המוחות הגדולים בהיסטוריה / ויל דוראנט
הוצאת שיבולת
154 עמודים
מאנגלית: צור ארליך

דוראנט היה אנציקלופדיה מהלכת של ידע.
אני זוכר שאת הספר הקודם שלו שקראתי ותורגם "לקחי ההסטוריה" אהבתי מאוד ולמדתי ממנו ולמרות שהרבה השתנה בעולם מאז שדוראנט הוא עדיין אחד ההסטוריונים שידעו לנתח את העבר של בציוויליזציה האנושית ולמנות את השגיה כמו גם את מה יש ללמוד ממנה לטוב ולרע.

בספר הצנום הזה דוראנט לוקח אותנו למסע אל מה שבעיניו ומנקודת מבטו הם האנשים שהביאו להישגים המשמעותיים בהסטוריה האנושית.
למרות שאני מדגיש את זה שזו דעתו יש כאן ברוב הרשימות כמה נכסי צאן ברזל של הציוויליזציה האנושית שהיו נכנסים לכל רשימה וגם כמה כאלה שייתכן שאדם מלומד אחר היה משאיר בחוץ ומכניס אחרים.

והוא מתחיל עם עשרת ההוגים הגדולים ביותר, הפילוסופים החשובים שהתוו את המסע האנושי לחוכמה, ידע וסקרנות ביניהם כמובן קונפוציוס, אפלטון, אריסטו, וולטר וביניהם גם כאלו שלא היו פילוסופים אלא באו מתחום המדע כגון קופרניקוס או ניוטון או דרווין.

משם אנחנו עוברים למשוררים הגדולים ביניהם כמובן הומרוס, הוריפידוס, לוקרציוס וגם שייקספיר, דנטה ווולט וויטמן. על משורר תהילים כותב דוראנט שלמרות שהוא רושם בכותרת את דוד הוא טוען שדוד לא כתב את תהילים ומסביר גם למה.

הפרק "מאה הספרים "הטובים ביותר" להשכלה הוא פרק מעניין מאוד וכמובן כאן אפשר לחלוק עליו ועדיין זו רשימה מעניינת מאוד, את חלקה אפילו קראתי ועם זאת זו רשימה שמתעדכנת כל הזמן ובהחלט הפרק המעניין בספר והפרק שגם נתון הכי הרבה לויכוח.

הפרק הבא מדבר על הפסגות של המין האנושי והוא מתחיל מדיבור, ממשיך לגילוי האש, כיבוש החי, ארגון חברתי, מוסר, כלים, מדע, חינוך ודפוס.
מעניין שאת הדת הוא השאיר מחוץ לרשימה ואני כמובן מסכים איתו על זה.

הפרק האחרון מדבר על תאריכים חיוניים בתולדות העולם.
ישנם ברשימה תאריכים מעניינים כמו לוח השנה המצרי, מות קונפוציוס, הולדת ישוע כמובן, מות מוחמד, הנפקת המסמך המודפס הראשון של גוטנברג, קולומבוס, המהפיכה הצרפתית ועוד כמה שלא ציינתי. מעניין שאת עליית היטלר לשלטון, רצח הארכידוכס או ההפיכה של לינן הוא פספס. בכל זאת הוא חי במאה העשרים אבל התאריכים שהוא ציין הם בהחלט דברים שקשה לחלוק עליהם.
ספר מעניין ומעשיר מאוד שאפשר לחזור אליו ולמרות שהעולם מתעדכן במהירות ומשנה במהירות מאז שדוראנט הלך לעולמו זו בהחלט התבוננות מעניינת ומשכילה על העבר.
כדאי לקרוא.

גוף ראשון: נוכחת / מירי שטרן־לב
כנרת זמורה הוצאה לאור
272 עמודים

רומן הביכורים של מירי שטרן־לב הוא ספר נוגע וכואב עם פתח קטן לריפוי ועוסק בנושא הקשה של פגיעה מינית.
הקריאה בספר הזה מאתגרת גם בשל הוידויי הקשים וגם בשל הסגנון שלו ועם זאת הוא שווה את ההשקעה בו שכן הוא מרתק ומעורר רגש רב.

אמנם הספר הוא בדיוני אבל העדויות בו אמיתיות והמחברת משלבת בין השתיים ורוקחת עלילה שדווקא לי כגבר הקריאה בה היא חשובה.

הספר מעבר לנושא הפגיעה המינית עוסק בשתיקה, שנשים ששמרו בבטן ולא דיברו והכאב הצטבר.
השתיקה אולי הגנה על סביבתן אבל קרעה אותן מבפנים.
לשתיקה פנים רבות, קשה לשתף, קשה לפרוק וקשה לחיות עם הכאב הפנימי והתחושה שמלווה אותך שנים רבות.

נושא השתיקה מעסיק מאוד את מיכל סולימר בונה ובגיל 55 גם אחרי מה שהיא עברה בחיים וגם אחרי האירוע שמלווה אותה שנים רבות מיכל מחליטה לפתוח קבוצת תמיכה לנשים שעברו אונס והתעללות מינית בנערותן וילדותן והיא מארגנת מפגש בכרתים, במקום בו הניתוק מאפשר פתיחות ושיח אמיתי של קבוצה שיכולה לתמוך אחת בשניה.

שם הן נפגשות ומשוחחות, משתפות, מביאות את סיפורן הכואב.
הספר מביא את סיפורן של הנשים אבל גם את הסיפור של המסע עצמו, ההכנות אליו, ההכנות הנפשיות, פתיחת הפצעים והכאב.
נשים שחוו את אשר חוו לפני הדור הנוכחי, בתקופה אחרת ועידן אחר שבה קשה היה יותר לפתוח ולשתף ולהתרפא.

גוף ראשון: נוכחת הוא ספר טוב, נוגע וכואב.
ודווקא בגלל כל אלו צריך לקרוא אותו.

סודו של הצורף / אליה ברסלו
הוצאת תשע נשמות
112 עמודים
מספרדית: מיכל שליו

סודו של הצורף הוא מסוג הספרים ששולחים אותך למסע, מסע יפה ופיוטי אל זכרונות ואהבה, מסע קסום שנגמר מהר שכן הספר קצר מאוד אבל התובנות, הזכרונות, הטעמים, הרגש, הוא נשאר לאורך זמן.
אבל הוא גם מסוג הספרים שקשה לכתוב עליהם מבלי לחשוף את סודותיו בדיוק כמו הצורף בסיפור.
ולכן זה מסוג הספרים שהחוויה בקריאתו כמו גם מה שמתחולל בתוכו הוא משהו שהקורא צריך לקרוא ולחוות לבדו והתוצאה היא ספר באמת ייחודי, חוויית קריאה פיוטית מאוד ומרגשת מאוד.

הסיפור הוא סיפור של אהבה נכזבת וזכרונות.
גיבור הספר, צורף במקצועו חוזר לעיירת הולדתו על מנת לפגוש את מי שאהבה נפשו בצעירותו.
הוא מחפש איך לכתוב, איך להתחיל להזכר ולוקח אותנו הקוראים למסע אחורה בזמן אל אהבתו לסליה.

אהבה של בחור צעיר לאישה מבוגרת ממנו, חברתה של אימו, אהבה שלא יכלה להתרחש ונותרה כחור בליבו של גיבורנו.

מעבר לכך קשה לספר שכן הסיפור מתפתח באופן מיוחד ומשאיר חותם בלב.
הכתיבה של אליה ברסלו נוגעת ללב, פיוטית ואני כל כך מקווה שיפרסמו עוד מספריה שכן אני רוצה לקרוא עוד ממנה.
סודו של הצורף הוא ספר קסום, קטן, מיוחד, מרגש ונוגע ללב.

תרבות הדברים הנמסים / גדיאל אברהם דהן
הוצאת קתרזיס
87 עמודים

יש משהו בפרחים מיובשים, כמו פוחלץ של חיה, אתה יודע שמשהו שם כבר לא אורגניזם נושם ועדיין אתה יכול להתבונן ביופי שנשתמר, היופי הזה הוא נצחי ולמעשה אתה יכול להתבונן בו כמה שתרצה ותמיד תמצא משהו אחר בנקודת המבט שלך שמחיה אותו בתוכך.
מעניינת הבחירה בספר השירים הזה לשים תמונה של פרחים מיובשים או ציור שמסמל משהו כזה, כך זו האסוציאציה שעלתה לי. מן טקסטורה של חיים שהיו פעם אבל נשתמרו ביופים משהו שזז וקפא ומצד שני הספר הזה מלא בתנועה וחיות, מלא בהתבוננות, מלא הוד והדר לטבע.

הרבה מאוד מהשירים מלאים בדימויי טבע, נראה שזו ההשראה העיקרית של דגיאל אברהם דהן
והם יפים והם שולחים את הקורא בשיריו למקומות שונים ונראה שכל דימוי כזה מחבר אותנו לעצמנו וזה בהחלט מן דיאלוג עם הקורא שיכול לקחת את השיר לכיוון אחר מהמשורר ואני אוהב את זה.

אבל הספר עוסק לא רק בטבע אלא בדברים הקטנים היומיומיים, החיים, המשפחה, הילדים, האהבה ואלוהים.
והדרך בה הוא מדבר אליהם, כותב אליהם, כמה לטוב שיש בו ולשפע שיש בו ובדברים האלו הם אלו שמייצרים ספר שנעים להתחבר אליו ונעים לקרוא בשיריו.

אין לי ספק שמדובר באדם רגיש, כותב רגיש ואדם חולם, אני יכול להריח את הספר, להרגיש את משב הרוח דרך דימוייו, לשמוע את הציפורים המטאפוריות ולהנות מכתיבה יפה ופיוטית שמחברת את הקורא אל עצמו ואל המשורר.

אֲנִי שׁוֹכֵחַ
אֶת כָּל הַשִּׁירִים שֶׁיָּדַעְתִּי
עֲבוּר יֶלֶד אֶחָד.
הוּא יָשֵׁן.
רֶגַע
וְעַפְעַפָּיו נִרְעָדִים לִקְרָאתִי
כְּמוֹ פַּרְפַּר

---

שֶׁהַטֵּרוּף הַקָּפוּא יַפְשִׁיר מִתּוֹכֵנוּ
פִּתְאוֹם יִכָּנֵס הָאֲוִיר לָרֵאוֹת
כְּמוֹ שְׁאִיפָה שֶׁל דּוֹר.
נַהֲפֹךְ לְיוֹנְקֵי דְּבַשׁ וּלְפִרְחֵי אֲפַרְסֵק
וּלְנִדְנוּד בְּעַנְפֵי הַנֶּקְטָרִינָה,
לְחֵרוּת צְעָדִים בֵּין שׁוּרוֹת הַמַּטָּע
בִּזְמַן הַקָּטִיף.
מַמָּשׁ עַכְשָׁו אֱלוֹהִים מוֹשִׁיט יָדַיִם אֶל הָאֲדָמָה,
דּוֹחֵס אֶת נִצָּנֵי הַפְּרִיחָה
לְתוֹךְ הָעֵירֹם הַשְּׁמֵימִי בִּגְבִיעֵי הַצַּמָּרוֹת
בַּיָּמִים הַגְּאוּלִים,
הַפְּרוּעִים,
הַמּוֹשְׁכִים אוֹתִי אֲלֵיהֶם,
עָטוּר כֶּתֶר רִמּוֹנִים, לְתוֹךְ חֲזוֹתֵיהֶם
הַחֲשׂוּפִים
נוֹטְפֵי הֶעָסִיס.

.

.

סיבות להשאר / תהל פרוש
ספרית פועלים
155 עמודים

לפני כמה חודשים קיבלתי סוף סוף את האזרחות האוסטרית שלי, שנתיים שלמים עבדתי על קבלת האזרחות ועברתי תהליך ארוך.
ועם זאת אני לא מתכנן לעזוב, יש לי את הסיבות שלי למה אני נשאר ובראש ובראשונה הילדים שלי שאותם אני לא אנטוש.
אבל לא רק הם, יש לי איזו אמונה בעם הזה וגם העובדה שלא בטוח בכלל שבגולה יהיה טוב יותר או קל יותר, אלו שיקולים רבים ונראה שיש כאן על מה להלחם אבל אני תמיד משאיר את האופציה הזו פתוחה וקיימת וטוב שיש אותה.

כשנתקלתי בספר המסות הזה של תהל פרוש עובר בראשי אותן מחשבות ואותן תהיות של מה המקום הזה שנולדתי וגדלתי בו ואני מתבונן על המרחב שאני חי בו ויש בו דברים ראויים ויש בו גם דברים פחות טובים כמו בכל מקום אבל הספר הזה לוקח אותי למסע של הישראליות מנקודת מבט קולקטיבית ואישית.

תהל פרוש היא משוררת וזהו ספרה השלישי אבל גם הראשון שאינו ספר שירה אלא קובץ מסות שהיא פרסמה בשנים האחרונות ולמעשה היא כותבת אותן לבנה הקטן, כך אני מבין מהפרק הראשון.
החיפוש אחר הסיבות להשאר כאן, למצוא את הטוב בתוך הכאוס, והחיפוש הזה לוקח אותנו למסע בתוך שלל נושאים מגוונים מאוד שהישראליות היא העוגן שלהם.

הנושאים במסות האלו מגוונים מאוד, חלקן נוגעים לסיפור האישי של פרוש כמו הפרידה מאביה או חוויית ההריון ומהות החיים וחלקן נוגעים למה שמפריע לכולנו, המרדף אחר דירה, הקשיים הכלכליים, הפערים החברתיים ועוד ועוד.

ספר מסות מאוד מגוון שכתוב היטב ומעורר שאלות רבות על החיים כאן ועל ההתמודדות כאן ועל הישראליות כמו גם על הגולה והמגוון הוא רב והיה לי תענוג לצלול לתוך המסות האלו ולהכנס לעולמה של המחברת שניחנה ביכולת כתיבה משובחת.

אחותי נסעה עם משפחתה לתיאלנד, לטענתם זה לשנה עד שיסתיים השיפוץ בביתם בקיבוץ ואני באופן אישי מקווה שיחזרו אבל לתחושתי האישית הם ישארו שם, הם ימצאו "סיבות להשאר" כי פתאום אנחנו מגלים שבמקום שאין מלחמות ויש ים יפה הכל לכאורה נראה ורוד יותר.
האמנם?

אנחנו הגעגוע לעתיד / איריס הרדן
הוצאת קינמון
246 עמודים

לכאורה, כשקראתי את הכריכה האחורית חשבתי לתומי שמדובר בנושא כבד משקל שלא קל לקרוא אוו או להתחבר אליו, והספר הזה באמת עוסק בנושאים כבדי משקל, נושאים של הגירה לארץ זרה, התאקלמות ובניית משפחה בארץ זרה, זוגיות במשבר ואולי הנושא הכי קשה שהוא אותו דיאלוג בין דור שני לניצולי שואה לגרמנים בני הדור השני מאחר ורוב הסיפור עוסק ומתרחש בגרמניה.
ועדיין מצאתי את עצמי מתמסר לספר שכן הכתיבה שלו היא כזו שלמרות הנושאים הקשים שמעוררים רגש מצד הקורא הוא נגיש, הוא כתוב היטב, ולא תמיד היה מורגש שמדובר בספר ביכורים אלא בספר בשל ועמוק עם שפה ייחודית ואמירה חזקה שבתוכה לא מעט התחבטויות והתלבטויות ושיקולים וקשיים וגם געגועים.

יש הרבה עומק ורגש בכתיבה של איריס הרדן ונראה שהיא מחוברת לנושא והוא בליבה שכן רק מי שנושא מסוים קרוב ללב המחברת מאפשר כתיבה כזו.

הספר מספר על זוג, נדב ויסמין, זוג טרי יחסית שמקבלים החלטה לעבור יחד לגרמניה, נדב הוא זה שהציע ליסמין להצטרף אליו ולחיות איתו בקהילה רוחנית, מן כת כזו שבה לנביאה יש השפעה חזקה.
יסמין מסכימה לאחר התלבטויות וישנם גם את ההורים שמביעים כעס על המעבר ובעיקר בגרמניה, מדינה שאחראית לאסון הגדול ביותר לעם היהודי.
יסמין מתקשה למצוא את עצמה בזוגיות ואת עצמה בגרמניה ונראה שככל שנדב מוצא את מקומו כך יסמין הולכת לאיבוד וכך הזוגיות עוברת למקום קשה ולמשבר עמוק.
הספר שעוסק בזוגיות הזו ובכלל מראה את הקשיים והמורכבויות בזוגיות לא טובה, זוגיות שקמלה לה לאט לאט והתוצאות המורכבות של המשבר הזה שמשפיע על כל הצדדים.

וזה צד אחד של הסיפור. הצד השני מדבר על גרמניה המודרנית בה לתוצאות מלחמת העולם השניה עדיין, הרבה שנים אחרי יש אפקט בין על הישראלים שנמצאים שם ובין אם אלו גרמנים שהעבר משפיע גם עליהם.

זהו ספר עמוק ורגיש שמדבר בשפה מיוחדת והצלילה לתוכו מעוררת רגשות ותחושות ולא מעט שאלות על בית, געגוע וכמיהה, כמיהה למקום שהוא בית, כמיהה לאהבה ולזוגיות, כמיהה לחום ולחיפוש אחר שורשים.
נראה שבחירת דימוי הכריכה בספר המרתק הזה ממחישה היטב את תוכנו.
מיוחד מאוד.

עקדת שרה / ניצן בן זאב
הוצאת שתים
190 עמודים

הספר הזה התחיל להכתב לפני ה7.10, לפני האירוע שהכניס את כולנו לטלטלה וחרדה ולפני שהתחילו לחזור חיילים פצועים והרוגים על בסיס יומי ושבועי מהתופת של עזה.
ובעיני הוא קיבל יותר משמעות לאחר האירוע שטלטל את כולנו.
ניצן בן זאב הרי כמו כולנו לא ידעה מה עומד להגיע והיותה אם לחיילים החרדה יום יום ודואגת יום יום בסופו של דבר הניע אותה לראות ולשמוע על חוויות של אמהות אחרות וכך נולד הספר המיוחד הזה שבו המחברת משוחחת עם אמהות של חיילים, אמהות מכל הארץ ומכל המגזרים, מכל העדות והמעמדים החברתיים וזה מרגש ונוגע.

הרי גם לפני ה7.10 אנחנו חיים בחרדה מתמדת כי זו המדינה שלנו, אנחנו חיים בין מלחמות ומבצעים ובידיעה שאנחנו לא יודעים מה יקרה מחר וכשהילדים שלנו נמצאים שם, במוצבים, ביחידות, במבצעים, כהורים לחיילים אנחנו חושבים על זה, דואגים להם וכאן הקשר המיוחד בין אמהות לחיילים והספר מתמקד באמהות ובסיפור שלהן ובתחושות שלהן.

כל ראיון יש לו את הייחוד שלו והחווית אם /בן הייחודית לה, המצוקות, ההתערבות ההורית, הקשיים של הילד ביחידה, הנסיון לתמוך ולהכיל, התחושה כשהילד חוזר הביתה.
ניצן בן זאב לקחה פרויקט מורכב והפכה אותו למסמך מרתק שהוא בעצם של של מראה לחברה הישראלית שיש בה כל כך הרבה שכבות של כאב ואהבה ומורכבות בתוך כל הכאוס הזה שאנחנו נמצאים בו והמכנה המשותף רב מהשוני ומרגישים את זה מהעדויות המרתקות של האמהות ומהסיפורים הכואבים של מה שעוברים החיילים ואיך הם מתווכים את זה למשפחות.

בין ראיון אחד לשני אנחנו נחשפים לחוויה של המחברת כאמא לחיילים והשיחות שכתובות גם בפונט אחר ומהווים גם כמן פאוזה בין ראיון לראיון.

ספר חשוב ומרגש שנוגע במקומות של כולנו כהורים, לא רק אמהות.
ועדיין החיבור הנשי כאן המקום הזה של האמהות הוא העוגן של הספר הזה, והוא כתוב היטב ומרגש במובנים רבים, כואב במובנים רבים ועוצמתי.

יונים מהשאול / רוברט א. הווארד
הוצאת קתרזיס
95 עמודים
מאנגלית: דוד ישראל ארונשטם

הנובלה הקצרה הזו של רוברט א. האוורד מעבר להיותה סיפור אימה משובח טומנת בתוכה הרבה מאוד מההסטוריה האפלה של ארצות הברית ויחסי שחורים לבנים בדרום ונראה שבתוך האימה והמוות האופפים את היצירה הזו המסר האחר קצת נחבא אל הכלים בעיני אבל עוד נגיע לזה.

לא ממש תרגמו בארצנו את כתביו של קונארד אולי מלבד איזה כרך של סיפורי קונאן שמי יודע איפה ניתן למצוא אותו.
אבל הווארד מוכר כסופר אימה ואחד מהסופרים, יחד עם לאבקראפט ואחרים בתקופתו שביססו את הז'אנר הזה והיו מיוצריו החשובים בתקופה שסוגה זו החלה לפרוח ואנשים התעניינו בעל טבעי ומסתורין.
אני לא בטוח מתי מתי הזומבים הופיעו בספרות לראשונה, האם בספר קצר זה או בספרות מוקדמת יותר, זה שווה בדיקה שכן אני לא יודע על מתים חיים שהופיעו לפני כן.
אבל אותם מתים חיים הם חלק מהמסתורין בספר הזה ותחילתו של הסיפור בשני תושבי ניו אינגלנד שמגיעים לדרום ועוצרים לחפש מקום מסתור בבית אחוזה ישן.
כאשר אחד משני האנשים מתעורר מסיוטי אימה הוא מגלה את חברו עולה במדרגות כמו אחוז דיבוק או נמצא במן טראנס ולאחר מכן החבר חוזר כגופה מלאת דם עם גרזן בידו.
גריזוול, אותו חבר שנשאר בחיים בורח אחוז אימה מהבית ומחפש את השריף המקומי ויחד איתו ולמרות שהוא גם החשוד המיידי ברצח חברו הם מנסים להבין את הפתרון לתעלומה והחקירה שלהם מביאה אותם לתגלית שיש בה הרבה רוע ולוקחת אותנו להסטוריה העמוקה של ארצות הברית.

מעבר לסיפור המתח שבנוי היטב ומייצר תחושת פחד מצמית ומוות האוורד לוקח אותנו כמו שכתבתי בהתחלה דרך העלילה אל אכזריות המטעים והעבדות בארצות הברית ואל יחסי שחורים לבנים, עבדים ואדונים ואני משתדל לא להרחיב יותר מדי כדי לתת לקוראים להבין ולהנות מהמתח בעצמם.

החיבור בין מה שקורה בבית לבין העלילה הנלווית אליו והחקירה הופך את הספר הזה למן ספר אימה בלשי מרתק שתענוג לקרוא אותו, הוא נגמע במהירות ומייצר חווית קריאה מיוחדת מאוד.
מומלץ.

מלון גרנד בבילון / ארנולד בנט
הוצאת אפרסמון
246 עמודים
מאנגלית: ארז וולק

מלון גרנד בבילון הוא רומן תקופתי קליל ומהנה שבהחלט עוזר להעביר את הזמן ומספק גם מתח, גם בידור וגם עניין, יש בו פשע, יש בו תככים, פוליטיקה ושחיתות אבל בעיקר יש פה איזו ביקורת מעודנת על מעמדות ואנשים עשירים חמדנים שרוכשים לעצמם נכסים לשם שעשוע.

ארנולד בנט הוא סופר שלא הכרתי ונראה שמלון גרנד בבילון הוא הספר הראשון שלו שתורגם לעברית ובכל זאת מדובר בסופר פורה מאוד שכתב יותר מ40 ספרי פרוזה, סיפורים קצרים, ספרי עיון ומחזות כך שמעניין אם נצפה לעוד תרגומים מספריו.

בכל מקרה אין ספק שמלון גרנד בבילון הוא מתאבן נפלא ומעורר תיאבון ליצירותיו הבארות של בנט.
בנט ביסס את המלון שלו בספר על מלון סבוי המפורסם בלונדון, מלון שנפתח ב1889 והספר של בנט נכתב ב1902.

אנחנו מתוודעים בתחילת הספר לניו יורקי עשיר בשם תיאודור רקסול ובתו, רקסול, אחד מעשירי העולם יושב וסועד במלון כאשר רקסול מזמין קוקטייל אמריקאי שאסור להזכירו במלון ובתו אף ממשיכה את החוצפה ומזמינה סטייק ובירה, מה שיוצר חיכוך עם רב המלצרים השחצן.

העימות הזה גורם לרקסול לרכוש את המלון ואת כל מה שבתוכו ומכאן מתחילה שרשרת אירועים והתרחשויות מוזרות מאוד.
היעלמות של חלק מהצוות, היעלמות של גופה, נסיך שהתארח במלון נעדר וכל זה גורם לנלה, בתו של רקסול להתחיל בחקירה עצמאית משלה לשלל האירועים שמתרחשים במלון וזה מסבך אותם בקונספירציה פוליטית אך גם אהבה יש בסיפור הזה כאשר נלה מתאהבת באריסטוקרט מהנסיכות הקטנה המעורבת בעלילה.

בסך הכל מדובר בספר מהנה למדי, תקופתי מאוד עם לא מעט סרקזם וביקורתיות והרבה הרבה אקשן חביב.

נהניתי לקרוא אותו.

שביל החלב / ד"ר מויה מקטיר
הוצאת מטר
244 עמודים
מאנגלית: עדי מרקוזה הס

איזו דרך נהדרת בעיני להנגיש לנו את מדע הסטרונומיה.
זה בדרך כלל נושא כבד להבנה, מורכב, יש בו הרבה מושגים מורכבים וגם בין השאר רוב האנשים סוחבים איתם כל מני דיעות קדומות או מידע שגוי שלא קל לתת להם מידע אמיתי ומורכב מדי בכל מה שקשור לחלל ולגלקסיות.

מויה מקטיר היא אסטרופיזיקאית ומומחית לפולקלור עם דוקטורט באסטרופיזיקה והיא מנגישה בצורה מיוחדת מאוד את נושא שביל החלב באמצעות אוטוביוגרפיה, כן.
הגלקסיה מדברת אלינו ומספרת לנו את סיפורה וזו דרך מאוד מעניינת להנגיש את המדע המורכב הזה לציבור שבאמצעות הסבר פשוט ומובן הוא הופך למורכב פחות.

כמו כל אוטוביוגרפיה אנחנו מתחילים מהתחלה, והגלקסיה מספרת לנו את סיפורה מרגע ההיווצרות, יצירת הכוכבים, היווצרות היקום והמפץ הגדול וגם במידה מסוימת מנבאת את מותה.
היא עוסקת גם במיתוסים אודותיה, מיתוסים שהאדם המציא עם השנים ומהרגע הראשון שהוא ראה כוכבים בשמיים.
היא מתארת את אופן היווצרות גלקסיות וכמובן מתייחסת אלינו בני האדם.
לפעמים במידה של יהירות מסוימת אבל אני כקורא קיבלתי זאת בהומור ובחיוך.
יש כאן פרגון גדול לאסטרונומים ומדענים בני אנוש שחקרו אותה והבינו חלק מסודותיה ונראה שעוד לא התחלנו אפילו להבין את המרחב העצום של הגלקסיה העצומה שלנו ושם גלקסיות אחרות ברחבי היקום האינסופי הזה שאנחנו חיים בו.

הספר מעוטר באיורים חביבים ואפילו המושגים המורכבים בו הם יחסית נוחים להבנה וקלים לעיכול.
מאוד אהבתי את הספר היפה הזה והנגיש כל כך.
כתיבה נהדרת ובסך הכל ספר מומלץ מאוד ומהנה מאוד.