשאיר את העבר מאחוריה, את כל מה שלא עבד כאן ולנסות לייצר אותו בארצות הברית.

כך הגיבורה שלנו מתיידדת עם עמית לעבודה בשם דייויד שמזמין אותה איתו למסעות ציד והסיפור נע בין הנסיונות שלה להשתפר בציד לבין הקשיים והמורכבויות גם בחברה וגם בנסיון להשתייך לחברה האמריקאית, למצוא עצמה שם כמהגרת, כאישה לבדה, כעובדת שמחפשת להתקדם ולהתפתח.

זהו למעשה ספר על אישה בעולם גברי מאוד, עולם כוחני, אמביציוזי, עולם שהנשק, אחזקת הנשק, השימוש בו הוא משהו טבעי ונגיש שם.
אבל באותה המידה הוא מעורר את השאלה לגבי הרצון שלנו להיות אמריקאים ולהדמות להם גם לגבי הנשק ואנחנו רואים את זה בישראל ובאמריקניזציה שאנחנו עוברים גם בהקשר הזה.

תהילה חכימי כותבת מאוד מדויק, אפילו קר במידה מסוימת אבל הכתיבה חדשה וברורה והסיפור נגיש וברור וזה הופך את הספר לכזה שקל להתחבר אליו, קל להבין אותו וגם לכזה איכותי שכן כתיבה טובה היא כתיבה טובה ותהילה חכימי יודעת לכתוב סיפור.

מומלץ.

אמילי ל' / מרגריט דיראס

אמילי ל' / מרגריט דיראס
ספריית רות
114 עמודים
מצרפתית: רמה איילון

מרגריט דיראס מוכרת ביצירותיה לקורא הישראלי, בעיקר בזכות "המאהב" ו"הירושימה אהובתי", סופרת, פעילה חברתית, תסריטאית, במאית ומה לא.
אחת היוצרות החשובות והטובות בספרות הצרפתית ובכלל בספרות המאה העשרים וכאן אנחנו נחשפים לנובלה מאופקת ועדינה ועם זאת אניגמטית מאוד שהמציאות והבדיון משחקים כאן תפקיד וגם תהליך הכתיבה מן ספר בתוך ספר, סיפור בתוך סיפור בנובלה המרתקת הזו שלא תמיד יש בה מן הקוהרנטיות והוא דורש אולי קריאה שניה ושלישית ולמרות גודלו ומספר עמודיו מדובר בנובלה קשה לקריאה שדורשת ריכוז, התמדה ובעיקר שקט פנימי, במקומותינו אומרים, ספר למיטיבי לכת.
עיר נמל קטנה בנורמנדי, זוג סופרים צרפתי יושבים בקפה דה לה מארין ומשוחחים.
לידם יושב זוג אנגלי, הזוג ממתין לתיכון היאכטה שלהם והזוג הצרפתי מאזין לשיחתם עם הבארמן ומלקט השיחות, מלקט הדברים הזוג הצרפתי מתחיל לרקום את סיפורם של הזוג האנגלי, חלקו מומצא חלקו אולי לקוח מחייהם של הזוג הצרפתי עצמו, לאט לאט אנחנו מקבלים תמונה של שני הזוגות, הסיפור אפוף במסתורין, לשירה יש מקום נכבד בסיפור שנרקם ובכלל זוהי נובלה מאוד פואטית, מאוד קודרת ומאוד עמוקה.
זהו לא ספר קל לקריאה, אני בטוח אחזור עליו שוב, אנסה להבין אותו עוד לעומק.
אחרית הדבר של המתרגמת עוזר לנו הקוראים להבין את הרקע לסיפור ואת העומקים שלו אך אין כמו קריאה עצמית כדי לייצר לעצמנו את החוויה מספר כל כך מיוחד ומסופרת כל כך יצירתית ומעניינת.

בלוג בוורדפרס.קום.

למעלה ↑