להבתו של נר / גסטון בשלאר

להבתו של נר / גסטון בשלאר
הוצאת בבל
139 עמודים
תרגמה מצרפתית והוסיפה אחרית דבר: מור קדישזון

בחודש האחרון חקרתי כאמן את נושא האור דרך חומר הפלסטלינה, ניסיתי לצייר את עצמי מואר וחשוך בשחור לבן ולראות את כוחות של האור בציורים אל מול הדיכוטומיות של החושך המוחלט.
יש משהו באור שיש בו המון כח ויש משהו בנר שמפיץ אותו שמשרה בנו משהו טוב ומהו דימוי הלהבה כמשל לחיים שלנו עצמנו.
בלהבה יש כח, היא נעה, היא גוועת, יש לה חיים משל עצמה, היא והרוח מנהלים דיאלוג.
הדרך לתיאור הנר והאור היא משהו שבשלאר לוקח את זה למקום הפילוסופי המיוחד כל כך לכתיבה שלו.
התחברתי מאוד לגסטון בשלאר עוד בספרו הקודם שתורגם לעברית בהוצאת בבל "הפואטיקה של החלל" וכשראיתי שהספר הזה תורגם מיהרתי לרכוש אותו ואני מאוד מחובר לפילוסופיה הפיוטית של בשלאר ולתיאורים שלו.
זהו חיבור קצר ומרתק על כוחו של הנר, על כוחה של החלימה ועל החיבור המרתק שבין החלימה לנר, לאור שנאבק בצללים ונותן לנו איזו משמעות מרתקת ומיוחדת למציאות ולמקומות שמחוץ למציאות, לדמיון ולהתמודדות עם הפחדים שלנו.
בשלאר לא רק כותב את משנתו ואת מה שהוא רואה למול עיניו אלא מתכתב עם הספרות ועם משוררים ומביא ציטוטים משירתם ומנהל איתם סוג של דיאלוג על משמעות האור והנר, על המקום האינטימי שלנו, על האור האוניברסלי, על כוחה של להבה קטנה להאיר לנו את הדרך.
אחרית הדבר של המתרגמת מור קדישזון הוא נהדר, מאיר עיניים ומפשט לנו את הטקסט של בשלאר שהוא אינו מסובך כשלעצמו אך התובנות של המתרגמת עוזרות להבין אותו טוב יותר.
אני מאוד ממליץ על בשלאר ועל ספריו, פילוסוף פיוטי ופואטי, מלא השראה ולקוח אותנו ואת הדימויים החיינו למקומות שטרם הכרנו בעבר ועוזר לנו לראות את מה שהכרנו בצורה קצת שונה ועמוקה יותר.
ספר נהדר.

לענת הדבש / נולי עומר

לענת הדבש / נולי עומר
הוצאת קתרזיס
125 עמודים

יש משהו בנובלה המקסימה הזו של נולי עומר שהיה לי קל להתחבר אליה, אולי כי אני כמעט בטווח הגיל של גיבורות הספר ואולי זו הכתיבה רבת החן של נולי עומר אבל מאוד נהניתי מהקצב של הספר, מהדמויות רבות החן וגם לא ידעתי שנולי עומר כבר הוציאה ספרי ילדים ועוד ואני בכלל זכרתי אותה מהתקופה של דבי ונולי.
למעשה הספר המקסים הזה מספר על שלוש חברות מתקופת בית הספר כארבעים שנה לאחר התקופה ההיא, היום הן נשים בערך בנות חמישים וכל אחת מהן נמצאת במקום אחר בחיים.
האחת, נטע, מדריכת פילאטיס שלא כל כך הולך לה בזוגיות עם גברים ואת אחד מהם היא כמעט הורגת בטעות, השניה היא עדי שנשואה לגידי וגם שם יש מורכבות מעניינת גם בזוגיות וגם מחוצה לה ונראה שהזוגיות עם גידי במצב לא מעודד בכלל ויש את דניאלה (דנדוש) שחיה חיים מעניינים ולא רגילים ומסתירה סוד מטלטל.
שלושת הנשים הן מרכז הספר והעיקר שלו למרות שיש עוד דמויות מעניינות אבל הספר מתאר במידה מסוימת אנשים שאנחנו יכולים להכיר מהחיים היומיומיים שלנו והכתיבה של נולי עומר נהדרת וזורמת ובכלל מדובר בספר מקסים ומלא חן.
כתיבה נהדרת וספר שתענוג לצלול לתוכו גם דרך הדמויות וגם דרך כתיבתה של נולי.
מומלץ.

מרים / סעיד אבו שקרה

מרים / סעיד אבו שקרה
הוצאת שוקן
220 עמודים

הספר הנהדר הזה שהוא בחלקו ספר אוטוביוגרפי וחלקו אלבום אמנות בא להראות לנו כמה נקודות מבט, הנקודה הראשונה בספר והמשמעותית זה סיפור חייה של מרים אבו שקרה שמובא מפיו של בנה, האמן סעיד אבו שקרה.
החלק השני בספר בא להציג את האמנים במשפחת אבו שקרה ובכלל לחשוף אותנו לאמנות הערבית וליצירה בעיקר של סעיד אך גם של אחיו האמן הידוע וליד אבו שקרה.
זהו ספר שנע בין סיפורה המרגש והמעצים של מרים אבו שקרה שהתחתנה בשידוך בגיל מאוד צעיר עם גבר מבוגר בהרבה ממנה, גידלה שבעה ילדים ונאלצה לראות את בעלה מתחתן עם אישה נוספת, חיה בעוני ובתנאים לא אידיאלים ועדיין היתה אם למופת שהוציאה מידיה ציירים נפלאים.
האם ביתה אידיאל והשראה ליצירה של סעיד אבו שקרה ולקידום האמנות באום אל פאחם ובכלל לעידוד יצירה מקומית והקמת במה תרבותית ואמנותית שתהיה גשר בין תרבותי ועידוד שיח בין עמים ודתות ולכן הקים סעיד את הגלריה לאמנות באום אל פאחם.
זהו סיפור שיש בו את הנרטיב הפלסטיני, את העקירה מהישובים בשנות הארבעים את הכח והעוצמה במשפחה הערבית ויש בסיפור הזה את הסיפור שלא מסופר על הנרטיב הפלסטיני והתבוננות על מלחמות וכאב בעיניים שפחות מוכרות לנו.
הספר מתאר מעבר לסיפורה של מרים את סיפור ילדותו של סעיד ואת המעקב אחרי הפיכתו לאמן כמו גם סיפורו של אחיו וליד.
הספר והפורמט הגדול שלו מחברים בין אותו סיפור אוטוביוגרפי לבין אלבום אמנות נפלא ומרגש.
אהבתי ומאוד התחברתי.
מומלץ.

החבל / סטפן אאוס דם זיפן

החבל / סטפן אאוס דם זיפן
ספרית פועלים
140 עמודים
מגרמנית: אברם קנטור

החבל הוא ספר פיוטי על נושא די מטריד שהוא האנושיות והגבולות שלהם או החייתיות והגבולות שלה.
במרכזו של הספר עומד חבל, חבל ארוך שלא יודעים מה מקורו והוא מופיע פתאום ביער ומפר את שלוותם של תושבי כפר קטן.
את החבל גילה תושב הכפר בשם ברנהרד, ברנהרד לא יודע מה מקור החבל ולא מבין מי הניח אותו שם אבל הוא מתחיל לחקור ומגלה שהוא לא מוצא את קצהו השני.
קבוצת גברים מהכפר יוצאים אחר מקור החבל, הם יוצאים להבין את מקורו ולמה הוא הופיע ככה פתאום.
הגברים יוצאים למשימה חדורי מטרה ונחושים כמעט כמו גברים שיוצאים למלחמה.
בהמשך הם מגלים כפר נטוש, אין נפש חיה, חלק רוצים לקחת משם דברים אל הכפר שלהם וחלק מסרבים והנשים? מחכות והחיים שם ממשיכים כרגיל (האמנם?)
הספר והחבל במרכזו הוא מטריד ומעורר מחשבה על טבע האדם, על חיתיות ועל אנושיות.
זו נובלה קצרה ואיכותית שכתובה היטב ומתורגמת היטב.
ספר חזק מאוד ואיכותי מאוד שכדאי מאוד לקרוא.

הרפואה המופלאה של קיי / אדם קיי

הרפואה המופלאה של קיי / אדם קיי
הוצאת הכורסא
405 עמודים
מאנגלית: תומר בן אהרון
איורים: הנרי פייקר

אדם קיי, הרופא לשעבר שכבר כתב שני ספרים למבוגרים על עלילותיו כרופא וניחן בחוש הומור משובח הבין כנראה שאולי הוא יודע לכתוב יותר טוב מאשר לעסוק ברפואה שכן הספרים שלו באמת מצחיקים ושנונים וחדים.
מאוד נהניתי מספרו "זה הולך לכאוב" שהצחיק אותי מאוד ועכשיו אני הכרתי גם את כישוריו כסופר לילדים ובני נוער שבא להציג את תולדות הרפואה בצורה הומוריסטית מאוד, משעשעת וחדה ביותר.
בשילוב של הומור משובח, איורים נהדרים וכתיבה שנונה אדם קיי מציג לילדים את תולדות הרפואה בצורה מאוד לא קונבנציונלית, הוא מדבר על פרשות גוף, קדיחות בגולגולות ועוד דברים מצחיקים ומזעזעים שגורמים לנו לחשוב איך אנשים בכלל שרדו את הרפואה העתיקה אבל גם על הדרך הוא מלמד את הילדים על רפואה ועל התפתחות המדע ודברים באמת חשובים שילדים יכולים להבין וללמוד.
אני ישבתי עם הספר הזה ונהניתי ממנו מאוד, גם כמבוגר שקורא ספר כזה למדתי דברים נהדרים ומצחיקים כמו לדוגמא המלך הנרי שהעסיק ליצן בשם רונלד שתפקידו היה רק להפליץ באירועים חגיגיים ועבור זה הוא קיבל מהמלך אחוזה וקרקעות, והספר מלא באנקדוטות משעשעות כאלו על הפרשות ונוזלי גוף ודרך זה הוא מחבר את הילדים לנושאים החשובים באמת.
בקיצור, יופי של ספר, נהדר וקורע מצחוק.
מומלץ.

דלתות נסתרות / נועה צור

דלתות נסתרות / נועה צור
טפר הוצאה לאור
335 עמודים

האמת היא שהעובדה שאת הספר הזה כתבה נערה גורם לי בעיקר לתחושות משמחות כי אני יודע שיש בארץ נוער קורא ואני שמח מאוד לקרוא ספר על בני נוער שכתבה נערה. רובו המוחלט של ספרי הנוער נכתבים מנקודת מבט של מבוגרים אבל גם צריך לציין וזה חשוב שהספר הזה הוא לא בהכרח מיועד לבני נוער, לדעתי מבוגרים יהנו ממנו וביניהם גם אני שנהניתי ממנו מאוד.
השפה של הספר קולחת, הנושא מעניין והשילוב בין פנטזיה למתח מייצר ספר מאוד מהנה ומרתק שלצערי לא אוכל בסקירה הזו להכנס לפרטיו שכן לא ארצה להרוס את ההפתעה ואת חוויית הקריאה בספר מסוג זה אבל אומר שזהו ספר טוב שתענוג היה לצלול לתוכו.
אדי הוא נער סקרן וחכם, אוהב לכתוב סיפורים, יש לו רק חבר אחד והוא שקוע בשגרה הרגילה שלו וכל רצונו היה לחזור מבית הספר ולהסתגר בחדר אך לאמא שלו היו תכניות אחרות עבורו והיא ביקשה ממנו שילך למכולת ויקנה שוקולד עבור הכנת עוגת יום הולדת לאחיו התאומים.
אך משהו קורה וחייו של אדי הולכים להשתנות שכן כשהוא יוצא מהמכולת הוא נחטף ומושלך למשאית יחד עם ארבעה נערים ונערות.
לאן חטפו אותם, מי חטף אותם ומה יקרה בהמשך את זה תצטרכו לגלות בעצמכם בקריאת הספר, כן אפשר לומר ששם הספר מחבר אותנו לעלילה.
הספר מלא עניין, מותח ומעניין וזורק אותנו למחוזות המתח והפנטזיה אך לא רק, הוא תהליך והוא מסע שבו החטופים עוברים תהליך עם עצמם כקבוצה וכיחידים.
אהבתי את הספר ונהניתי ממנו ובהחלט ממליץ עליו.
מחכה לספר הבא של נועה צור.

מה קרה להגר באילת / עופרה עופר אורן

מה קרה להגר באילת / עופרה עופר אורן
הוצאת כנרת זמורה
363 עמודים

יש משהו בספר של עופרה עופר אורן שלא משאיר אותך אדיש, לא העלילה ולא המבנה של הספר שמייצר לפחות בעיני הרבה יותר קרבה לעלילה ולגיבורת הספר.
בדרך כלל קשה לי לקרוא שירה באופן רציף, אני רואה באופן קצר וממוקד, עוזב וחוזר מתי שמרגיש לי נכון ומצתי שאני זקוק לזה אבל כאן הסונטות סחפו אותי, העלילה סחפה אותי והרגשתי איך אני מקבל את הרגעים הקשיפ בספר בצורה הרבה יותר חזקה ועוצמתית מאשר אם הם היו נכתבים בעלילה שכתובה כמו רומן רגיל לחלוטין.
הספר בנוי כולו מסונטות, 336 סונטות שמרכיבים ביחד עלילה מורכבת ומצמררת.
העלילה מתרכזת בהגר, חיילת צעירה שעוברת חוויה מורכבת ומטלטלת שמשנה את חייה ואנחנו עוברים עם הגיבורה דרך הזמן והשנים את תוצאותיה של אותה חוויה ואותו מקרה באילת, מקרה מטלטל של פגיעה מינית והלשכותיה.
אפשר לשאול את השאלה מה הניע את המחברת לכתוב רומן שלם בסונטות מנוקדות ועם חריזה ועוד לכתוב ככה סיפור כב מורכב ומטלטל אבל את זה אשאיר לפרשנים טובים ממני, החוויה שלי מהקריאה היתה חוויה מטלטלת באופן ייחודי ודווקא בגלל הסגנון שלכאורה נראה פחות מאיים ועם זאת מייצר עבור הקורא תחושה קשה יותר.
בעיני עופרה עופר אורן כותבת באופן וירטואוזי, לא פחות.
ספר מיוחד ביותר.
לי כגבר הספר הזה חשוב במיוחד, יש כאן אמירה פמיניסטית נוקבת וחזקה שהקורא יבחין בה, יש כאן המון כאב ורגש ותחושת מועקה ממה שהגר עוברת בין אם באותו הלילה ובין אם בחייה בכלל וההתמודדות שלה בעולם שמתנכר לה במובנים רבים.
ספר מיוחד במינו בסגנון מיוחד שמעצים את הסיפור בכמה רמות מאשר היה נכתב אחרת.
מומלץ מאוד.

איך לדבר עם הגוף / רונן רהב גולן

איך לדבר עם הגוף / רונן רהב גולן
ספרי ניב
201 עמודים

רונן רהב גולן הוא מומחה לשפת גוף והספר הזה בא בעצם לתאר לנו הקוראים איך משתמשים נכון בשפת הגוף.
המחבר מאמין ששפת הגוף עוזרת לנו, בני האדם להיות טובים יותר ומוצלחים יותר והספר בא גם לספר את סיפורו האישי של המחבר אבל לא רק, זהו ספר עם כלים ברורים איך ומתי להשתמש בכלים שהגוף העניק לנו ולהשתמש בהם נכון.
הספר מלווה באילוסטרציות מצולמות של איך מחייכים נכון, איך יושבים נכון כדי לייצר ביטחון, איך אפילו לדבר עם הידיים וטכניקות נוספות.
בסך הכל הספר כתוב בשפה פשוטה ונגישה.
הספר מאוד נגיש ומאוד פרקטי בגישה שלו ולדעתי זה בסדר שזה ככה, זו המטרה של ספרים מסוג זה, להיות כלי לאנשים שזקוקים לו ולמסרים שלו ולתת לאנשים כלים פרקטיים ולא רק תיאורטיים כדי להצליח בחיים ושפת גוף היא עוד כלי שעוזר לנו לכך.
רובנו לא יודעים או לא מודעים לאיך אנחנו נראים כלפי חוץ, אנחנו ניזונים ממה שאומרים לנו אבל גם זה לא מספיק כדי לשנות הרגלים כשאנחנו לא יודעים מה נכון, איך עושים נכון ואיך עובדים עם הגוף נכון והספר הזה מיועד בדיוק לאותם אנשים שזקוקים לכך, לדעת איך עובדים עם הגוף נכון.
ספר קריא, פשוט מאוד בגישה שלו ובסך הכל משיג את המטרה שלו.

קינת מיכל / מיכל פרז נוי

קינת מיכל / מיכל פרז נוי
יונה שחורה, הוצאה לאור בעם
37 עמודים

אמנות משחררת כאב, משחררת זכרון, מייצרת תחושה ובעיקר היא כלי ביטוי לאמירה, ליצירה וליצר.
הספרון הקטן הזה נכתב כולו כפואמה כאובה וזועקת, כזכרון עצוב.
מיכל פרז נוי היא מוזיקאית, פרפורמרית ואשת ספר שהמילה הכתובה היא חלק בלתי נפרד מחייה, היא שולטת בשפה העברית, יודעת לכתוב בה ולהתבטא בה ונראה שהפואמה החזקה הזו היא שיר כאב, זכרון ועוצמה של געגוע ורגש שנשפכים ממנה בעוצמה.
הקינה בפואמה הזו היא לזכר אחיה של מיכל, יהושע, שנפטר בגיל שש בנסיבות טרגיות והקינה הזו נקראת בנשימה אחת, הפואמה הזו קצרה וקורעת, השפה הכה מוחשית, הדימויים החזקים שבה, הרגש שיוצא ממנה הוא עוצמתי.
במידה מסוימת יכולתי לדמיין בטקסט הזה את דמותה של אימי שנפטרה כשהייתי ילד ולחבר את עצמי לטקסט הזה שמתאר הספד ארוך ורגיש של כאב.
אובדן הוא משהו שמלווה אותנו תמיד, גם שנים רבות קדימה, הוא לא מרפה ולא משחרר, הוא משנה אותנו והוא מלווה אותנו בדרכנו ומעצב את אישיותנו. יש כאלו שמייצרים ומשחררים את הכאב דרך מילים ויש דרך אמנות פלסטית אך היצירה היא דרך לפרק את הכאב לגורמים ולהוציא אותו החוצה ומיכל עושה זאת דרך השליטה שלה במילים ודרך פואמה קורעת לגזרים.
ספרון קטן עם עוצמה וכאב רב.
מומלץ.

בלוג בוורדפרס.קום.

למעלה ↑