גן ליד הים / פורסט ריד
הוצאת אפרסמון
103 עמודים
מאנגלית: עירית שורר

יש ספרים שמסע הקריאה בהם לוקח אותך למחוזות אחרים, תקופות אחרות, ימים אחרים ומנתק אותך לרגע מהמקום בו אתה נמצא ואתה מפליג בדמיון, יחד עם המילים וזה קסום.
הספר הזה של הסופר ומבקר הספרות פורסט ריד הוא כזה.
לתחושתי הספר הזה גם כאן בישראל לא קיבל את הכבוד הראוי לו וההתייחסות הראויה וגם לי לקח הרבה זמן לקרוא בו ולהגיע אליו אבל מהרגע שצללתי לתוכו ולסיפורים היפים של ריד הרגשתי שאני נמצא באירלנד של תחילת המאה העשרים עם הנופים השקטים והסיפורים החצי ריאליסטים חצי מיסטיים, סיפורים שנעים בין עולמות וחוויות.
הרבה מאוד מהסיפורים בספר נכתבים מתוך נקודת מבט של ילד והסיפורים מחברים אותנו גם לעולם ילדי, עולם שיש בו מפגשים מסטיים עם רוחות ובתים נטושים ועם תופעות על טבעיות כאלו ואחרות ואתה מרגיש בקריאה שלך איך אתה מתחבר באמצעות המילים של פורסט ריד לחיבור הזה בין העולם הריאליסטי לעולם הרוחני, הפנטזיוני.
ריד גם מתאר לנו את סיפורם של נשים שמואשמות בהיותן מכשפות בסיפור שנקרא "משפט המכשפות" וישנם סיפורים שעוסקים במעברים בין הכפר לעיר או להיפך ובכלל אירלנד בתקופה ההיא היא מקום שעובר שינויים ותיעוש וחיפוש אחר האושר, פרנסה ואהבה.
את הספר הקסום הזה מסיימת פואמה נפלאה שנקראת "סתיו" שמסכמת יפה את הסיפורים בספר ולוקחת אותנו במילים קסומות למסע נפלא של טבע, ילדות וזכרון.

קובץ סיפורים קצרים נפלאים ומיוחדים.
כדאי לקרוא.

הקוסם מארץ ים / אורסולה לה גווין
הוצאת הכורסא
207 עמודים
תרגום: תומר בן אהרון

אני התאהבתי באורסולה לה גווין כשיצא לי לקרוא את " בידיים ריקות" שתורגם מחדש ולמרות שספר זה הוא מד"ב לבוגרים יותר אז הקוסם מארץ ים הוא ספר שמתאים לכל הגילאים גם אם הוא מכוון יותר לבני נוער.
אני נהניתי ממנו מאוד והוא ספר פנטזיה סוחף מאוד, אפל מאוד ובאותה מידה ספר התבגרות פנטסטי של אדם/קוסם צעיר שמבין את משמעות כוחו והיכולת לנתב אותה למקומות הנכונים כמו גם לתקן טעויות עבר.
מסע ההתבגרות הזה מחשל את הקוסם הצעיר ומחשל אותו גם כאדם מוסרי ולא רק כקוסם בעל כוחות עוצמתיים.
אורסולה לה גווין היא מטובות הכותבות והכותבים בז'אנר וההשפעה על ספרי קוסמים שבאו אחריו (אההמ הארי פוטר אההמ) ניכרת היטב.
בעצם אורסולה לה גווין חושפת אותנו בספר הראשון בסדרת ספרי ארץ ים אל הקוסם גד ואל תחילת דרכו כקוסם צעיר ומתלמד שברגע של התרברבות ושחצנו מעיר שד רדום, צל שלא היה אמור להתעורר וצריך להתמודד עם הטעות שלו שמטילה סכנה על קיומו ועל קיום העולם שלו.
המרדף אחר אותה ישות זדונית שרודפת אותו היא לא רק מרדף בין רע לטוב אלא מרדף גם בין מה שעושה אותנו לאנשים טובים יותר ולהתמודדות אחר השדים הפנימיים שלנו.
לא הייתי מקטלג את הקוסם מארץ ים לבני נוער כי התובנות שבו יכולות להשתנות מקורא לקורא ולדעתי קורא בוגר יכול לראות בו דברים ואלמנטים שקורא צעיר יכול לפספס.
מחכה כבר לתרגומים של המשך הסדרה, טוב שתרגמו מחדש ויפה עשו בהוצאת הכורסא עם עיצובי הכריכה הנהדרים שמעניקים לספר הזה חיים וחושפים אותנו שוב לכתיבתה המשובחת של אורסולה לה גווין.
מומלץ.

אשבם / שחף ארז
הוצאת קתרזיס
61 עמודים.

אני זוכר שאהבתי מאוד את ספר השירים הראשון של שחף ארז "צלו של אחאב" ושמחתי לקבל את הספר הזה שלוקח אותי למסע בנפשו של המשורר המגוון הזה והמסע הוא נוגע, כואב, רגיש וגם אניגמטי.
מאוד אהבתי את איור הכריכה גם אם לא לגמרי הבנתי אותה אבל יש בה תחושה מלנכולית של צללי דמויות שהולכות במרחבים שונים והתחושה שאני מקבל מבחירת איור הכריכה זו תחושה קצת קודרת ואם לומר את האמת אז זו גם התחושה מחלק רחב מהשירים, קודרים ומעוררי מחשבה על כאב ועל זכרון ועל געגוע.
הספר מתחלק ל3 חלקיםמשכל אחד מהם מכיל שירים בנושאים שונים אבל הקורא האינטיליגנטי ידע לעשות את החיבור ויש חיבור, הוא קיים.
החלק הראשון נקרא "שעת הקונכייה" והשירים בו עוסקים בחוויות משפחתיות, זוגיות, כאב, געגוע ועוד ויש בהם המון רגש.

החלק השני "המלחמה" כשמו כן הוא עוסק בחוויות מלחמה, בכאב, בזכרונות נוקבים ובימים אלו כואבים מתמיד בהם אנחנו חיים גם מלחמות עבר זורקות אותנו להווה ולאובדן הרב שאנחנו חווים כחברה.
החלק השלישי "בכוון הירח" יש בו אלמנטים יותר פילוסופים ומהורהרים וגם בו למרות שאין לו נושא אחיד הוא מן השלמה למחשבות שבאות מחלקי הספר הקודמים.
שחף ארז הוא משורר טוב, מעניין שהעברית והמילים והדרך לחבר אותם למסר חזק בהחלט עוברים בשירים שלו.

יַתּוּשׁ עַל קִיר, סֶדֶק בַּבַּיִת

וְכֶתֶם אָדֹם טָרִי. עֵדוּת עַל קִיר.

יְצִירָה שֶׁשְּׁמָהּ: אַלִּימוּת כְּבוּשָׁה.

נִפְרֶצֶת חוֹמָה. וְרָזֶה הָאוֹר שֶׁפּוֹלֵשׁ

וְאֵין בֹּקֶר לְהַשְׁכִּים אֶת מֵתָיו.

אֲוִיר כָּזֶה? שׁוֹאֲפִים אֶת הַמֵּת.

יְלָדִים הוֹלְכִים בֵּין נַחֲלוֹת

שְׁפָכִים לַאֲבָנִים נוֹפְלוֹת.

וְאֵין שָׂמִים בָּם פְּתָקִים,

וְאֵין עִטּוּר בָּם. אוֹ נוּר.

אַךְ בָּם מַכְבֵּשׁ. וְרוֹבִים.

אַךְ פֶּרַח. אֵשְׁבָּם.

כדאי לקרוא.

האור של החלום יהיה ממשי יותר / יהודית אוריה
הוצאת פטל
124 עמודים

קשה להגדיר את הספר המיוחד הזה, קשה לשים עליו את האצבע ולומר שהוא שייך לסוגה כזו או אחרת, קשה, כי זה ספר שהוא סוג של ז'אנר בפני עצמו, אולי אפשר לקרוא לו אוטוביוגרפיה מנוקדת, פרוזה לירית, אבל מה שכן מדובר בקריאה מאוד חווייתית, מאוד עוצמתית ומאוד מהפנטת.

זהו ספר התבגרות, ספר הגירה, ספר השתנות, אבל הוא כולו סיפור של התבגרות לתוך מדינה חדשה, לתוך מציאות חדשה, ספר שהוא גילוי של נשיות וגילוי של המיניות ובמידה רבה גילוי של עצמך, של הכותבת והכל בכתיבה מאוד פואטית, עמוקה ורגישה מאוד.

קראתי אותו לאט, ניסיתי להכנס לתוך הטקסט שמשולב בין סיפורת לשירה ויש בו גם מזה וגם מזה וגם הסיפורת יש בה פואטיקה, יש בה ניגון, לפעמים עצוב, לפעמים כואב, לפעמים נוגע ומרגש אבל יש לו מנגינה שנשמעת היטב.

קשה לתאר את הספר הזה, צריך לצלול לתוכו, לחוות את חייה של הכותבת, את הסיפור, המילים, התחושות והשירה המתנגנת מתוך הטקסט.
הניקוד של כולו הופך אותו למשהו אחר, יש בניקוד המון כוח, יש בו משהו שזורק אותך לחוויה אחרת של קריאה והמילים שונות, מתנגנות שונה, הסיפור מקבל עומק אחר.
נגע בי מאוד הספר הנהדר הזה, הכל כך שונה בנוף המקומי בסגנונו, בטכניקת הכתיבה ובדרך בה מספרים סיפור.

מומלץ מאוד.

על החיים ועל המוות / סטיב טולץ
הוצאת עם עובד
381 עמודים
מאנגלית: יואב כ"ץ

בסטיב טולץ התאהבתי מיידית כשקראתי את הספר הראשון שלו "שבריר" בעיני אחד הספרים השנונים והמבריקים שקראתי בעשור הקודם, ספר מפתיע בסגנונו, בעלילה שלו והציטוטים המבריקים מתוכו.
הספר השני שלו "חול טובעני" היה אכזבה כי כשהציפיות בשמים לפעמים אתה מרגיש שזו היתה הברקה חד פעמית וחול טובעני לא הגיע לרמת שבריר.
ואז כשהציפיות התאזנו ואתה מבין שטולץ הוא סופר מוכשר אבל לא עילוי מגיע הספר השלישי שמשאיר אותך בתחושה שזה יכול ללכת לכאן או לכאן כי את היכולת לכתוב יש לטולץ אבל מה בעצם מצפה לי.
התוצאה היא בדיוק באמצע.
"על החיים ועל המוות הוא ספר שנון מאוד, מלא תובנות על החיים (ועל המוות) וכיף לקרוא אותו ולצלול לתוכו.
אם יש דבר שטולץ מצטיין בו זו שנינות וציניות, הוא יודע לקחת נושא ולהפוך אותו, לגלגל אותו ולעשות ממנו משהו אחר, מעניין, פילוסופי ואין הרבה נושאים כה פילוסופים כמו החיים, המוות ומה שביניהם.

בעצם גיבורנו הוא אנגוס מוני, איש קצת מפוקפק שפוגש את אהבת חייו, הם מתחתנים ובסך הכל החיים שלהם לא רעים ביחד.
הכל משתנה כשעל הדלת דופק בחור שטוען שהוא גר בבית הזה בילדותו והוא חולה סופני ומבקש להכנס ולראות את הבית, הביקור הקצרצר הזה מסתיים בכך שאותו בחור עובר לגור בבית וזמן קצר לאחר מכן מוני מוצא את עצמו מת ובגן עדן.

גן העדן של סטיב טולץ ושבו מוני נמצא ממש לא כפי שדמיינתם, מקום די הזוי שדומה במובן רב לחיים על הקרקע ומוני נאלץ למצוא את מקומו בג'ונגל העירוני הסבוך והבירוקרטי של העולם שמעל ועל הדרך להבין למה הוא מת ומי ככל הנראה רצח אותו ולמה.
במקביל , העולם הגשמי נמצא בכאוס משל עצמו שכן וירוס קטלני מחסל את רוב האוכלוסיה והמונים נוספים רוצים להכנס לגן עדן, בקיצור מסריח יותר למעלה מאשר למטה.

על מנת לא לקלקל את חוויית הספר מוטב שלא אפיץ יותר מדי מהמשך העלילה שכן הוא מלא בספוילרים אבל כן אומר שסטיב טולץ כמו בספריו הקודמים יודע לייצר לנו חוויה מעניינת ושנונה, מלאת הומור שחור.
יש בספר ציטוטים רבים שאפשר לשמור ולקחת והם מצחיקים ומבריקים, מדובר בסופר שנון שמוציא ספר פעם בחמש, שש שנים אבל תמיד חוויה לקרוא בו.
אני נהניתי מאוד.

איך שורדים מבול / חנוך פיבן, שירה הכט קולר
הוצאת שוקן

כמה טוב לראות את היצירתיות של חנוך פיבן, הסגנון הייחודי שלו תמיד מעורר געגוע ליצירתיות ודמיות וכמה טוב שבתוך כל זה בא פיבן ומכניס לתוך היצירות החינניות והמקוריות שלו גם ערכים ודרכים להעביר לילדים מסרים חיוביים בדרך שלא מעייפת או דידקטית מדי וזה גם הדבר שהכי אהבתי בספר הזה, שהמסרים בו עוברים שצורה חכמה ואינטיליגנטית.

חנוך פיבן ושותפתו לספר הזה, שירה הכט קולר לקחו דמויות מהתנך אותם אייר פיבן בדרכו הייחודית והיצירתית ודרך הדמויות, פיבן מעביר לילדים מסר לחיים, מסר חיובי. מזון להמשך דרכם ולהשרדות בעולם הקשוח הזה וגם להפוך אותו ליותר חיובי עבורם ומעצים.

חלק מהדמויות מוכרות יותר לילדים מהשיעורים בבית הספר או בגן וחלק חדשים עבורם בשלב זה של חייהם והחשיפה אליהם ואל סיפורם היא נהדרת בעיני.

המסרים מתחברים לאופי של הדמויות ולסיפורם כמו למשל החיבור בין יוסף לכך שחלומות הם דבר שניתן להפוך למציאות והוא לא חייב להשאר בגדר חלום, המסר של מרים הוא מסר על חשיבות המשפחה, סיפורו של בלעם מלמד אותנו שניתן להקשיב לחיות ולמה שהן מלמדות אותנו והסיפורים רבים כמו גם המסרים החיוביים שמקיפים אותנו דרכם.

ספר חמוד ומהנה לילדים ולאוהבי חנוך פיבן.

הלהבה / לאונרד כהן
הוצאת כנרת זמורה
304 עמודים
מאנגלית: אסף גברון

לאונרד כהן לפני הכל היה משורר, לפני כל דבר אחר, גם לפני היותו זמר וכל ספר שמאחד יצירות שלו הוא ספר ששומרים ונוצרים וכמו כל משורר גדול ובמיוחד יוצר פופולרי כמו לאונרד כהן זה תענוג להיחשף לשירים שטרם קראתי ולטקסטים שטרם קראתיץ
אבל גם צריך לומר את האמת לפחות שלי מחוויית הקריאה שלי והיא שלא מדובר בשירים הכי טובים של לאונרד כהן, אלו בעיקר שירים ורשמים מהשנים האחרונות.
אבל מעבר לשירים נראה שלאונרד כהן עסק גם בפואמות שבספר הזה וגם ברישומים אליהם אגיע עוד מעט בהמון חקר עצמי,. כאילו חקר את עצמו, את דמותו, את חייו, והוא תיעד אותם דרך הדיוקן שלו, דרך המילים שמשקפים את חוויותיו, חלומותיו, אהבותיו ורגשותיו.
זהו ספר מאוד חושפני של לאונרד כהן ספר שיש בו מילים ודימויים, דיוקנאות עצמיים שונים אחד מהשני שמייצרים חוויה של הדמות הזו, שיש בה משהו עצוב, משהו נוגה, משהו עמוק ולאונרד כהן ידע גם לצייר, הציורים שלו יש בהם משהו תמים, פשוט ועם זאת הדיוקנים מדויקים וכל אחד מהם שונה, שונה בסגנון, שונה בהבעה, שונה באופן הרישום.

בעיני גם אם לא מדובר בשירה הכי משובחת של כהן, עדין מדובר בספר שכל אחד שאוהב את כתיבתו ירצה בבית. לחזור ולעיין במילים שהוא כותב, באופן בוא לאונרד כהן מביע את עצמו ואת הרגישות שלו זה פשוט מפעים ונותן עוד הצצה לאחד היוצרים החשובים במאה העשרים.
מומלץ.

מה שקרה אחר כך / מיטל פישל
הוצאת לוקוס
79 עמודים

כשמדובר בכאב של אובדן הורים זה כאב שמוכר לי היטב, אני חי אותו מגיל תשע וגם כאדם בוגר ואולי גם בגלל זה מאוד נגע בי הספר הזה של מיטל פישל והשירים שבו שיש בהם המון עוצמה ויגון.

אבל מעבר לכאב וליגון יש בשירים האלו את המקום איך אנחנו מתעצמים ואיך אנחנו מתפקדים למרות האבל והאובדן והיתמות וממשיכים הלאה והמוות? האובדן? הוא מלווה אותנו בכל מקום, הוא שם, הגעגוע הוא שם והשירים עוסקים בזה.
זו התמה העיקרית של הספר הזה, על משפחה, על אבא, על הגעגוע לאבא, על החיים שהשתנו ביום בו הוא עזב את העולם ועל הקשר החזק בין אב לבתו.

אם אוכל לייחס עוד תמה לספר מלבד הגעגוע לאבא וההתמודדות בלעדיו אז זו המשפחה, המשפחה כה משמעותית למשוררת, ההורות, החיים ביחד, ההתבגרות של המשוררת עצמה, הרצון לשמר לעצמה איזה משהו מתום הילדות שהיא עצמה זוכרת ועכשיו היא אמא.

השירים עצמם מאוד מאוד בכאן ועכשיו, גם בשפה שהיא מאוד מחוברת לקורא ונגישה והשירים עצמם לא מרומזים אלא אומרים בדיוק מה שמיטל פישל רצתה לומר ולהעביר.

היה לי מאוד מרגש לצלול לעולמה של המשוררת ולחוות דרך המילים את הכאב שלה ואת הרגש שיוצא מהשירים ומהמילים.

יָצָאנוּ מִבֵּית הַחוֹלִים
עוֹד לִפְנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ.
שָׁלוֹשׁ יְתוֹמוֹת וְאַלְמָנָה אַחַת.
אֶת הַשָּׁעוֹת הַמְּעַטּוֹת וְהַמַּפְחִידוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ עַד בּוֹא הַבֹּקֶר
יָשַׁנּוּ בְּזוּגוֹת.

ספר שירה מרגש ונוגע

סיפורה של משפחה טובה / רוזה ונטרלה
הוצאת שוקן
250 עמודים
מאיטלקית: אספיר בלה מילמן

יש משהו בספרות האיטלקית שמתאר סיפור התבגרות שתמיד מבליט את החיים בעוני, את החיים בקושי, כאילו לאיטליה אין גם דברים אחרים להציע, מאוד הזכיר לי במידה רבה את סדרת הספרים של אלנה פרנטה ולא רק, זה חוזר על עצמו במידה רבה בספרות האיטלקית.
ועם זאת זה עובד כי מי שיודע לכתוב ורוזה ונטרלה יודעת לספר סיפור ולכתוב אז זה עובד והתוצאה היא סיפור התבגרות מאוד יפה ומאוד נעים.
זה ספר מאוד רגוע במידה מסוימת והכתיבה מאוד תיאורית ופיוטית והיה לי מאוד נעים לצלול אל תוך העלילה.

הכריכה של הספר היא מהכריכות היפות שיצאו השנה והציור שעליו משדר במידה רבה את אוירת הספר, מאוד יפה, מאוד מושך.

זהו סיפור התבגרותה של מאריה, שחיה בשכונת עוני בעיר בארי.
דרך עיניה של מאריה אנחנו חווים את החיים בעיר, בשכונה, את סיפור התבגרותה, סיפור על גורל ועל הדרך לשנות אותו.

מאריה היתה שונה, כונתה על ידי סבתה "זרע מקולל" חיה עם אם חלשה ואב אלים ואח שהדרדר לפשע והיא היתה שונה, אהבה ספרים, חיפשה להשכיל ולהתפתח וגם… התאהבה בבחור ממשפחת הפשע בשכונה, אהבה אסורה שהתחילה כחברות מבית הספר והמשיכה לקשר רומנטי סודי.

הספר הוא מעניין מאוד והסיפור הוא סיפור נוגע וכתוב היטב אבל כמו דאמרתי בהתחלה ייתכן וקצת עייפתי מסיפורי העוני האיטלקיים האלו. זה מרגיש כמו נוסחה שעובדת אבל לי גם מתחשק משהו אחר בספרות האיטלקים, בסיפורי ההתבגרות של נשים שצמחו מתוך העוני.
ועדיין כשאני מסתכל על הספר ועל איך הוא כתוב אז מדובר הסיפור מעניין של כותבת מיומנת ונהניתי ממנו.

מלך החלומות / ד"ר גיא גרשטיין ואורית טל כסלו
הוצאת גם וגם
איורים: שירלי ויסמן

הספר מלך החלומות הוא ספר שבעיקר עוסק להנחיל לילדים שכל חלום כמעט הוא אפשרי אבל בשביל להגשים אותו אנחנו צריכים לקחת אחריות ולעשות מעשה, לעשות צעד קדימה כדי לייצר מהחלום מציאות וזה אפשרי.
כאחד שבעצמו עובד עם ילדים אני תמיד רואה את אותם חסרי הבטחון, אותם ילדים שחוששים לנסות, שמשהו עוצר אותם.
נכון שיש חלומות שלא תלויים בנו כמו החלום של הילד בסיפור שיהיה לו חתול, ולפעמים חלק מהחלומות שלנו תלויים ברצון של ההורים שלנו, המורים שלנו ועוד מבוגרים מסביבנו.
אבל רוב הדברים ורוב הרצונות שלנו כילדים תלויים בכח הרצון שלנו, ביכולת להבין מה אנחנו רוצים ולא לוותר לעצמנו.
זה לא אומר שזה קל להפוך משהו למציאותי, זה דורש לא מעט אומץ וכח רצון אבל הספר מעודד אותנו להבין זאת.

לילד שבספר יש הרבה חלומות מאוד יישומיים ויומיומיים כמו להצטרף לילדים שמשחקים בהפסקת בית הספר בכדור והוא מאוד רוצה להצטרף אבל משהו עצר אותו ובסוף כבר היה מאוחר מדי וההפסקה נגמרה.
או החלום שלו להצטרף לשאר ילדי המשפחה להכנס למים העמוקים ולא היה לו מספיק אומץ לעשות את זה.
הספר מציג חלומות יישומיים ויומיומיים, כאלו שמתרחשים כל הזמן, חלומות קטנים שהגשמתם תייצר לילד מציאות אחרת של יותר בטחון ויותר לקיחת אחריות על הדרך בה הוא יגדל.
ספר ילדים מקסים.