כך היה אושוויץ / פרימו לוי
הוצאת דביר
221 עמודים
מאיטלקית: אלון אלטרס
כשקראתי לראשונה את "הזהו אדם" ידעתי לאחר קריאתו שמעטים הספרים אשר ישפיעו עלי כך בעתיד, זהו ספר השואה הכי קשה, נוקב ומרתק שיש מכל בחינה.
פרימו לוי מתאר בצורה אינטיליגנטית, אכזרית וקורעת לב את החיים הקשים של האנשים שחיו באושוויץ, את שגרת החיים הקשה והוא ממחיש יותר מכל ספר אחר שקראתי מה באמת היתה השואה.
לאחר ספר זה רכשתי מיד כשיצא את הביוגרפיה שנכתבה על פרימו לוי מאת ברל לאנג שמתארת את חייו לפני אושוויץ ואחרי אושוויץ ועד להתאבדותו בשנת 1987 בטורינו.
הביוגרפיה על חייו והטרגדיה של האיש המבריק הזה שהפך להיות אחד מהוגי הדיעות והסופרים החשובים במאה העשרים המחישה לי יותר מכל כמה העדות על השואה כה חשובה.
בספר חשוב זה אשר אותו אני סוקר כרגע מפורסמים עדויותיהם של פרימו לוי ולאונרדו דה בנדטי, רופא יהודי ניצול אושוויץ, עדויות אשר היוו בין השאר את הבסיס לכתיבת ספרו "הזהו אדם" אבל מעבר לכך הם עדויות ראשוניות על החיים באושוויץ ועל סיפורם של השניים שמתואר אמנם בצורה יחסים יבשה ותיעודית אך מרתקים כי הסיפור של מחנות ההשמדה כואב מאוד לכל אדם הומניסט אשר קורא את הטקסטים האלו והכל כך משמעותיים.
הם נוגעים בהכל, התזונה, בחיילים הנאצים, בצעדות המוות, ביוזף מנגלה ועוד.
הטקסטים האלו כל כך חשובים ומהווים בסיס לכל המשך חייו וכתביו של לוי ואנחנו רואים גם בסוף הספר סדרת מכתבים שהוא כתב קרוב לשנות חייו האחרונים ופרימו לוי מחדד את המסר שהאלימות שאנו חווים כיום היא בין השאר תולדה של האלימות אותה הוא חווה וממנה הוא גם ניצל.
יש לא מעט חזרתיות בטקסטים ובעדויות השונות כי הן נאמרו בזמנים שונים מול אנשים שונים אבל זה לא מפריע לרצף הקריאה ולהתרגשות מחדש כל פעם כשאנחנו קוראים זאת.
כי זה לא רק הדרך שבה היא כתובה אלא כי עדויות כאלו מצמררות כל פעם מחדש.
ספר חובה לכל מי שמתעניין בשואה ולכל מי שאוהב את כתביו של פרימו לוי.
הוצאת דביר
221 עמודים
מאיטלקית: אלון אלטרס
כשקראתי לראשונה את "הזהו אדם" ידעתי לאחר קריאתו שמעטים הספרים אשר ישפיעו עלי כך בעתיד, זהו ספר השואה הכי קשה, נוקב ומרתק שיש מכל בחינה.
פרימו לוי מתאר בצורה אינטיליגנטית, אכזרית וקורעת לב את החיים הקשים של האנשים שחיו באושוויץ, את שגרת החיים הקשה והוא ממחיש יותר מכל ספר אחר שקראתי מה באמת היתה השואה.
לאחר ספר זה רכשתי מיד כשיצא את הביוגרפיה שנכתבה על פרימו לוי מאת ברל לאנג שמתארת את חייו לפני אושוויץ ואחרי אושוויץ ועד להתאבדותו בשנת 1987 בטורינו.
הביוגרפיה על חייו והטרגדיה של האיש המבריק הזה שהפך להיות אחד מהוגי הדיעות והסופרים החשובים במאה העשרים המחישה לי יותר מכל כמה העדות על השואה כה חשובה.
בספר חשוב זה אשר אותו אני סוקר כרגע מפורסמים עדויותיהם של פרימו לוי ולאונרדו דה בנדטי, רופא יהודי ניצול אושוויץ, עדויות אשר היוו בין השאר את הבסיס לכתיבת ספרו "הזהו אדם" אבל מעבר לכך הם עדויות ראשוניות על החיים באושוויץ ועל סיפורם של השניים שמתואר אמנם בצורה יחסים יבשה ותיעודית אך מרתקים כי הסיפור של מחנות ההשמדה כואב מאוד לכל אדם הומניסט אשר קורא את הטקסטים האלו והכל כך משמעותיים.
הם נוגעים בהכל, התזונה, בחיילים הנאצים, בצעדות המוות, ביוזף מנגלה ועוד.
הטקסטים האלו כל כך חשובים ומהווים בסיס לכל המשך חייו וכתביו של לוי ואנחנו רואים גם בסוף הספר סדרת מכתבים שהוא כתב קרוב לשנות חייו האחרונים ופרימו לוי מחדד את המסר שהאלימות שאנו חווים כיום היא בין השאר תולדה של האלימות אותה הוא חווה וממנה הוא גם ניצל.
יש לא מעט חזרתיות בטקסטים ובעדויות השונות כי הן נאמרו בזמנים שונים מול אנשים שונים אבל זה לא מפריע לרצף הקריאה ולהתרגשות מחדש כל פעם כשאנחנו קוראים זאת.
כי זה לא רק הדרך שבה היא כתובה אלא כי עדויות כאלו מצמררות כל פעם מחדש.
ספר חובה לכל מי שמתעניין בשואה ולכל מי שאוהב את כתביו של פרימו לוי.
תשע נשמות
