במערב מרצד בי כחול / מלכה קיני-קפלן
הוצאת עולם חדש
78 עמודים

הרבה משוררים מתעסקים בשיריהם בדברים שמעסיקים אותם בחיים, בדרך ההתבוננות הייחודית של כל אדם על העולם ולרוב ממקדים את שיריהם אל עולמם הפנימי והחיצוני.
מלכה קיני קפלן כך כתוב בכריכה האחורית עוסקת בתנועה, אנחנו רואים בכריכה הקדמית אילוסטרציה בחיתוך מעניין של דמות נשית נעה עם שמיכה וצעיף ואם לא ברור לנו לחלוטין האיור אז בכריכה האחורית אנחנו רואים זאת בצורה ברורה יותר ובקטן.
גם שיריה של מלכה קיני קפלן עוסקים בעולם הזה, עולם התנועה.
ומהי שירה וכתיבה בכלל אם לא תנועה, מילים שמתחברות להן יחדיו ויוצרות משהו שלם בדיוק כמו ריקוד, מילים שמעבירות מסר, שירה היא תמציתית בדיוק כמו ריקוד ואם אתה רוצה להבין מה כוונת המשורר או הרקדן אתה צריך להתחבר בכל נפשך לטקסט שלו, לתנועה שלו, להיות חלק ממנו, כמו תקשורת בין הקורא לשיר או בין הרקדן לצופה.
המשוררת כאן מחברת אותנו לעולמה הפנימי והרוחני דרך התנועה, דרך הגוף, דרך הטבע.
כאן אנחנו חלק ממנה, כאן היא נחשפת כמו רקדנית, כמו מחול, כמו כתיבה.
שירים יפים ונוגעים, חושפים קצת, מסתירים קצת ומסקרנים הרבה.
כדאי להיחשף לשירה של מלכה קיני קפלן.
עולם של תנועה, כתיבה ותקשורת עם העולם המקיף אותנו, עם הטבע והיופי שמסביב.

"היקו
נעטף
בשעת
בין ערביים
בפריחות סגול של קוצים

שרויה בעזובתי
הייתי כרויה
לשדה

רגעים
ארוכים
של שובע נבער

שמרו את האש" עו

————————–

"אי אפשר להניח לחי
על ריח של סחלב
או לנשוף בו
בחיוך עגול –

רק להביט במחלצות
המדיפות ריחוק, להסתחרר
לצלילי פעימות עורנו החם ולנוע

ממנו והלאה"

————————–

"חיוכי אלת היופי הקורנים
מגלישת הרוח בין שעורי הבר
ומהאור הנשבר על פרחי השדה
בצבעים וצורות מכאיבים מפלא
מעניקים לי מקלט.

אחרת איך אפשר לשאת את
המחשבה
שאימי לא חייכה אלי מעולם"

דור לא מושלם / אורה קרופיק
הוצאת דני ספרים
143 עמודים

כמה מאיתנו זוכרים את הילדות שלנו, את ההתמודדויות שלנו בתור ילדים עם קשיים בבית הספר, עם קשיים בבית, קשה לנו לתפקד בבית הספר כאשר בבית רע לנו אז רע לנו גם בבית הספר, רע לנו בשאר המקומות.
הספר הזה מדבר על התמודדות של ילדים לפני גיל ההתבגרות או בתחילת גיל ההתבגרות עם גירושין של ההורים, פירוק המשפחה והקושי להתארגן מחדש כילד עם כל זה.
דור הוא ילד כזה, הוריו רבים המון בבית והוא מרגיש שזה באשמתו, העיסוק של ההורים בריבים אחד עם השני מסיתים את תשומת הלב מדור ואחותו ודור מתוסכל מכך מאוד.
בנוסף דור צריך לקחת כדור כל יום כדי להתמודד עם הפרעות הקשב והריכוז שלו שמפריעים לו בלימודים.
הריבים של ההורים שרק הולכים ומתעצמים מגיעים לבסוף לידי פרידה.
דור מתקשה לעכל זאת וכועס מאוד על אביו ועל אימו, הוא מחפש מי שיקשיב לו ויבין אותו ומוצא את זה אצל חברו עומר ודווקא אצל גרגורי וג'קו המאבטח והחצרן של בית הספר.
אלה האנשים שמקשיבים לו ובעזרתם וגם בעזרתו וכח הרצון שלו דור מנסה לצאת לדרך חדשה, לעזור לאחותו גם להתמודד עם הקושי וגם להצליח בקבוצת הכדורסל שכה חשובה לו.
דור לא מושלם (שם נהדר עם כפל משמעות אישית וקולקטיבית) הוא ספר מורכב ולא פשוט שילדים יכולים למצוא בו עניין רב למרות הנושאים הכבדים וקשים שהוא מדבר עליהם בעיקר ממקום נפשו של הילד.
אני בעצמי עברתי פרידה לאחרונה וילדי מתמודדים עם אותם קשיים בדיוק כך שאני מזדהה מאוד עם הספר ומצאתי בו עניין רב.
הוא כתוב טוב, בשפה פשוטה ומעניין.

רווקים ואלמנות / ירמי פינקוס
הוצאת כתר
239 עמודים

את ירמי פינקוס הכרתי עוד כסטודנט לעיצוב בויצו חיפה.
הוא לא לימד אותי אבל היה מגיע קבוע כמרצתה אורח וכמבקר אורח בתערוכות בוגרים ובביקורות עבודות. כאחד שהתמחה באיור היה לי העונג לשמוע אותו מבקר את עבודותי לא פעם.
עקבתי אחריו עוד כששיתף פעולה בקבוצת הקומיקס אקטוס עם מירה פרידמן, איציק רנרט, בתיה קולטון ורותו מודן.
רווקים ואלמנות זה הפרוזה הראשונה שלו שאני קורא ולמעשה אלו ארבעה נובלות שמקובצים יחד ולכאורה שונים אחד מהשני ועם זאת יש ביניהם חוט מקשר מאוד ברור.
החברה הישראלית, האנושות, החיים האורבניים ומה שמתרחש בין קירות וחדרים במקומות שרק מעטים יכולים לדעת ולהבין.
פינקוס מביא אותנו לתוך ההתרחשויות, לתוך חייהם של אנשים שכשמו של הספר כן הם, בודים אם זה בחייהם הפנימיים או בחייהם החיצוניים ולכל דמות או סיפור יש חיים והתרחשות משלו.
הסיפורים עצמם מעניינים ובעלי קצת התרחשות טוב ופינקוס מיטיב לתאר לנו את הדמויות בשפה טובה והספר על כל סיפוריו קריא מאוד.
הסיפור הראשון מתאר לנו בחור, דוגמן תחתונים יהיר וגרפיקאי שמוצא את עצמו בעימות עם בעלת הדירה שלו שרוצה לסלק אותו מהדירה ולמכור את הבית.
בעיני לפחות הסיפור המעניין ביותר והטוב ביותר בספר הזה.
הסיפור השני המשעשע והמעניין מספר על אישה שמתמודדת עם מזיקים ונמצאת בפראנויות מהן. אהבתי אותו מאוד.

הסיפור השלישי מסופר מנקודת מבטו של ילד בבנין עם שנאה בין השכנים בבינין שמהווה סוג של מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, עם סגן אלוף לשעבר שעבר לגור בבנין, הרכילות והשיחות על הדיירים היו המוקד וזה היה בעידן אחר שבו השיחות ההן היו הדרך הכי טובה להעביר מידע מאדם לאדם ובטח בבנין מגורים מסוג זה.
הילד מנסה להתבגר לתוך המציאות הזו וזהו סיפור מעניין מאוד.

הסיפור הרביעי הרגיש לי לא שייך ולא קשור לשלושת האחרים ולא הבנתי למה הוחלט להוסיף אותו ומספר את סיפורו של חוקר אקדמאי צעיר להתקבל כמרצה בשווייץ.
אפשר לומר שפינקוס מביא לנו את החיים האורבניים במיטבם ואת ההתרחשויות והתככים והעניין הרב גם ברמת תיאור הדמויות וגם ברמת תיאור האוירה והתפאורה העירונית.
פינקוס כיאה למאייר ניחן ביכולת ויזואלית ודמיון רב וזה בטח מקל עליו בכתיבת הפרוזה.
ספר מעניין מאוד.

העצלן שלא רצה להיות מלך / גיא פינקלשטיין
הוצאת קרן
77 עמודים
איורים: הילה חבקין

האם להיות מלך מאפשר חופש או מגביל? ומי בעצם אנחנו, מה הזהות שלנו?
מה שקבעו לנו ההורים שלנו או זו שכל אחד מאיתנו מחליט עליה.
מתי אנחנו מתנתקים מהקיבעון שגדלנו עליו מהבית והופכים להיות מי שתמיד חלמנו להיות.
כל אחד מאיתנו יוצא לחיפוש עצמי בין אם במסע פנימי או בין אם מסע חיצוני.
נום העצלן היה נסיך, המלך המיועד אבל הוא לא היה עצלן בכלל הוא אהב לעשות דברים שעצלנים לא עושים בדרך כלל, לבשל ממתקים ולצאת לטיולים, לכתוב שירים ובכלל לחקור את העולם.
הוריו המלך והמלכה ציפו ממנו להיות עצלן כמו כולם ובטח ובטח לשמש דוגמא אבל נום היווה דוגמא רעה והוריו דאגו מאוד.
כשהגיע ביקורו של פון דביבון ועימו הפתעה קטנה בקופבא, קיפוד ללא שם נום ראה בו חבר שיברח איתו ויחד הוא יגלה מי הוא ומה הוא ובטח לא מלך.
הקיפוד שקיבל את הכינוי חופרחופרחופר ונום יצאו ביחד לכיוון ביתו של הקיפוד ובדרך פוגשים יצורים רבים וממלכות רבות, בדרך יורד עליהם גשם של חוטי צמר שמאפשר לנום לתפור לעצמו סוודר והיצורים שהוא פוגש בדרך כל אחד בדרכו מלמד אותו על עצמו.
מי הוא ומה הוא רק נום יבין לבד עד שיגיעו לביתו של הקיפוד.
מה יקרה בסוף רק אתם הקוראים תדעו.
גיא פינקלשטיין כתבה ספר ילדים מקסים שמלמד אותנו הקוראים שכל אחד מאיתנו צריך להבין לבד מי הוא אבל שאין כמו הבית, שם אוהבים אותנו ודואגים לנו ועדיין לכל אחד מאיתנו יש את האישיות המיוחדת שלנו.
החיפוש אחר הזהות והייחוד שלנו הוא משהו שכל אחד מאיתנו צריך לצאת למסע כדי לגלות.
זהו גם ספר על חברות, על אהבה וכמה טוב שיש חברים שמוכנים לצאת איתנו למסע הגדול לגילוי הייחוד שבכל אחד מאיתנו.
גיא משלבת בספר שירים מקסימים והספר כולו מעבר לסיפור המקסים, הכתיבה השנונה והרגישה והשירים גם מעוצב יפה מאוד. האיורים של הילה חבקין מקסימים ביותר לא משתלטים על הספר ומשתלבים מאוד יפה בעיצוב הכללי.
איור טוב בספר ילדים הוא איור שעובד בהרמוניה עם הטקסט, הוא יכול להיות מינורי או על כפולה אבל ספר ילדים הוא כמו שירה, המילים והמלודיה חייבים לעבוד יחד. איור טוב מוסיף לספר ומרים אותו לדרגה אחרת ואיור רע יכול לפגום בספר טוב וכאן זה עובד נפלא.
מומלץ בחום, בטוח עוד אחזור ואקריא אותו לילדי.

חמישים / בעריכת מייקל שייבון ואיילת ולדמן
סופרים וסופרות מן העולם כותבים על הכיבוש
הוצאת ספרי עליית הגג
495 עמודים
מתרגמים: מיכל אילן, חנן אלשטיין, דנה כספי, דפנה לוי, מולי מלצר, יוני מנדל, אמיר צוקרמן, מיכל קירזנר אפלבוים, ניר רצ'קובסקי, אביעד שטיר

26 סופרים וסופרות מכל העולם באו לכאן וכתבו את חוויותיהם על המציאות הלא פשוטה כאן.
חמישים הוא ספר מעניין כי הוא בא לתת לנו נקודת מבט סובייקטיבית של כל סופר בנפרד על הכיבוש ועל המציאות המורכבת שי ישראלים ופלסטינים.
למה זה ספר חשוב? כי אי אפשר להתבונן על ישראל רק דרך ההייטק, החופים היפים, הבחורות בביקיני, האתרים הארכיאולוגים ועל תנופת הבניה והשמש הזורחת, בישראל יש גם מקומות ומציאות של אנשים מסוימים שמעדיפים לא לחשוף ויש כאן מציאות קשה בעיקר בתחומי הקו הירוק.
מציאות של ישראלים וערבים פלסטינים באיזורים שנכבשו במלחמת ששת הימים.
יש מחנות פליטים ויש התנחלויות ואותם סופרים באו לחוות ולכתוב על כך, דרך העיניים שלהם, דרך הפילטר שלהם.
אז כן, זה ספר חשוב כי הוא מציג מציאות שמדינת ישראל מעדיפה להסתיר וכן, אנשי רוח גדולים מן העולם שיודעים להתבטא היטב בכתב מדברים על כל וזה חשוב והספר באמת כתוב היטב ומעניין לפחות ברובו.
אבל כאן מגיעה גם נקודת המבט האישית שלי.
הספר מציג בצורה מאוד בולטת ולטעמי קצת הרבה מגמתית מי הטובים ומי הרעים כאן.
אחת הבעיות של אנשים שקוראים ספר זה ללא ידע על המצב כאן עלולים לחשוב שהישראלים, החיילים, שכולנו מפלצות כובשים אכזריים.
המציאות לא כזו דיכוטומית, היא מורכבת הרבה יותר מזה.
יש כאן מציאות של שבעים שנה, מאבק קשה על הגמוניה ועל שליטה, מצד אחד ישראל כובשת ומצד שני היא חייבת להגן על אזרחיה מפני גורמים קיצוניים, מצד אחד האזרחים הפלסטינים בכפרים רק רוצים זכויות וחיים שלווים ומצד שני ההנהגה שלהם מעודדת פיגועים כלפי אזרחים.
אין כאן באמת טובים ורעים באופן מוחלט, יש כאן מציאות מורכבת והדיכוטומיה הזו כפי שהספר מציג היא מאוד בעייתית בעיני בעיקר לעיניים זרות.
כן, הוא חשוב למרות הכל כי יש כאן כיבוש ואי אפשר להתעלם מכך שאנחנו שולטים על אוכלוסיה כמעט ללא זכויות אבל המציאות כמו החיים עצמם לא דיכוטומיים ובתור סוקר ספרים ישראלי שחי כאן הבהרת הנקודה הזו היתה מאוד חשובה לי.
הבעיה היא מה קורה כשהספר מגיע לעיניים זרות ואיך זה עובר דרך הפילטר של קוראים שמעולם לא ביקרו כאן או לא מכירים את תולדות הסכסוך.
מעניין, לא פשוט לעיכול אבל חשוב למרות המחלוקות שהעליתי כאן.