המופקרים / מעין בן הגיא
הוצאת עם עובד
353 עמודים

זה הרומן הראשון של מעין בן הגיא שיצא לי לקרוא ונהניתי מאוד מהספר הזה, ספר שמתאר בצורה מרתקת את סיפור העליה לישראל, את התלאות והמורכבות של תחילת החיים כאן וההשרדות ויש למעין גם מבט מרתק על ישראל של היום שלאו דווקא כתובה במילים אלא ניבטת מבין השורות.

זה סיפורם של פליטים יהודים ובמרכז 3 דמויות, פיבי הצעירה, אנדרה, מצרי שהגיע לאיטליה וויגו.
שלושתם מחכים במחנה עקורים ומחכים לספינה שתקח אותם לישראל.
מנמל חיפה הם מגיעים למחנה אוהלים ומכאן מתחיל הסיפור לצבור תאוצה, החלומות שלהם, השאיפות שלהם להיות חלק מיישוב הארץ.
בסופו של דבר הם מגיעים לאיזור ירושלים ליד עין סטף, עם בתים ערבים נטושים.
העולים החדשים, הפליטים מגלים שכאן המציאות רחוקה מלהיות אוטופית או מה שהם קיוו, הסכסוך המפלגתי קיים כאן וכל יישוב מזוהה עם מחנה מסוים.

חלק מחפשים להיאחז כאן בקרקע וחלק מחפשים להתפרנס בדרכים לא חוקיות של הברחות לשוק השחור.
מעבר להשרדות יש כאן מן משולש רומנטי מרתק בין פיבי לשני הגברים שכל אחד מייצג עבורה משהו אחר ודמות אחרת להיאחז אליה או להיות איתה.
הספר מרתק, כתוב היטב, הדיאלוגים מעניינים וההמחשה של התקופה ההיא מורגשת וחיברה אותי לדמויות.
מומלץ.

אנחנו אנשים חדשים / עפרי אילני
הוצאת בבל
263 עמודים

מה שהכי אהבתי בספר של עפרי אילני, מעבר לתכנים ולמסות הקצרות, המרעננות והאינטיליגנטיות זה שהקריאה בספר יכולה להיעשות טיפין טיפין, כל פעם קצת, מסה פה, מסה שם, ומצד שני הקריאה בו זרמה לי מאוד.
נהגתי בזמן קריאתו להתחיל את הבוקר עם 2-3 קטעים ולצאת לי לעבודה עם מחשבות על התכנים שכן כל קטע מעורר בך איזו מחשבה על החיים כאן, על החיים היום, על המציאות שלנו כאן ועל השינויים הרבים שאנחנו חווים בתנועה בלתי מפסקת.
אילני בא לתאר לנו את הישראליות של היום עם מבט על העבר, מבט ביקורתי אבל גם במובן מסוים מבט אל העתיד.
יש לו המון ידע, ידע אינטלקטואלי, תרבותי, פילוסופי ובעיקר הסטורי והוא מקיף נושאים רבים, מטכנולוגיה, ארכיטקטורה, יהדות, שפה ואף צפרות.

לא סתם הזכרתי את הצפרות שכן המסה שהכי אהבתי זו המסה על השתלטות המיינות במרחב, אהבתי גם מאוד את המאמר על המצב של הארכיטקטורה בארץ ועל הכיעור האורבני ואת המאמר על טולקין, יש כאן מגוון נושאים שכל קורא כמעט ימצא איזה נושא קרוב לליבו שיכול לתפוס את כיוון מחשבתו ולעניין אותו.

אי אפשר גם להתעלם מהפוליטיקה וגם כאן יש לאילני מה לומר, המצב הנוכחי בארץ והשחיתות הם נושאים שיש להם נוכחות בספר שכן אי אפשר לדבר על ישראל של המאה ה21 מבלי לציין השפעות פוליטיות מבחוץ ומבית ולאילני יש דיעה מוצקה וברורה בנושא.

מדובר בספר מרתק ומעשיר מאוד, אני ממש מאוהב בכריכה, היא לא פחות ממדהימה בעיני וגורמת להתעניינות רבה בתוכן של הספר.

מומלץ מאוד.
קריאה מעשירה ומעניינת, בעיקר איכותית מאוד.

היפומאניה / מגי אוצרי
הוצאת שתים
172 עמודים

הספר מסתיים בקטע יפה בו גיבורת הספר, נערה בשם ללה (ששמה מתברר רק לקראת סוף הספר) מאזינה לשיר סולסברי היל של פיטר גבריאל ומבקשת מהשוטרים לשמוע אותו עד הסוף.
יש בזה משהו סימבולי שכן פיטר גבריאל עצמו אומר על השיר שזה "להיות מוכן לאבד את מה שיש לך עבור מה שאתה עשוי לקבל… זה על לשחרר".
וכשאני קורא את הספר הנהדר הזה של מגי אוצרי אני מבין את החיבור ואת הסימבוליות בין מה שהתכוון פיטר גבריאל בשירו שחותם את הספר לבין סיפורה של אותה נערה ללה והחיפוש שלה והמחיר שהיא עשויה לשלם עליו או לקבל תמורתו.
ללה סובלת מהפרעת פסיכיאטרית שנקראת היפומאניה, נערה דחויה, גם על ידי הוריה וגם מבחינה חברתית והיא מאושפזת בבית חולים לחולי נפש כמן תחליף למאסר שנגזר עליה בגלל מעשה אלים שהיא עשתה שאותו אנחנו נדע בהמשך.

הספר ברובו הוא מונולוג שנושאת ללה ומספרת לנו את מה שהיא חווה ועובר עליה אבל מרכז הספר הוא הבריחה שלה מבית החולים והמסע שלה יחד עם חברתה הטובה רינת, העוגן בחייה לחפש אחר בחור בשם טישלר ש"הציל" אותה.

ללה דמות מרתקת, חכמה מאוד, רהוטה, המונולוג שלה מרגש וכואב ומכעיס ונוגע ומאוד התחברתי לאישיות שלה ולרגש שנובע מהכתיבה ומהסיפור הכואב.

התקופה המתוארת בספר היא בתחילת המילניום הנוכחית זה מוזכר בספר אבל אני פחות מצראתי לזה חשיבות כי זה יכול להיות בכל זמן נתון וזה סיפור על זמני.

מגי אוצרי היא כותבת מחוננת, יודעת להכניס אותנו לנבכי נפשה של הדמות והספר ריגש אותי גם בכתיבה וגם בסיפור.

מומלץ מאוד.

חוליות / דניאל רשף
הוצאת קתרזיס
42 עמודים

גילוי נאות: את דניאל אני מכיר כתלמיד שלי לפני בער תשע או עשר שנים ושמחתי לקבל את ספר השירה הזה שלו שכמה שהוא צנום כך יש בו המון עומק אבל בעיקר בעיקר, אהבה לשפה העברית ודניאל משחק בה בוירטואוזיות.

זה לא ספר קל לקריאה, דניאל לא מחפש להאכיל את הקורא בכפית ולא מחפש שהשירים יהיו נגישים או פשוטים מדי, הוא מאתגר את הקורא, מאתגר אותו בהבנת השפה, ביכולת של הקורא לפרשן את הטקסט שהוא לא נגיש מדי.
הוא מראה לנו כמה השפה העברית יש בה רבדים ומשקלים, מילים והברות וחושף אותנו להבנה העמוקה של החיבור בין העברית כשפה עמוקה לבין היופי והרוך שנמצא במקורות ההשראה של דניאל רשף.
דניאל גדל במדבר, וניכר בטקסטים שההשפעה של הנוף המדברי והדימויים שבו, הצבעים והשכבות שמקיפות אותנו בין אם זה בנוף, בסביבה ובמרחבים נותנים למשורר את המקור ליצור שירה מיוחדת.

אהבתי שהספר דרש ממני להתאמץ, אהבתי שיש בו רובד אחר של שפה מאתגרת, אבל אולי דווקא בגלל זה הוא לא מתאים לכל קורא שירה, אולי דניאל מכוון למקום יותר גבוה?
אני התחברתי כי אני מחפש אתגרים והעברית בספר היא עברית שלא שגורה בי, בפי או באופן בו אני כותב ואני יודע להעריך משוררים שחוקרים את העברית ואת העומקים בה.

ספר מיוחד ועמוק עם שפה חזקה ומעוררת השראה.

הַדַּחַף הַקַּל בְּיוֹתֵר הוּא עַל וְרִיד בְּתוֹךְ עַיִן.
הָעֹבִי הַדַּק שֶׁבַּדַּקִּים מַפְרִידוֹ מִדִּמְעָה.
הַקֹּר
וְהַחֹם
שֶׁקּוּרִים תּוֹחֲמִים בֵּינֵיהֶם,
שׁוֹלְטִים בְּחִלּוּף מִתְחַלֵּם

עַל אוֹתָהּ טִפַּת מַיִם.

בְּלִי שֶׁהִשְׁגַּחְתִּי, לִקְּטָה יָד נִסְתֶּרֶת
אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים
לְמוֹפָע.

מָה יָפָה וּמְשֻׁנָּה רַכּוּתָם הַמֻּכֶּרֶת.

יוֹתֵר מֵאֵלִים הִיא יָפָה.

צִיפָה הִיא מִפְלָט לַפּוֹחֲדִים מִלָּגַעַת –
צַפְתִּי הַלַּיְלָה מֵעָל וְלָעַד.
חָבוּק בְּדִמּוּם רְפָאִים וּבְבַעַת,
רָצִיתִי לָצוּף לְבַד.

הַיָּרֵחַ אוֹיֵב לַשּׂוֹנְאִים אֶת צִלָּם.
בַּלֵּילוֹת הוּא כְּרוֹז הַבֹּשֶׁת.
הָיִיתִי אֲנִי
וְהָיָה הָעוֹלָם
וְהַמַּיִם הָיוּ תַּחְבֹּשֶׁת.

חלומות רכבת / דניס ג'ונסון
הוצאת בבל
118 עמודים
מאנגלית: משה רון

דניס ג'ונסון הופך מספר לספר שאני קורא שלו לאחד הסופרים האמריקאים האהובים עלי, כל אחד מהטקסטים שלו שתורגמו לעברית שונים אחד מהשני אבל הם כל כך אמריקאים, כל כך מתארים בצורה מרתקת את הרוח האמריקאית וזה מייצר חוויית קריאה בעיני לא שגרתית.
הספר מתאר את סיפורו של רוברט גריינדר, אדם שלא השאיר חותם בשום דרך, לא נזכר ולא זכיר אבל הוא סיפורה של אמריקה בתחילת המאה העשרים, סיפורה של התיעוש והקדמה.
מה שיפה בסיפורו של רוברט גריינדר זו הפשטות, אותו אדם שהיה חלק מהמכונה התעשייתית, וזו היכולת של ג'ונסון, לקחת סיפור של אדם לא מוכר ולהפוך אותו לנובלה מעניינת שמתמצתת בצורה כה יפה את הסיפור האמריקאי ואת סיפורה של התעשייה האמריקאית ומחירה.
הנובלה מתחילה במן לינץ/ שגריינדר היה מעורב בו באיזה פועל סיני שגנב מהמחסנים של חברת הרכבות ומשם מהאירוע הזה אנחנו מתחילים להכיר את חייו של גריינדר, מילדותו במאה ה19
מתאר את חלקו בבניית גשר רכבת.
מותו של אשתו ובתו בשריפה השאירו לו חור בלב ומשם הספר מקבל תפנית במחשבתו וחייו של גריינדר, נשאר בבועה משלו בזמן שהמדינה ממשיכה להתפתח והתיעוש והרכבות ממשיכות ואמריקה הופכת למעצמה שהיא בין מלחמות העולם.

כמה פשוטה הנובלה הזו כך היא גדולה ומרגשת.
מאוד אהבתי, בהחלט שונה ומיוחד.

העלילה / ג'ין האנף קורליץ
הוצאת כנרת זמורה
332 עמודים
מאנגלית: שאול לוין

ספר מתח אינטיליגנטי ומרתק שעוסק בעולם הספרות ועוסק במוסר ובשאלת הגניבה הספרותית.
הוא בהחלט לא כמו ספר מתח רגיל ונהניתי מאוד מקריאתו ומהמתח שמתפתח בו.
העלילה עוסקת בסופר בשם ג'ייקוב פינץ' בונר שספר הביכורים שלו היה הצלחה אדירה אך לאחר מכן חלה דעיכה משמעותית והוא לא מצליח להתפתח משם, לא מצליח לפרסם שום דבר ראוי וכהשלמת הכנסה הוא מתחיל ללמד כתיבה בתכנית בינונית ומרגיש שחייו לא מתקדמים לשום מקום.
בתכנית זו הוא נתקל באחד מתלמידיו, בחור צעיר ושחצן בשם אוון פארקר שמספר לו על עלילה שהוא הגה, הספר המצליח הבא ולאוון אין ספק שהספר שהוא יוציא יהיה הצלחה מסחררת.
בונר מזלזל בפארקר עד שהוא שומע על העלילה ומבין שלפארקר יש מכרה זהב ביד.
זמן מה לאחר מכן מגלה בונר בדרך מקרה שאוון פארקר הלך לעולמו ומבין שהעלילה של פארקר לא פורסמה בשום מקום ואין לה זכר שכן פארקר הקנאי לא שיתף אף אחד בסיפור שלו.
בונר מחליט שסיפור כזה לא יכול להשאר במגירה ומחליט על בסיס העלילה הזו לכתוב ספר משלו.

הספר היה בהחלט הצלחה מסחררת ובונר זוכה בתהילת עולם, הופך לסופר בעל שם, מוזמן להרצאות ואירועים והופך לשם החם ביותר בתחום הספרות העולמית.
עד שיום אחד מקבל בונר מייל ראשון מבין רבים שיציפו אותו ובמייל הזה היה רשום "אתה גנב"
בונר מבין שמישהו יודע את הסוד שלו ומנסה להטריד אותו ולאיים עליו אבל מי זה? האם פארקר שיתף עוד מישהו בכך?
הספר מכאן הולך ונהיה מותח יותר ויותר ומעניין יותר ויותר.
כמובן שלא מגלים בספר כזה מעבר לכך על מנת שלא להרוס את העלילה אבל אני חושב שמדובר בספר מתח אינטיליגנטי ומעניין.
באופן אישי אני אוהב ספרים שהעלילה שלהם עוסקת בעולם הספרות.
מומלץ.

יבגני אונייגין / אלכסנדר פושקין
הוצאת שוקן
286 עמודים
תרגום: זאב גייזל

אני תוהה מה אפשר לכתוב על ספר שנכתב עליו הכל ונכתבו עליו אינספור ביקורות, סקירות, הוצאות חוזרות, מאמרים ומה לא, הרי אין לי הרבה מה לחדש, אולי לאנשים שלא מכירים את פושקין אבל כמה כאלו יש.
אולי להתייחס לתרגום? אבל לא קראתי את התרגום של שלונסקי ועבורי זו הפעם הראשונה שאני קורא את יבגני אונייגין אז אין לי למה להשוות.
אני כן יכול להתייחס לחוויה בקריאת הרומן הפואטי הזה שנכתב בחרוזים ומתאר את רוסיה של תחילת המאה ה19 ונחשב ליצירה מכוננת בתולדות הספרות הרוסית הקלאסית.

אז בקצרה העלילה למי שלא מכיר או למי שמכיר ולא קרא, מסופר על בחור צעיר בשם יבגני אונייגין, בן לחברה הגבוהה בסנט פטרסבורג שנוסע לבקר את דודו שנמצא על ערש דווי בכפר.
שם הוא חווה אהבה, יריבות גברית ויש אף דו קרב על ליבה של אותה בחורה אבל בעיני מה שמיוחד ביותר בספר הזה זה המבנה המיוחד של הספר שמורכב ממאות סונטות במשקל וחריזה די דומה ויוצרות קריאה מאוד ייחודית.

הדבר הנוסף שהרשים אותי בספר היה תיאור פושקין את החברה הרוסית באותה התקופה, את המיאוס בחיי העיר הנהנתנים אך הריקים מתוכן הבדידות וחוסר המעש והחיפוש העצמי.
במידה רבה הזכיר לי אונייגין את ורתר הצעיר בספרו של גתה וגם כי שניהם קשורים במידה זו או אחרת לזרם של התקופה הרומנטית.

עכשיו לתרגום, מכיוון שלא קראתי את התרגום של שלונסקי אין לי למה להשוות, אני כן יכול לומר שהתרגום הנוכחי היה נפלא, קריא, קליל ומובן.
הביאורים לטקסט מתחת לכמעט כל עמוד עזרו להבין מושגים מסובכים ולפשט את מה שהיה צריך הפשטה.

החוויה שלי מייבגני אונייגין היתה חוויה נהדרת בקריאת ספר קלאסי נפלא ואיכותי ואני חושב ששווה להיחשף אליו.
אני תוהה למה היה צריך לתרגם אותו שוב ולמה צריך כמה תרגומים לספר כזה (תורגם לעברית יותר מפעם אחת) אבל אני מניח שמי שקרא תרגומים קודמים יוכל לענות על זה טוב ממני.

הייתם קהל נפלא / יהונתן גפן
הוצאת דביר
75 עמודים
ההדרן של יהונתן גפן הוא הספר הצנום הזה, אפשר להתבונן על הספר הזה ולומר שיהונתן ידע כבר שהסוף קרוב ונראה שיש כאן איזו רטרוספקטיבה על חייו ככותב וכיוצר.
זה לא ספר שירה שהוא סיכום קריירה אבל זהו כן ספר שירה של משורר מזדקן שמתבונן על חייו בהווה ורואה את יהונתן של העבר.
מה שמיוחד ביהונתן גפן בעיני שהכתיבה שלו היא רב גילאית, כשהוא כותב לילדים מבוגרים נהנים ממנו מאוד וכאן כשהוא כותב למבוגרים נראה שגם ילדים יכולים להנות ולהבין.
אי אפשר שלא להנות מהספר הנהדר הזה שיש בו המון חן, התבוננות ייחודית על העולם שאנחנו חיים בו, על המציאות, על הזקנה, על המדינה שיהונתן כל כך אהב.

אני חושב שאתן לשירים לדבר

לפעמים גם אני רוצה
לדבר עם אלוהים
כמו נביא או משוגעים
וזה לא קורה לי
רק בגלל שאני מפחד
שהוא פתאום יענה לי
—————————–

לכל בן אנוש יש שלושה סוגי חיים:
החיים הציבוריים,
החיים הפרטיים
והחיים הסודיים.
ואין אינטימיות חשובה יותר
מלהסתיר את הסודות
שגם לעצמך
לא תספר.
————————

האהבה בינינו פרחה
מהיום שבו התגרשנו.
ואני לא מבין למה
לא עשינו את זה
לפני שהתחתנו.

על פני האדמה / דייויד אטנבורו
הוצאת רדיקל
227 עמודים
מאנגלית: נעמי זוסמן

קשה לי להאמין שיש אדם עם מקלט טלויזיה בבית שלא יצא לו לצפות באחת התוכניות של סר דייויד אטנבורו, תכניות הטבע שלו הופיעו גם בערוצים הממלכתיים וגם במסחריים והוא איש שכבר שישים שנה היה בכל מקום, ראה כל מקום וקשה לפספס את הקול שלו, את הידע שלו.
אטנבורו ראה גם איך לאט לאט הטבע נעלם, שטחי המחה של החיות מצטמצמות, יערות הגשם נעלמים לאט לאט, שטחי החקלאות והפגיעה של האדם בטבע משנים את האקלים, כשאתה עוסק בטבע ועוקב אחר שינויים כל חייך זה ניכר והידע קיים וטוב לקרוא על זה מפי אחד האנשים החשובים בתחום.
הספר הזה של אטנבורו הוא מצד אחד סיכום של קריירה שלמה והוא מן אוטוביוגרפיה מקצועית שלו שמספרת את חייו ואת הדרך בה הוא הגיע לטלויזיה ולעולם החי ותיעוד כל זה בסרטי הטבע המדהימים שלו, זה חלק אחד של הספר, חלק מעניין מאוד.
החלק השני עוסק בתיאור העתיד כפי שמנבא אולו אטנבורו והעתיד אם נמשיך לנהוג כפי שאנחנו נוהגים כרגע הוא לא אופטימי בכלל.

החלק השלישי והמעניין מאוד הוא בהצגת פתרונות לפי ראייתו של אטנבורו לשיפור המצב שהוא לא בלתי הפיך ואף אפשרי אך זה תלוי בנו, המין השולט על פני הפלנטה הזו והפתרונות רבים ומעניינים.
חלק מהפתרונות עוסקים בצמצום שטחי החקלאות והחזרתם לשטחים פראיים לטובת הטבע וזה אפשרי דרך שיטות חקלאות שונות, הוא מדבר גם על נושא צמצום אכילת בשר וזה אפשרי גם כי המדע מתקדם בקצב רציני לקראת תחליפי בשר במעבדה שגם יהיו זמינים לכל כיס.
הנושאים שאטנבורו מדבר עליהם והדרך שבה הוא מדבר מראים עד כמה כל זה יקר לליבו.
אנחנו נמצאים בעידן האנתרופוקן, אטנבורו מזכיר את המושג הזה כמה פעמים בספר ואני קראתי עליו גם בספרים נוספים, למעשה זהו עידן האדם והשפעת האדם על פני כדור הארץ.
המושג הזה גם יש לו משמעות גיאולוגית ומשמעות סביבתית וחשוב להכיר אוו, האדם הוא המשפיע על כדור הארץ, על השינויים שבו וגם על מה שקורה לאקלים ולהכחדת בעלי החיים.
למעשה אנחנו מתקרבים למה שמכונה ההכחדה השישית, כבר היו על פני הפלנטה חמש הכחדות גדולות ואנחנו בדרך לשישית.

כדאי לקרוא את הספר החשוב הזה.

רוח סין / בן עמי שרפשטיין
אסיה הוצאה לאור
261 עמודים

הספר הזה הוא למעשה הוצאה מחודשת לספרו של שרפשטיין "תרבות סין" שיצא בשנת 1972

והוא סוקר את תרבות סין על שלל מנהגיה, מנהיגיה,את הקסם שלה, את הדנ"א המיוחד של המדינה הענקית וההסטורית הזו וכמובן מתמקד בסין הקדומה אותה המחבר רוצה להכיר לנו.

בן עמי שרפשטיין, מהחשובים בהוגים המקומיים, חתן פרס ישראל ואיש ספר מביא לנו סקירה די מרהיבה של התרבות הזו בעין סקרנית וחקרנית והיה לי כיף גדול לצלול לתוכו, להכיר וללמוד על התרבות הזו.

למעשה הספר מתחלק לחמישה פרקים מעניינים שבתוכם אנחנו צוללים לעומקי הנושאים.

הפרק הראשון: מושלים ובנים מביא לנו את מערכת היחסים המשפחתית, דרכה אנחנו למדים על מקור הכח של המשפחה ועל המסורות המיוחדות בה.

בפרק השני: אומנים אנחנו לומדים על אמנות סין הקדומה, את החשיבה האסתטית הסינית, חשיבות היצירה בתרבות הזו.
פרק מעניין מאוד שאהבתי גם בגלל החיבור האישי שלי לאמנות ויצירה.

הפרק השלישי: הסטוריונים הוא מחבר בין הפרקים הקודמים ומציג את תהליך שימור ההסטוריה והחקר שלו בסין העתיקה וגם הוא מרתק ומעשיר מאוד

הפרק הרביעי: קוסמוגרפים מחבר אותנו הקוראים על החשיבה המרחבית של הסינים, ההתבוננות הן על הקרקע והן על השמים והנסיון לחבר אותנו לעולם הרוחני המטאפיזי שלהם והדרכים בה הם התבוננו על העולם, האסטרולוגיה, המדע ועוד.

הפרק החמישי: פילוסופים זה כבר תחומו של שרפשטיין מכיר לנו את העולם הרוחנו ההגותי של הסינים על שלל התפיסות והמחשבות שלה ושל הוגיה.

רוח סין זה ספר מעשיר מאוד, מלמד וחכם שכתב אותו חוקר סקרן ואינטיליגנט.
מומלץ