כל הסיפורים / רוברטו בולניו
הוצאת עם עובד
592 עמודים
תרגמו מספרדית: משה רון, אדם בלומנטל

רוברטו בולניו הוא סופר מאוד מיוחד בעיני, הוא קודם כל סופר של סופרים, הכתבים הכי טובים שלו באופן ברור עוסקים בסופרים ובספרים ובספרות, כשהוא כותב על הדברים האלו הוא מביא את עצמו במלוא גדולתו, גם ברומנים עבי הכרס שלו וגם בסיפורים הקצרים שלו.
אני זוכר איזה רושם עשה עלי הספר האדיר שלו 2666 וכך גם קובץ הסיפורים "שיחות טלפון" שנמצאות גם באנתולוגיית הסיפורים הזו שמכסה את כל סיפוריו הקצרים של הסופר הצ'יליאני החשוב הזה.
זה ספר שנקרא לאט ובסבלנות, סיפור סיפור. לקח לי חודש לסיים אותו וקראתי אותו במנות קטנות. בולניו עוסק בנושאים שהעסיקו אותו גם בספרים הגדולים שלו, דרום אמריקה, סיפורי הגירה כולל מוטיבים אוטוביוגרפים בחלק מהסיפורים וכמובן העיסוק בספרות כמוטיב שמחזיק סיפור שלם.
יש המון אפלה בסיפורים הקצרים של בולניו, הרגשתי בחלק מהסיפורים כאילו אני קורא ספרות נואר, אפלה, מחתרתית, אלמנטים של פשיעה וספרות קודרת.
לפעמים הותשתי, חלק מהסיפורים חוזרים על עצמם בסגנונם וזה יכול להתיש קצת אבל גם אלה שחוזרים על עצמם הם טובים, לא הכל מעניין באותה המידה אבל אין ספק שבולניו הוא בין כותבי הסיפורים הקצרים הטובים ביותר באמריקה הלטינית שלא לדבר על הרומנים הגדולים שלו שהם רמה בפני עצמם.
ספר שמיועד לאוהבי ספרות טובה ולאוהבי בולניו.
סופר ייחודי מאוד עם כתיבה מעניינת ולא סטנדרטית.

צמח, מה הוא יודע? / דניאל חיימוביץ
הוצאת מטר
191 עמודים

הספר הזה הוא מהדורה חדשה ומעודכנת לספר החשוב הזה אבל לצערי לא קראתי את ההמהדורה הראשונה כך שאין לי איך להשוות בין המהדורות אבל נהניתי מאוד מהספר הזה ולהכיר דברים מרתקים על עולם הצמחים.
משהו בו הזכיר לי ספר שיצא לפני כמה שנים שנקרא "החיים הנסתרים של העצים" והראה כמה עולם הצומח עשיר, מרתק ואף מתקשר, יש לו יכולת תקשור דרך השוררשים, אין לו תודעה, אין לו מוח אבל הוא אורגניזם מתקשר גם אם הוא סטטי.
ודווקא בגלל הסטטיות שלו אנחנו נוטים לקחת אותו כמובן מאליו.
חיימוביץ לוקח אותנו למסע להכרת עולם הצמחים דרך החושים האנושיים ואנחנו עוברים חוש חוש ורואים איך החושים האלו עובדים אצל הצמחים, מה רואה הצמח, מה מריח הצמח, מה טועם הצמח, מה מרגיש הצמח, מה שומע הצמח, איך מתמצא הצמח ומה זוכר הצמח.

הוא מסביר בכל פרק דרך החושים האנושיים ומנסה להמחיש זאת דרך מה עובר על הצמח לפי מחקרים שנעשו, אין כאן השערות אלא מחקרים ולצמח יש עולם חושים עשיר, שונה משלנו אבל בהחלט עולם חושים ותקשורת מרתקת למדי.

הוא לוקח אותנו למחקרים עוד מימי דארווין ובנו של דארווין שחקר את עולם הצמחים לעומק,  דארווין אף טען לפי הספר ששורשי בצמחים דומים למוחו של האדם.
"אנו סבורים שאין בצמחים מבנה מופלא יותר, ככל שמדובר בתפקודיו, מאשר קצה השורשון… הוא רכש סוגים כה מגוונים של רגישות. לא נגזים אם נאמר שקצה השורשון עתיר המעלות, שניחן גם בכח לכוון את תנועותיהם של החלקים הסמוכים, פועל בדומה למוח של אחד מבעלי החיים הנחותים."

מדובר בספר מרתק ועשיר ביותר שכתוב בצורה ברורה גם אם פה ושם יש מונחים מקצועיים קצת מורכבים. ספר מהנה ומעשיר.

לונגירביאן / היידי סבראייד
ספריית רות
319 עמודים
מנורווגית: דנה כספי

כחלק מחוויית הקריאה שלי בספר זה נכנסתי קצת לגוגל לגם לגוגל ארץ לראות קצת את לוגירביאן  שנמצא בארכיפלג סוולברד בתמונות ולחוות קצת מאווירת המקום.
המציאות שם או הדרך לחיות שם נראית גם ממבט במסך המחשב שמציאות חיים לא פשוטה, מאתגרת שיש בה חוויית חיים מאוד לא פשוטה ומציאות קיצונית שיכולה להשפיע על הנפש.

לחיות בבדידות כזו, במציאות בה לא הכל נגיש לך, בקור קיצוני, נראה כמו מציאות מאוד מאתגרת והבחירה של הסופרת לכתוב על מקום כזה הופכת לשיח מרתק גם על המקום וגם על האנשים שבו והפשעות המקום עליהם.

זה בעצם הסיפור של אייבור ובעלה פין שעוברים מאוסלו ללונגירביאן, לאותו ישוב הקבע הצפוני בעולם במרחק של אלף קילומטר מהקוטב הצפוני.
השנה היא 1957 ופין הוא רופא מנתח צעיר שמטפל בתושבי העיירה, אנשי עבודה, כורים ואנשים מתמודדים עם הקיצוניות בחיים שבמקום כזה.
אייבור לעומת זאת לא מוצאת את עצמה במקום הזה, היא משוטטת עם כלבת ההאסקי שלה יוסה שהופכת לחברת נפש קרובה.

ההתמודדות בישוב המבודד הזה היא לא רק עם תנאי מזג האויר הקיצוניים, עם האנשים שמורכבים והלא פשוטים ועם הבדידות הקשוחה אלא גם עם דובי קוטב שמחפשים לעצמם טרף וחיות פרא אחרות.

אייבור היא אישה מורכבת, בחורה צעירה שבגיל צעיר מוצאת עצמה אמא ואישה במקום זר ומנוכר לה ושונה כל כך מאוסלו ומחייה הקודמים, האמהות, הקושי במקום הזה, הבדידות, משפיעים עליה.
ובשנים המדוברות שנות החמישים של המאה העשרים לנשים במקום היו תפקידים מוגדרים. הגברים עובדים בעבודות הפיזיות והנשים מנקות, מבשלות, עוסקות בטיפול ובסיעוד.

לתוך המציאות הזו נכנסת משוואה נוספת בדמותו של הייברג, איש קצת מוזר שחווה התקף פסיכוטי מורכב ומעורר אתגר נוסף שמעמיד במבחן את הכל שם כולל את מערכת היחסים הזוגית של אייבור ופין.

לונגירביאן הוא ספר מרתק על מקום מרתק שמביא לנו נושאים רבים ומרתקים של חיים במקום מבודד וקיצוני ובשינויים שחלים בו יש השפעה לא בטלה על השינויים בנפש האדם.

ספר נהדר.

הם קוראים לי עובדת זרה / שרון רמר ביאל
הוצאת קתרזיס
60 עמודים

אני חושב שאין כמעט ישראלי בוגר שלא נתקל בצורה כזו או אחרת עם מצוקת העובדים הזרים בישראל.
אצלי זה היה עם האבא הביולוגי שלי ועם שני ההורים שלי בקיבוץ, לכולם היה עובד זר שטיפל בהם ועם חלקם אני שומר על קשר עד היום גם שנים אחרי שהמטופל הלך לעולמו. הסיבה שאנחנו שומרים על קשר זה בגלל שהםפ הפכו בצורה כזו או אחרת לחלק מהמשפחה שלנו.
אבל עובדים זרים, לא תמיד מזלם טוב כאן, הם באים לארץ זרה, מוצאים עצמם רחוקים מהמשפחה, מהילדים, מהבית, עובדים בתנאים מורכבים, עם אנשים מורכבים, נלחמים על זכויות וצדק, על שעות פנאי ועל געגועים הביתה.
ספר השירים הזה מספר את סיפורם של העובדים הזרים, של המטפלות בקשישים, של המורכבות מול ההורים, מול קשישים, העבודה הקשה והבלתי מוערכת.
זו שירה כמעט סיפורית, סיפורים קצרים מנוקדים שמביאים לנו את סיפורם של המהגרים השקופים שעושים את העבודה שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לעשות.
הכריכה היפה והעוצמתית שיש בה שרשרת עם צלב בסופה וגם צורת לב ויש בה כאב, חמלה ורגש רב ובעיקר המון סימבוליות.
כדאי להיחשף לספר השירים הזה.

נָסַעְתִּי לַעֲבֹד בְּחוּ"ל כִּי רָצִינוּ לִקְנוֹת בַּיִת.
אַחֲרֵי שֶׁתִּסְתַּיֵּם הָאַשְׁרָה שֶׁלִּי בְּיִשְׂרָאֵל
אֶסַּע לַעֲבֹד בְּמָקוֹם אַחֵר.

כְּשֶׁקָּשֶׁה לִי אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת עַל בָּתִּים וְעִצּוּבִים
וְאָז אֲנִי שֹׁאֶלֶת אֶת עַצְמִי
מִי בְּעֶצֶם יָגוּר בַּבַּיִת הַזֶּה.

לֹא דִּבַּרְתִּי עִם בַּעֲלִי כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים,
כָּל שִׂיחָה אִתּוֹ מַכְנִיסָה אוֹתִי לְמֶתַח.
עָדִיף שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מְתַקְשְׁרִים.

הוּא לֹא הוֹלֵךְ לַכְּנֵסִיָּה וַאֲנִי כֵּן,
וְגַם אֵמוּן הֲדָדִי בֵּינֵינוּ אֵין.
הוּא מַבְטִיחַ וַאֲנִי זוֹ שֶׁצְּרִיכָה לְקַיֵּם.

——————————–

הַמַּעֲסִיק שֶׁלִּי הָיָה אַלְמָן.
בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן אָמַר לִי
״אַתְּ צְרִיכָה לִישֹׁן
אִתִּי בַּמִּטָּה״.

״אַתָּה צָרִיךְ אִשָּׁה,
אֲנִי צְרִיכָה עֲבוֹדָה –
לַיְלָה טוֹב,
כְּבָר מְאֻחָר״.

אָמַרְתִּי לַבֵּן שֶׁלּוֹ,
״הוּא רוֹצֶה אִשָּׁה״.
״מָה הַבְּעָיָה״, תָּהָה,
״הוּא הֲרֵי אַלְמָן״.

אַחֲרֵי שָׁבוּעַ עָזַבְתִּי.

בגידות ובגדים / רינה גרינולד
הוצאת שתים
155 עמודים

מאוד אהבתי את ספרה הקודם של רינה גרינולד "פעמונים של מאי" וגם הספר הזה הצליח לחדור אלי והסיפור הצנום הזה, הסיטואציה המסופרת כאן לפעמים נדמה שהיא קיימת אצל כל אישה או אדם שחרדה לאיבוד היקר לה מכל, חשדנות, פחד, תחושה של סוד שאופפת את מערכת היחסים והיא חזקה מהקיום עצמו.
לא סתם הדמות המרכזית בספר היא ללא שם בעוד שלבעלה יש שם, יש משהו בחוסר השם, בחוסר הזהות שאומר לנו שהדמות הזו מייצגת כל כך הרבה והיא למעשה כל אחת מאיתנו.

והדמות המרכזית היא רופאת משפחה, לא מקפידה על החיצוניות שלה באופן חריג אבל טוב לה בחייה, טוב לה בלבושה, טוב לה בדרכה, יש לה בעל בשם נעמן שאוהב אותה כמו שהיא אבל משהו משתנה בזמן האחרון אצל בעלה, היא חוששת שהוא בוגד בה.

פתאום הוא מבקש לגהץ את החולצות הלבנות שלו והוא הולך לעבודה שלו לבוש לא כבעבר. החשדנות מתחילה לצוף, הפחד גם הוא, החשש מאיבוד משהו אולי בה בעצמה, בתלות שלה, האם הוא מחפש מישהי אחרת, האם היא מכירה אותה, מי זו?

מודה שהיו לי השערות לגבי הסיבה לשינוי אצל בעלה נעמן והסיבה שמתגלית בסוף היתה אחת מההשערות שלי אבל את זה תקראו לבד.
בעיני מדובר בנובלה טובה ומעניינת שהפחד המוצף בה והחשש הזה שמשהו בזוגיות השתנה, בנו משתנה קיים בכולנו.

מומלץ.

היתום האחרון / גרג הורביץ
דני ספרים
424 עמודים
מאנגלית: דפנה לוי

חופשות החגים הם בדיוק הזמנים להתמסר לספרים האלו בסגנון הכתיבה של גרג הורביץ, ספרי אקשן מתח של סדרת פרויקט איקס שלוקחים אותך לשעות של אסקפיזם.
את סדרת פרויקט איקס לא צריך לקרוא בסדר כרונולוגי, כל ספר עומד בפני עצמו והתוצאה היא סדרת ספרי מתח שאני סקרן מתי תגיע למסך הקטן כי נראה שהיא מתאימה לכך בצורה מושלמת.

הסיפור הכללי הוא סיפורו של אוון סמוק המכונה האיש משומקום שכנער יתום אומן במסגרת תכנית סודית ממשלתית להכשיר סוכנים מיומנים שנשלחים לכל מני מקומות מסוכנים בעולם ומבצעים משימות.
הממשלה כמובן מכחישה כל קשר אליהם.
בשלב מסוים אוון סמוק נמלט מהתכנית, ירד למחתרת והפך להיות האיש משומקום, דמות לוטה בערפל שעוזרת לאנשים שזקוקים לעזרתו ויודעים איך למצוא אותו.

המשימה של אוון הפעם בכלל לא פשוטה ומעורבת בה נשיאת ארצות הברית שמוצאת אותו ומבקשת ממנו למצוא ולחסל אדם עשיר בשם לוק דווין, דווין הוא בעל עוצמה רבה שמאיים אף על הנשיאה.

סמוק לא ממהר לקחת את המשימה ורוצה פרטים נוספים על דווין וסיבות מוסריות האם דווין הוא אדם שראוי למות על ידו.

מה האינטרס של המדינה לחסל אותו? את זה ועוד שאלות יחקור סמוק ובסופו של דבר בגלל שמדובר בספר מתח מן הסתם לא אספר עוד.

ספרי המתח של גרג הורביץ ובמיוחד סדרת הספרים של פרויקט איקס לא מתיימרים להיות יותר ממה שהם, ניקוי ראש מיום ארוך, כיף והנאה ללא עומק או מחשבות מיותרות אלא פשוט הנאה כמו סרט אקשן טוב.
יש לסדרה הזו קהל גדול ובצדק, הם מהנים וכיף להשאב לתוכם.

עוצמה שחורה / רוני (פנטנש) מלכאי
ידיעות ספרים
222 עמודים

ארבעה עשורים מאז שהתחילה העלייה מאתיופיה לישראל, קהילות שלמות הגיעו לפה, הגשימו את חלומם להגיע לארץ הקודם, עלייה מיוחדת של אנשים עם כוחות אדירים ותשוקה אדירה ליהדות ולציונות והתחושה היא לאורך השנים שאותה קהילה לא רקיבלה מעולם את הכבוד הראוי לה, את המעמד הראוי לה.
נראה שהמדינה לא ידעה ולא התכוננה כראוי לעלייה הזו, להביא אותם היה משהו אחד ולייצר להם כאן מציאות טובה יותר זו משימה אחרת לחלוטין.

נראה שבבתי הספר לא מקדישים מספיק ללימוד על העלייה הזו ועד היום אני שומע לא מעט ביטויי גזענות קשים כלפי אתיופים,
בתוך העליות הגדולות שנבנו לאורך שנים וככל הנראה כמעט כל עלייה סבלה מגזענות וקשיי קליטה אך סיפורה של הקהילה האתיופית שונה במקצת וכאן באה המחברת ובספר חשוב מאוד היא מביאה לנו את הסיפור של יהדות אתיופיה, סיפור שמתחיל באמצע המאה ה19, סיפור שיש בו רגעים שמחים, כואבים, הרבה סבל, תקווה, הרבה גזענות ושנאת האחר אבל גם סיפורים מצמררים ומרגשים של אנשים נפלאים.

הספר הזה חשוב בעיני כי הוא נותן לנו פתח להבין את המורכבות של מה שקהילה זו עברה עד שהם עלו לארץ ישראל, בזמן שהם עלו בין אם זה בצעידה ברגל שבועות וחודשים ובין אם זה במטוס באחד מהמבצעים הגדולים ואחרי שהם כבר עלו והתמקמו כאן המדינה ריכזה אותם באופן גזעני, בודדה אותם ובמשך שנים מידרה אותם, התייחסה אליהם כאל נחותים, לא משכילים, התייחסה לצעירים כאל עבריינים רק בשל צבע עורם, זרקה את תרומות הדם שלהם ועוד ועוד.

בנושאים האלו הספר עוסק, בסיפורים בין אם זה בסיפורי האתוס המרגשים של העליות ובין אם זה בקשיי ההתאקלמות ויחס החברה הישראלית ואת כל אלו המחברת פותחת ומנסה להאיר את עינינו למורכבות, לגזענות, לחוויות של להיות עולה חדש במדינה בה אם אתה רוצה להשיג משהו כאדם מהקהילה האתיופית אתה צריך לעבוד פי עשר יותר קשה.
רוני (פנטנש) מלכאי עשתה זאת והיא סיפור הצלחה, אבל סיפורה כמו של אחרים בא לתאר לנו את המצב ואת האפליה והגזענות, את תחושת ה"תגידו תודה שהוצאנו אתכם מאפריקה "שבני הקהילה שומעים לא מעט, תחושת העליונות והפטרונות, יחס המשטרה ומערכת הבריאות, החינוך, ההפרדה וסיפורים רבים שיש בספר הזה שממחישים את טענותיה של המחברת.

עוצמה שחורה הוא ספר חשוב מאוד ומומלץ מאוד.
כדאי לקרוא.

מפליגים / חגי ליניק
ספרי סימן קריאה / הספריה החדשה
203 עמודים

בספר הזה יש 14 סיפורים שמייצרים לנו סיפור אחד, סיפור חיים, סיפורה של משפחה שמסופרת מנקודת המבט של הבן הצעיר.
אמנם לסיפור יש איזו התקדמות ליניארית לכאורה אבל מה שמיוחד כאן זה שכל סיפור עומד בפני עצמו וכך צריך להתייחס אליו כאל קובץ סיפורים שמחברים פאזל משפחתי ואישי, אוטוביוגרפי וחגי ליניק מפליא בכתיבה נוגעת ומיוחדת.

הילד שעד גיל שלוש לא דיבר מתחיל לדבר ללא הפסקה, לקריין את עצמו ומשם ובורא עולמות בשפתיו, ויש משהו מאוד אירוני שדווקא הילד הדברן בוחר להתגייס לשייטת, אל אנשי הדממה.

מעל לכל מרחפים מעל חייו של הילד ומשפחתו מותו של האח הבכור בתאונת אימונים בצבא, אותו אסון טראומטי שלא משחרר את המשפחה וחייו של הילד הם חלק בלתי נפרד מהאסון הזה.
למעשה הספר מחולק ל3 חלקים, החלק הראשון מתאר אותו בילדותו מרגע לידתו, החלק השני מתאר את שירותו בשייטת והחלק השלישי עוסק בו כמבוגר שחוזר אל משפחתו.

ליניק מתאר את הסיפורים על המשפחה בצורה מעוררת חמלה ורגישה מאוד, הסיפורים עצמם הם עצמאיים ולמרות שהם מחוברים בסוף למן פסיפס אחיד אפשר פשוט לקרוא אותם כיחידה נפרדת.

אין ספק שהמרכז של הספר עוסק בהתמודדות של המשפחה עם האסון והאובדן והוא מופיע בין אם בצורה מורכבת ועמוקה יותר ובין אם בצורה מרומזת ומתומצתת בסיפורים השונים.

ליניק עוסק במשפחתו גם בספרים אחרים אותם לא קראתי ואני חושב שעבורי התמונה תהיה שלמה יותר אם אגיע לספריו האחרים אבל גם בספר זה ליניק חושף בפנינו את האם המתמודדת והכבויה ואת האב ראש המועצה והמפ"מניק ואת החיים ביהוד של תקופת ילדותו.

ספר מרגש ולא קל לקריאה אך נוגע מאוד וכדאי להסחף לתוכו.

הקוסם / קולם טויבין
הוצאת שוקן
416 עמודים
מאנגלית: ניצה בן־ארי

קולום טויבין ממשיך עם הביוגרפיות החצי בדיוניות שלו, אחרי הביוגרפיה שלו על הנרי ג'יימס הוא כותב הפעם על חייו של הסופר הגרמני החשוב תומאס מאן.
עד היום יצא לי לקרוא מתומאס מאן רק את הר הקסמים והתרשמתי ממנו בצורה יוצאת דופן כאחד הספרים המופתיים שקראתי בחיי אך את סיפורו של תומאס מאן הכרתי ממקורות שונים, מספרות עליו ועוד.

טויבין מתחיל מילדותו של מאן שנולד בסוף המאה ה19 לאם שמוצאה מברזיל ולאב שמרן ומרוחק טיפה.
על תקופת נערותו מתמקד טויבין בנטייתו ההומוסקסואלית המודחקת של מאן, משהו שהופיע פעמים שונות בספר אך מאן הדחיק זאת.

בנוסף מתמקד טויבין במערכת היחסים של תומאס עם אחיו היינריך ובתחרות הגלויה ביניהם ובנסיון של מאן להתעלות על אחיו שהיה בעצמו סופר מוכשר.

מכאן ממשיך טויבין לעקוב אחרי משפחתו של מאן וכמובן אחר תהליך כתיבת הספרים שלו מיצירתו המוקדמת והחשובה בית בודנברוק ועד לספרים החשובים הנוספים בחייו, הזכייה בנובל בשנת 1929 והספרים הנוספים שכתב לאחר מכן.

שני חלקים מאוד מעניינים בספר הם גם מערכת היחסים שלו עם ילדיו ודינמיקה משפחתית מורכבת מאוד עם ילדים מאוד מגוונים ומעניינים שלחלקם יש ביוגרפיה מאוד עשירה ומעניינת גם ספרותית וגם אישיותית אבל בעיני לפחות החלק החשוב ביותר הוא התקופה שבה חי מאן והדרך בה הוא ניווט את חייו בתקופה זו, היחס שלו לעליית היטלר לשלטון, עזיבת גרמניה והמחיר שהוא שילם בעקבות זאת, המעבר לארצות הברית. מאן הופך למבקר גלוי של המשטר הנאצי.

זוהי ביוגרפיה בדיונית על חייו של מאן שיש בהם מן הביוגרפיה האמיתית מסיפור חייו אך טויבין מייצר כאן סיפור נפלא, ביוגרפיה שהיא בעצם פרוזה, סיפור מרתק ועשיר על חיי הסופר הגדול שאת כינויו "הקוסם" נתנו לו ילדיו.
טויבין יודע לקחת סיפורי חיים ולהפוך אותם לפרוזה חיה ונושמת, עשירה ומעניינת על אחד מאנשי הספרות החשובים והמרתקים של המאה העשרים.

ספר מרתק ומעניין.

עטלפים / יוסי יובל
הוצאת כנרת זמורה
313 עמודים

אפשר להרגיש דרך הכתיבה של פרופ' יוסי יובל עד כמה הוא מחובר בכל נימי נפשו לעטלפים, לא רק כמושא המחקר שלו אלא גם האהבה לחיות המסקרנות האלו, המיוחדות האלו, חיות שמעוררות פחד ואימה אצל הרבה מאוד אנשים, שמעופפים כצלליות בחושך אך החושים שיש להם, היכולות שמדהימות שלהם לנווט, למצוא את דרכם ודרך חייהם מרתקת אנשים זה דורות.

יוסי יובל לוקח אותנו למסע בגלובוס דרך מינים שונים של עטלפים, מערפדים, יזנובים, עטלפי פירות, עטלפים מוצצי דם ועטלפים שניזונים מפירות ועוד.
הוא לוקח אותנו למחקרים שונים שעוסקים בכמה שאלות מרתקות על מקורם האבולוציוני של עטלפים, על האב הקדמון שלהם, איך התפתחו להם הכנפיים ליונקים הייחודיים האלו.

יובל גם מכיר לנו חוקרים עולמיים בתחום, קולגות ואת המחקרים שלהם והדרך בה הוא מספר לנו נהדרת.
החוויות, המערות המיוחדות, המחקרים המרתקים שמראים את המגוון המרתק של העטלפים בכל רחבי העולם עוזרים לנו לנפץ ולו במעט את הדימוי הדמוני שנוצר להם.

מעבר לשאלות אבולוציוניות יוסי יובל גם מתאר לנו את הדינמיקה החברתית שלהם, מערכת היחסים, הטיפול בגורים וכמובן נושא אחד חשוב ומעניין יותר מהכל, איך עובדת מערכת איכון ההד שלהם, האקולוקציה, אחד הנושאים שמעניינים את האדם יותר מהכל בנוגע לעטלפים.

פרופ' יוסי יובל ה וא חבר סגל בבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים וראש בית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב וחוקר עטלפים שנים רבות.

ספר מרתק ומומלץ מאוד, כדאי מאוד לקרוא.