לפייס את היטלר / טים בוברי
הוצאת עם עובד
504 עמודים
מאנגלית: כרמית גיא

הספר הנהדר הזה החזיר אותי לסרט הנהדר על צ'רצ'יל "שעה אפלה שהאירועים בה התרחשו לאחר האירועים המתוארים בספר ועם זאת הוא מראה בדיוק את הכוחות המנוגדים בגרמניה, אלה שחתרו לפיוס עם היטלר בכל מצב וברצון למנוע מלחמה ואלו שהבינו מי הטיפוס, מהם מטרותיו, לאן הוא חותר ואולי הבינו קצת מאוחר מדי כי בשלב מסוים המלחמה היתה בלתי נמנעת.
בראש ובראשונה הספר מדבר על מדיניותו של נוויל צ'מברליין והטעויות שעשה מול היטלר לאורך כל הדרך ויחד איתו גם לורד הליפקס ודמויות נוספות החל מהרגע שהיטלר עלה לשלטון ועד האנשלוס וסיפוח צ'כוסלובקיה וחבל הסודטים, מכאן היטלר כבר היה בדהירה לעבר מה שאנחנו מכירים כמלחמת העולם השניה.
הספר מיטיב לתאר את המדיניות הנאיבית של צ'מברליין והוא מתואר כספר מתח הסטורי נפלא.
טים בוברי הוא הסטוריון נהדר, הספר עוקב אחר האירועים מבחינה כרונולוגית בכתיבה קולחת ומרתקת לכל האורך ולא הרגשתי איך הזמן עובר.
ישנם ספרי הסטוריה שהקריאה בהם איטית יותר ולפעמים לא נגישה מספיק אך הספר הזה למרות הפרטים ברבים בו מתואר בצורה נפלאה וממחיש לנו יותר מהכל איך מדיניות כזו כלפי דיקטטורים מתהווים היא דרך שגויה.
"לפייס את היטלר" הוא ספר הסטוריה סוחף ומרתק שמתמקד בתקופת טרום המלחמה ובטעויות שנעשו.
האם אנחנו למדנו משהו מההסטוריה ומהטעויות שנעשו על ידי בריטניה, צרפת ומדינות נוספות? זו שאלה מצוינת.
אבל זה שיעור חשוב בהחלט.
מומלץ מאוד בעיני לקרוא את הספר הזה, להבין את התקופה, להבין את הטעויות ואת הדרך השגויה.
אנחנו רובנו מכירים את הסיפור, ראינו סרטים, למדנו על התקופה אבל בוברי מכניס אותנו לעומק קבלת ההחלטות, המפגשים, הדיונים, השיקולים ולראשם של המנהיגים.
יופי של ספר.

רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל / של אסקילדסן
הוצאת תשע נשמות
135 עמודים
מנורווגית: דנה כספי

בשנים האחרונות, בין שאר עיסוקי עבדתי עם קשישים במרכזי יום, לימדתי אותם פלסטלינה וגם שוחחתי איתם רבות, אין הרבה אנשים שקופים בחברה שלנו כמו הקשישים, לעיתים כמו תינוקות או ילדים רכים הם לא נראים תמיד, הם לא נשמעים תמיד אך מחשבותיהם צלולים, חדים והשיחות איתם מייצרות תובנות רבות, מעבר ליצירה גיליתי אנשים מרתקים ובעלי נסיון חיים רב שההתבוננות שלהם על העולם הרבה יותר רחבה משל צעירים מהם.

כזה הוא תומס פ' שלוקח אותנו למסע במחשבותיו ובהרהוריו ומנהל יחסים של שנאה אהבה עם העולם הסובב אותו, המונולוגים חדים, מצחיקים, מעוררי רגש וחמלה על בדידותו של האיש ואי אפשר להשאר אדיש למה שעובר עליו ומה שחולף במחשבותיו.
זהו ספר קצר כל כך אך השפעתו על הקורא והרגש שמלווה את הקורא נשאר הרבה לאחר מכן.
באמת ספר נפלא.
לספר הזה מתלווים שני סיפורים קצרים נוספים, הראשון הוא על גבר מבוגר שמואשם בפשע שלא ביצע ויחסיו עם המשטרה משעשעים והסיפור השני גם עוסק בקשישים, בזכרון ובסך הכל מדובר בספר נהדר, ומרתק.

העיסוק בזקנה יש לו המון היבטים, היבטים על החיים, הרהורים על הסוף המתקרב, על מה שהחמצנו, על מה שעשינו, על מה שלא נעשה יותר וזה חומר נהדר לסיפורים טובים.

אסקילדסן לוקח את זה צעד קדימה בכתיבה חדה, צינית ומרגשת ונכנס יחד איתנו למחשבותיו של תומס פ'.

ספר נפלא.

להקדים את אלוהים / האנה קראל
ספרי עליית הגג
196 עמודים
מפולנית: ענת זיידמן
מרד גטו ואשה זכור לנצח בתודעה שלנו כנצחון הרוח על הנאצים, ההתקוממות הזו גם אם הסתיימה בכי רע היתה אחת מנקודות הציון החשובות בתקופת השואה הכה קודרת לעם היהודי.
הספר הנהדר הזה של האנה קראל שמשוחחת עם אחד מגיבורי המרד, מארק אדלמן תורגם מחדש 42 שנים אחרי שתורגם לראשונה.
הספר שהוא שיח פתוח עם מארק אדלמן נע בין התקופה שלו בגטו ורשה והמרד לבין העבודה שלו כקרדיולוג מפורסם וחדשני.
יש איזה חיבור מרתק בין הצלת החיים ומלחמה על החיים ובחיבור הזה בין העבודה כרופא שמטפל בלב האנושי לבין המשמעות של השרדות בתקופה כה קודרת והובלת אנשים למלחמה אמיצה בנאצים.
בשני הכובעים האלו בחייו הן כשורד שואה והן כקרדיולוג נדרש אומץ, נדרשת גגוברה, נדרשים לקבל החלטות קשות שקשורות לחיים ומוות.

אדלמן לא היה אהוד בישראל שכן לא היה ציוני והעדיף להשאר בפולין ואולי לכן יש איזו תחושה שהספר הזה לא קיבל בזמנו את ההד המגיע לו.
אבל אדלמן נחשב גיבור בהרבה ארצות באירופה, ואולי הגיע הזמן שגם בישראל יתנו לו את המקום הראוי לו.
מרד גטו ורשה נמצא במחלוקת פוליטית לאחרונה, נתקלתי בכל מני פוסטים לאחרונה שהפכו את המרד לזירת היאבקות בין ימין ושמאל ונראה שזה עוד נושא למחלוקת בין הצדדים. אדלמן מביא את הצד שלו, את הסיפור שלו שהוא ייחודי כמו האדם המתראיין אצל קראל.

הספר הזה שעוסק במוות, בחיים, בבחירות שלנו, בהצלת חיים, בהחלטה מי ימות ומי יחיה, כל כך הרבה נקודות השקה בין העבודה כקרדיולוג ללוחם במרד גטו ורשה.
ספר מרתק מאוד.
אחרית הדבר של יהודה מלצר ומולי מלצר מעניינת מאוד, עשירה וארוכה וכדאי מאוד לקרוא אותה ולהבין גם על דמותו של אדלמן וגם על המרד וסימני השאלה לגביו.

ספר חשוב ומעניין.

שמונה דקות / אור שהם
הוצאת שתיים
128 עמודים

שם הספר, "שמונה דקות" זה הזמן שלוקח לקרני השמש להגיע לכדור הארץ כך שגם אם השמש נכבית לפתע יש לנו עוד שמונה דקות לנצל לפני שנקפא למוות והעולם כפי שאנחנו מכירים אותו ייעלם כמו כל יצור חי על הפנטה הזו שניזון מקרני השמש ומחומה.
השמש היא מקור החי כאן ובסופו של דבר היא הסיפור של כולנו.
הספר הקצר הזה של אור שהם מורכב מסיפורים קצרים במגוון סיטואציות של אנשים, דמויות ואת הרגעים האחרונים מהרגע שהשמש נכבית באותו הרגע אין אנרגיה זמינה, הרשתות נופלות, הדברים קורסים לאיטם וכאן מתחילים הסיפורים שהם קצרים אך מעניינים ובעיקר מגוונים.
כל הסיפורים כתובים בגוף שלישי, כמעט כולם מלבד אחד שהוא גם הסיפור היחידי שלא מעורבים בו בני אדם אלא חמור.

הספר אינו מדע בדיוני, למרות התרחיש האפוקליפטי אין בו שום דבר שמקושר למד"ב, הכל בו בכאן ועכשיו ודווקא בגלל זה הוא מעניין, הסיפורים פשוטים, קלים להכלה ומעניינים, הספר נגמע במהירות אך גורם לקורא להרהר בסיטואציות לאחר קריאתו.
בעיני לפחות הוא מראה עד כמה החיים שלנו שבריריים כאן, עד כמה הכל יכול להסתיים בשניה ועד כמה זה לא צפוי לא העתיד וגם לא ההווה.

ספר בהחלט חביב, קטן, נקרא מהר ומעניין.

אני רעב אותך / אמיר שילון
הוצאת קתרזיס
182 עמודים

ספר הביכורים של אמיר שילון היה נהדר בעיני, כתיבה יפה וזורמת שמתחברת לעידן הנוכחי, לבדידות ולקיום האנושי בחברה המנוכרת שלנו .

כאן אמיר שילון ממשיך לכתוב לנו על אנשים, על דמויות אבודות, על חיפוש עצמי בכאוס הקיומי ועל סיטואציות מרגשות בתוך הבנאליות של הקיום, של העולם של החיים עצמם.
לכאורה אבל הפעם בחר המחבר להתנסות בסיפורים קצרים שבניגוד לפרוזה סיפורים קצרים צריכים לתפוס את הקורא מהר אחרת הם מאבדים אותו וכאן הסיפורים לפעמים קצרים מאוד, עשרה עמודים פחות או יותר בממוצע לסיפור.

סיפורים קצרים כאלו מייצרים עבור הקורא חוויית קריאה מהירה, סיטואציות יומיומיות, איזה רגע בחיים, לעיתים אתה מרגיש בסיפורים שאתה נע בין הריאליזם היומיומי לסוריאליזם המפתיע.
מאוד אהבתי את הספר ואת הסיפורים המהירים והקצביים שבו, את הסיטואציות ואת מגוון הנושאים שהמכנה המשותף שלהם הוא בעיני החיפוש, הכמיהה לאהבה ולתחושת השייכות.
אמיר שילון הוא כותב מוכשר והספר הוא ספר טוב. כקורא אני פחות אוהב סיפורים קצרים ונראה שרבים מהם מציפים את השוק ולא כולם טובים או מעניינים, לא כולם נעים על הרמה המתבקשת לאורך כל הספר וכאן הרמה היא אחידה, לסיפורים יש מכנה משותף ונראה שהם נבחרו ונערכו בקפידה מתוך רצון לייצר חוויית קריאה טובה ומעניינת וזה עובד.
נהניתי מאוד.

מוזיאון העצים / טוני קירקהם
הוצאת שוקן
95 עמודים
איירה: קייטי סקוט
מאנגלית: עמנואל לוטם

סדרת המוזיאונים של הוצאת שוקן מרהיבה ומדהימה ובעיני הספר הזה של מוזיאון העצים הוא אחד הטובים שבסדרה הזו.
אני כל הזמן חוזר ואומר שסדרת הספרים הזו לא מיועדת רק לילדים ולבני נוער, נכון שהטקסטים בה מועטים, נכון שאין בה הרחבה רבה אבל היא סדרה אמנותית מאוד, מקוטלגת מאוד ומפורטת ברמת האיורים והפרטים, זה כמו להסתכל על קטלוג ענקי של עצים, גזעים ופרחים.
עולם העצים הוא עצום, רובנו מכירים מעט עצים, את אלה שחיים בקרבנו ואת הקרובים אלינו והמפורסמים, אך העולם הזה כה רחב וכה עשיר, מסביב לעצים חיים מליארדי יצורים חיים שניזונים מהעצים, מתחבאים בין ענפיו ועליו. מלבד אנטרקטיקה בערך יש עצים בכל מקום בעולם ולמעשה ישנם מעל 58,000 סוגים שונים של עצים.

העצים הם הריאות של כדור הארץ, מקור החמצן שלנו, מסביבם צמחו תרבויות ועמים וחלקם חיים מאות שנים.
הספר הצבעוני הזה בא להראות לנו את המגוון הרחב של העצים ומה שמסביבם, מידע על בית הגידול שלהם, על הפרחים שלהם, איך הם מתקשרים, בתי גידול שונים ועוד ועוד.
חלק מהאיורים בספר כל כך מרשימים שהייתי מדפיס אותם ותולה כפוסטר בבית.
ספר מרהיב לכל גיל.
רק לצלול לתוכו.
מומלץ מאוד.

העלמה אלזה / ארתור שניצלר
ספרית פועלים
109 עמודים
מגרמנית: אילנה המרמן

איזה ספר מטריד, בעיני אחד הספרים מערערי התודעה שקראתי לאחרונה.
הנובלה הקצרה הזו שיש בה זרם תודעה פרוידיאני שאנחנו בעצם נכנסים לתוף מוחה ומחשבותיה של אלזה, נכנסים לנפשה בכתיבה מהפנטת של שניצלר.

הספר מתחיל בכך שאלזה, עלמה בת 19 שנמצאת עם דודתה בנופש באיטליה אך מברק שהיא מקבלת ממשפחתה מערער את מחשבותיה ומכניס דאגה לליבה, אביה עורך הדין הסתבך מאוד מבחינה כלכלית ומשפטית ואם לא ישלם סכום כסף מסוים שעשוי להציל אותו הוא יכנס לכלא.
בקשת משפחתה של אלזה הוא לפנות למכר ותיק של המשפחה, אדם עשיר בשם דורסדיי על מנת שיתן הלוואה שתעזור לאביה להיחלץ מהצרה. כאן כבר מתחיל הקורא להכיר את תודעתה של אלזה ומחשבותיה, חיבוטי נפשה ועוד בטקסט מסעיר ונוגע שהולך וצובר תאוצה כאשר היא ניגשת לדורסדי ומתברר לה התנאי של דורסדיי על מנת להעניק לאלזה את ההלוואה לאביה.
דורסדיי מבקש לאלזה לעמוד לפני רבע שעה בעירום מלא.
אלזה נקרעת בין הבקשה הקשה הזו מהמבוגר שחושק בגופה לבין הנאמנות למשפחתה, בין ההקרבה העצומה שהיא צריכה לעשות לבין משפחתה והיא כועסת על עצמה, על משפחתה שהפקירה אותה לסיטואציה כזו ונקרעת בתוכה בטקסט מסעיר של זרם תודעה נוקב וחזק.

ספר חזק עם שאלות מוסריות כבדות וטקסט נפלא ומסעיר.
מאוד אהבתי ולא נתן לי מנוח.
מיוחד ועוצמתי.

חי! / קרל זימר
הוצאת דביר, סדרת הקיפוד והשועל
319 עמודים
מאנגלית: עדי מרקוזה הס

סדרת הקיפוד והשועל זה בעיני אחד הדברים הכי טובים שקרו לספרות המקומית בשנה האחרונה, גמעתי כמעט כל ספר מסדרה זו ואני מרגיש שהידע שלי על העולם, על היקום, על המדע, הסטוריה ועוד התרחב מאוד ומעבר לכך בחירת הספרים מעניינת ומגוונת מאוד בתחומי ספרות העיון.
הספר הזה הוא בעיני אחד הטובים שבהם והוא עוסק בנושא מאוד מעניין ומרתק, החיים.
מהם החיים, מה הגבול שמגדיר את המושג חיים, מתי הם מתחילים ומתי הם מסתיימים, האם זה ברור? לא לחלוטין.

בדיוק היום קראתי כתבה באחד העיתונים על כך שהצליחו לייצר במעבדה עובר סינתטי, מלאכותי, ללא עזרת ביצית או זרע, האם העובר הזה נחשב יצור חי? ואם הוא יצור חי זה משנה לחלוטין את הראיה שלנו על יצירת חיים.
המסע שלוקח אותנו קרל זימר בחקר לגבי מהו חי ואיך מגדירים אותו מתחיל במעבדות מחקר שם הצליחו לייצר תאי מוח מחוברים זה לזה שיוצרים קשרים ונלקחו מתאי עור, והמחקרים השונים שיש בספר הזה שמתארים יצירת חיים מורכבים יותר או פחות מראים את התפתחות המדע בכל הנוגע לחקר החי והמושג חי.

המסע הזה לוקח אותנו למה אנחנו מגדירים חי מבחינה מדעית, מוסרית, פילוסופית ואף דתית שכן אחד הנושאים החשובים בפרק הראשון עוסק בסוגיית ההפלות שזה נושא מורכב שיש בו תפיסות דתיות, תפיסות מדעיות ושאלות מוסריות.

משם המסע של קרל זימר לוקח אותנו למקומות שונים בעולם שם אנחנו חוקרים סוגים שונים של חיים, מפתיעים ביותר, מערות עטלפים, מגדלי נחשים, ביולוגים שבוראים חיים או לפחות מנסים והכל בכתיבה מרתקת ועשירה מאוד.

האם מה שנראה לנו מת הוא בהכרח מת? קרל זימר למשל מראה לנו באחד הפרקים על היכולת של אורגניזמים מסוימים כמו טחבים שונים או דובוני מים לחיות מחדש גם לאחר שהתייבשו ונראים לנו מתים ולאחר עשרו ואף מאות שנים לחיות מחדש אם הם ירטבו.

חקר החי וחקר המושג חי הוא נושא מרתק וכך גם הספר הזה שלוקח אותנו מרמת החיים המוכרת ביותר לנוף האדם, היונקים ועד לאורגניזמים קטנים ונגיפים שמראים שהחיים הם לא כפי שאנחנו בהכרח חושבים.

מומלץ מאוד, מרתק ומעשיר.

די בכך / תומס ה' אוגדן
הוצאת עם עובד
204 עמודים
מאנגלית: יואב כ"ץ

תומס ה' אוגדן הפסיכואנליטיקאי הנודע שהפך להיות סופר די מעניין יש לומר, למרות שספריו הם לא יצירות מופת הם בעיני מביאים נקודת מבט סיפורית מורכבת על אנשים מורכבים וסיפורים קשים והערך המוסף שלהם חשוב ומעניין. אני זוכר שהפרטים שהושמטו טלטל אותי ממש וכתבתי עליו סקירה טובה וגם הספר הזה מביא לנו סיפור כואב ומטלטל ובדרכו תומס ה' אוגדן מצליח לגעת בקוראים ולתאר מורכבויות אנושיות לא קלות.

בובי וג'ורג' היו יותר מאחים, הם היו חברים, בובי העריץ את ג'ורג', הוא היה העוגן שלו, לא היה קל לבובי, לא בבית ביחס של האב אליו ולא בבית הספר, לאט לאט מתפתחת אצל ג'ורג' הפרעה נפשית, הוא שורף דגמי סירות וכמעט מעלה את הבית באש, הקשר בין בובי לג'ורג' מתחיל לקבל ריחוק מסוים אך הקשר נשמר.

מהסיפור של בובי וג'ורג' אנחנו עוברים לקרול, בת לאם אלכוהוליסטית ואב בוגדני שבשלב מסוים עוזב את הבית ומשאיר את קרול הצעירה לטפל באימא שלה השיכורה והתלותית, בבגרותה קרול עוזבת את הבית, נרשמת ללימודים ואף משנה את שמה.

פגישה מקרית בין קרול לבובי מייצרת קשר ביניהם כמו נשמות אבודות שמחפשות חיבור ומוצאות אותו ביחד ולאט לאט הם בונים זוגיות שמחברת, פותחת פצעים ומתמודדת איתם.
השינוי מתרחש כשקרול נתקלת בג'ורג' האח מתמודד הנפש והקשר מקבל תפנית והתמודדות אחרת.

ספר רגיש מאוד של אוגדן שמדבר איתנו על המורכבויות של הנפש האנושית במגוון סיטואציות.
הספר הזה חזק הרבה פחות מהפרטים שהושמטו המעולה אך עדיין נוגע וכתוב ברגישות.
כדאי לקרוא.

בתוך אישון / סיגיזמונד קרז'יז'נובסקי
הוצאת אפרסמון
170 עמודים
מרוסית: אולגה סונקין

בספר זה יש לנו שבעה סיפורים של אחד הסופרים המיוחדים שנתקלתי בהם וצריך לתת סימן אזהרה לקוראים, הקריאה בסיפורים של קרז'יז'נובסקי משולה למסע סוריאליסטי חלומי, אין בהם מסחריות, אין בהם מתנות חינם, הקורא חייב להיות אינטיליגנט, עם ראש פתוח ונכונות לצאת לטיול במרחבי הראש המרתק של המחבר.

לא קל להוציא ספרות כזו בימינו, האם אנחנו רוצים למכור ולהתפרנס מספרות או האם אנחנו רוצים להוציא כתבי יד למיטיבי לכת שאולי מעטים יקראו אבל אנחנו חושפים את הקהל הישראלי לספרות אחרת וזו שאלה שצריך לשאול שכן קרז'יז'נובסקי לפני שהוא סופר הוא אמן, הוא מעניק חוויה שהיא לא שגרתית, לא מיינסטרימית ולא תמיד ברורה ובהירה ועם זאת מדובר בספרות מצוינת.

קרז'יז'נובסקי הוא סופר רוסי ממוצא פולני שכתביו צונזרו במשך שנים ברוסיה הקומוניסטית של שנות העשרים והשלושים וכתביו פורסמו וזכו להכרה רק לאחר מותו באמצע המאה העשרים.

לא קלים הסיפורים של המחבר הזה, לא קלים להבנה ולא קלים לעיכול ועם זאת הסיפור הוא מעבר לעלילה נטו, יש בכל סיפור איזו מחשבה הגותית איזו עלילה חדשנית, לעיתים זרם תודעה מתמשך וכל סיפור הוא בצבע אחר, בדמיון אחר ולוקח אותנו למסע אחר כמו למשל "האצבעות שנמלטו" שיוצאות מידו של הפסנתרן שמנגן באמצעותן ויוצאות למסע עצמאי של חקר ותובנות על העולם.

עוד סיפור מרתק הוא הסיפור שעל שמו קרוי קובץ הסיפורים "בתוך אישון" הדמות שבתוך האישון, ההשתקפות של האדם מקבלת חיים משל עצמה ומנהלת שיחה עם אישונים אחרים.

היצירתיות והדמיון והמחשבה המקורית והלא שגרתית מייצרות איכות סיפורית יוצאת דופן.

בעיני מדובר בספר מומלץ אבל לא לכל אחד, לאנשים שאוהבים ספרות אוונגרדית יוצאת דופן.