משחקים ושעשועי שווא / ג'יימס סולטר

משחקים ושעשועי שווא / ג'יימס סולטר
הוצאת עם עובד
213 עמודים
מאנגלית: יונתן דה שליט
בזמן האחרון אני מוצא את עצמי קורא ספרים שהחיבור שלהם עם המצב או האישי שלי או המצב האקטואלי בעולם הוא בעל חיבור רלוונטי ומעניין.
את הספר הזה התחלתי לקרוא אחרי הפיגוע הנוראי בצרפת והוא גרם לי לחשוב על צרפת של תחילת ואמצע המאה העשרים מול צרפת של היום.
לספר הנפלא הזה של ג'יימס סולטר יש שני רבדים שכתובים היטב ומשתלבים אחד בשני בצורה נפלאה ביותר.
הרובד הראשון הוא סיפור אהבה ותשוקה מינית מהפנטת בין אמריקאי בשנות העשרים לחייו, דין שמו, בחור מבולבל שמחפש את דרכו לבין נערה צרפתיה בשם אן מארי.
התשוקה שלהם המיניות שנמצאת בכל עמוד בספר כתובה בצורה מאוד רגישה, מאוד נוגעת, מאוד מענגת.
יש בה המון חושניות ובתוכה המון עצב, בדידות וחיפוש עצמי של אנשים בתחילת דרכם בעולם.
סיפור האהבה הזה מסופר מנקודת מבטו של אמריקאי אחר קצת יותר מבוגר מדין.
חלקו מה שהוא ראה וחווה דרך בני הזוג וחלקו בדיה או אם תרצו פנטזיה של המספר.
הדרך המרגשת שבה סולטר מתאר את החוויות העוברות על בני הזוג בין אם זה בשיטוטם בצרפת או בין אם זה דרך היחסים המיניים שלהם הוא מרגש מאוד.
הרובד השני שבספר הזה הוא תיאור הנופים ותיאור צרפת והמקומות שבהם הזוג עובר.
סולטר מתאר את השלווה הבדידות והנופים המענגים, העיירות הקטנות האנשים שבדרך.
וזה באמת נהדר.
הספר הוא איטי הוא זורם כמו נחל שקט. רגוע אבל כל הזמן בתנועה, כל הזמן קורה משהו אם מעל פני השטח או מתחת לפני השטח.
זהו ספר אמנותי מאוד שדורש מיומנות כתיבה של סופר עם רגישות גבוהה ויכולת לתאר דברים גם מיניים מאוד בצורה שלא תרתיע גם קוראים שמרנים ומצד שני תשלהב את הקוראים הליברליים יותר והפתוחים.
יש המון נוסטלגיה בספר, כאב מלווה בתשוקה, תשוקה לחיים, לאהבה, לחופש הנצחי של הנעורים.
לחיפוש אחר האושר החיפוש אחר האהבה.
אין בספר הזה איזה בניית מתח או עלילה מתפתחת. זהו סיפור שנע כמעט על מישור אחד ועם זאת הוא כל כך מעניין וקסום שאני מציע אותו למי שנוסע לחופשה ורוצה ספר מרגיע מצד אחד ומצד שני מסעיר ומעורר נוסטלגיה.
ספר עדין ויפה שכדאי מאוד לקרוא.

 solter

צבעים נמלטים/ ליסה בר

צבעים נמלטים / ליסה בר
ידיעות ספרים, הוצאת סימנים
415 עמודים
מאנגלית: אינגה מיכאלי
קודם כל אני אמן, צייר ומאייר לפני כל דבר אחר שאני עושה בחיי זה מי שאני ולכן כל ספר שנוגע בתחום ישר תופס אותי ואני יכול די בקלות להזדהות איתו.
וכשאומנות ותשוקה לאמנות מתחברת עם תקופת מלחמת העולם השניה כבר הופך את זה לספר שקשה לי לוותר עליו.
צבעים נמלטים הוא ספר טוב אם אני צריך לסכם ולפני שאגיע לסקירה.
הוא ספר שכתוב היטב יש בו המון דרמה רגש ותשוקה המון חיות וליסה בר מצליחה להשאיר את הקורא מרותק ברוב חלקי הספר.
אני חושב שליסה בר מצליחה גם להעביר היטב את התקופה ואת פריז שלפני מלחמת העולם השניה.
בסופו של דבר זה ספר שמדבר על אמנות ועל חברות.
חברות בין אמנים, אנשים שונים שה מזה שמצאו מכנה משותף.
ג'וליאן קליין בחור חרדי שחזר בשאלה והלך בעקבות החלום שלו להיות אמן, פליקס בנו של אריסטוקרט גרמני שמקורב למפלגה הנאצית ורנה היהודי.
החברות הזו עוברת מבחנים לא פשוטים בעקבות קנאה ומאבק על אהבתם של נשים ומעבר לגרמניה בעקבות רצונו של אביו של פליקס.
הסיפור עוסק בחברות בין שלושתם ובתשוקה לאמנות אבל לטעמים מרכז הסיפור הוא ג'וליאן. אותו בחור חרדי שהספר נפתח בסיפורו האישי וכמו שג'וליאן בחר בחירה ששינתה את חייו כך כולנו עוסקים בבחירות אישיות ובודקים מה מניע אותנו ומה דוחף אותנו קדימה ומה התשוקה שלנו.
אני מכיר היטב את התשוקה לאמנות אני חי אותה ואני יודע מה זו האהבה הזו.
לפני שהתחלתי לכתוב את הסקירה הזו צפיתי בדיוק בסרט המצוין "האישה בזהב" והטיימינג של הצפייה בסרט הנהדר הזה עם כתיבת הביקורת היתה מושלמת.
השמדת ציורים על ידי הנאצים וגניבתם מבעליהם המקוריים קרו לא רק לציוריו של גוסטב קלימט ולגיבורת הסיפור האישה בזהב, הספר צבעים נמלטים גם עוסק בזה.
הספר מלמד על הקרבה ועל חברות וכמה אתה מוכן לתת עבור מישהו אחר ברגעים קשים ובכלל הספר מלא בהתעסקות בנושאים האלה.
כמו שאמרתי אם מסתכלים על כל התמונה הספר הוא טוב אבל לא מעט פעמים הרגשתי שהוא נמרח מדי והדיאלוגים ארוכים ומתישים מדי והיה אפשר לקצר אותו לא מעט.
לא אגלה לכם את הסוף אבל הוא לא לטעמי ופגם בספר.
מצד אחד ספר טוב ומצד שני הוא מתיש וכראיה לכך עצרתי את קריאתו לא מעט פעמים ובזמן שקראתי אותו סיימתי את קריאתם של שלושה ספרים אחרים.
אבל תמיד חזרתי כי עניין אותי מה הולך לקרות בהמשך ואני בהחלט שמח שקראתי אותו.
ספר טוב ומעניין בסך הכל ואני בהחלט ממליץ עליו.
גם למי שאמנות היא לא הדבר שהכי מעניין אותו הנושאים שמסביב והסיפור הדרמטי יתפוס אותו .wpid-wp-1447683198578.jpg

סילנד / נגה אלבלך

סילנד של נגה אלבלך הוא מסוג הספרים ששואבים אותך, הוא ספר מאוד קטן מרגיש כמו נובלה.
ברגע שהתחלת אותו אתה גם לא יכול להפסיק לקרוא אותו ואני חושב שזה כך לגבי הספר הזה הוא כי יש כאן סופרת שיודעת היטב את מלאכת הכתיבה ויש כאן סיפור שהנושא שלו הוא אנשים, מה אנחנו מוכנים לעשות עבור אנשים אחרים ובדיקת הגבולות שלנו.
מה קורה כשאנשים זרים עד אותו הרגע נכנסים למרחב הפרטי שלנו.
הספר מתחיל למעשה בנתן, פקיד בנק פנסיונר חי לבדו חובב מוזיקה מנסה למצוא עניין בחייו ובגליה, מורה צעירה בבית ספר מלאת חששות מהתפקיד החדש שמוצאת את עצמה מחוזרת על ידי אחיה של אחת התלמידות שלה.
העניין בסיפור מתרחש כאשר לחייו של נתן מתפרץ במפתיע דמות של עובד זר בולגרי שישן במקלט בבית ונתן מחליט לעזור לו בניגוד לכל הגיון עד כה בחייו של נתן.
הוא משכן אותו בביתו ומנסה ללמדו עברית בעזרתו של גליה.
מצד שני הופעת אחיה של התלמידה מפיח חיים גם בחייה של המורה הצעירה.
הבחור הצעיר משכנע את גליה לעשות איתו דברים שעד כה לא העזה ונוצר קשר מעניין בין ארבעת הדמויות שעד כה כל אחת מהן חיה במין בדידות.
הרצון בעיקר של נתן וגליה להפר את הבדידות הזו ולמלא את חייהן בריגוש ואתגר גורם להם לצאת מהגבולות המוכרים להם לפתוח את המרחב האישי שלהם ולתת למשהו בלתי מוכר מסקרן מפתה ולעיתים קצת מסוכן לעשות את דרכו לעברם.
הספר מותח מסקרן מעניין וקשה להסירו מהיד.
הוא נגמר כל כך מהר והסיפור כל כך מעניין שבהחלט יש כאן הצלחה של הסופרת וכישרון לבנות סיפור טוב.
נשארתי עם תחושה קצת חמצמצה לגבי הסוף שהשאיר אותי עם סימני שאלה האם לא היה ראוי לסיים את הספר אחרת.
הרגשתי שמשהו שם לא גמור עד הסוף ויצאתי טיפה מאוכזב.
מצד שני זה גם נותן לקורא פתח למחשבה לגבי כך שהסיפור לא סגור עד הסוף.
זה לא פגם בהנאתי מהסיפור.
אם מישהו מחפש ספר ישראלי מרענן, ספר טוב להעביר איתו סופ"ש ורוצה לקדם ספרות ישראלית איכותית חדשה ומרעננת שיקנה את הספר הזה.
הכריכה הנהדרת בעיצובה ואיורה של יערה קרס מראה בעצם את נסיכות סילנד שמוזכרת בספר מדינה קטנה בים הצפוני עם דגל חוקה ומטבע ואפילו דרכון.
ממוקמת על מתקן צבאי באמצע הים.
מי שחי שם נלחם על החירות והריבונות ומחפשים את דרכם הייחודית.
ממש כמו גיבורי הספר המקסים הזה.
מחכה לספריה הבאים של נגה אלבלך.
sealend

בגן חיות הטרף / אריק לארסון

בפרק המסכם של הספר הזה שנקרא מקורות ושלמי תודות מספר הסופר אריק לארסון שבחיפוש מקורות עבור הספר בגן חיות הטרף היה מונח על שולחנו החלק הראשון בביוגרפיה של אירן קרשו על היטלר שנקרא "היבריס" והצילום של היטלר על הכריכה היה כה דוחה שהוא נאלץ להניח את הספר הפוך.
דבר דומה קרה לי עם הספר הזה של קרשו רק שאני עשיתי ההיפך. הנחתי את הספר עם הפנים של היטלר אלי.
ניסיתי להבין דרך ההתבוננות בדמותו הדוחה והאניגמאטית איך לעזאזל הוא הצליח לעשות את מה שהוא עשה בכך שהוא פשוט תיעתע בכל העולם.
איך העולם קנה את אחיזת העיניים הזו?
אני בטוח שאת השאלה הזו שאל את עצמו השגריר האמריקאי ויליאם א' דוד שהגיע עם משפחתו כשגריר ארה"ב בברלין בשנת 1933.
בגן חיות הטרף הוא ספר מצמרר ותיעוד מרתק של תחילת השלטון הנאצי דרך עיניהם של משפחה אמריקאית שחיה שם הכירה את האנשים והמנהיגים הנאצים וחוותה את היטלר בתחילת דרכו כקאנצלר כשעוד העולם האמין להצהרות השלום שלו.
הספר מסתיים קצת אחרי ליל הסכינים הארוכות כאשר היטלר הפך את גרמניה למדינה טוטאליטרית ואת שלטונו לאחד האכזריים שהעולם אי פעם ראה.
הספר הוא סיפור אמיתי שנקרא בנשימה עצורה למרות התיעודים ההיסטוריים שמרתקים אנו חווים את גרמניה הנאצית ואת השינוי שחל בגרמניה לאט לאט.
הספר מלא תיעודים היסטוריים וחשיפה של דברים שלא קראתי במקומות אחרים.
למשל: יהודים שברחו מגרמניה בשנת 1933 חזרו לגרמניה בשנת 1934 כי חשו בהתמתנות.
הספר מתמקד מעבר לעבודת דוד כשגריר ונקודת מבטו על המתחולל בגרמניה באותם השנים גם בחוויותיה של ביתו מרתה.
מרתה נהנית מאוד מהחיים בגרמניה בשלב הראשון, היא חווה את הנשפים והאירועים וחווה כמה פרשיות אהבים ביניהם רודולף דילס המפקד של הגסטאפו ומסופר עליו רבות בספר.
כמו כן אנחנו מתוודעים בספר לדמויותיהם של ארנסט רהם הרמן גרינג ויוזף גבלס מנקודת מבט שלא נתקלנו מהם בספרים אחרים.
וכמובן היטלר בעיקר דרך המפגשים שלו עם דוד.
הדבר הכי מצמרר בספר הזה הוא התעלמותם של מדינות אירופה האחרות מהזוועות שקורות בגרמניה ביום יום.
התהליך שבו היהודים הופכים לאזרחים חסרי זכויות הלינצ'ים ברחובות כלפיהם והשינוי שחל בהיטלר לאט לאט ובהדרגה.
השגריר דוד היה מהראשונים להתריע על כך ועל הסכנה שהיטלר וזכה להתעלמות מהשלטון האמריקאי.
בגן חיות הטרף הוא ספר חשוב שכתוב היטב.
הוא מצמרר לעיתים ומרתק לרוב.
הוא ספר היסטורי לכל דבר שמתעד תקופה חשובה מאוד במעבר של מדינה משלטון דמוקרטי לשלטון דיקטטורי אכזרי ונוראי.
זהו ספר חשוב מאוד שאני ממליץ עליו בחום רב.
מרתק בצורה בלתי רגילה ומצמרר באותה המידה.
gan

בלוג בוורדפרס.קום.

למעלה ↑