מינימי / רונית ידעיה אפיק ספרות ישראלית 199 עמודים היה לי קצת קשה להתחבר למינימי אני מודה, ספר תזזיתי שהרגיש לי קצת כמו זרם תודעה אבל הוא לא באמת כזה, הוא פשוט קופץ בין זמנים ובגדול הוא ספר על בדידות ועל נסיון למצוא את מקומה של אישה מסוימת בעולם גברי מאוד עולם היהלומים והבורסה ליהלומים. לוסיאנה עובדת בבורסה ליהלומים שם היא גם פוגשת את בעלה לשעבר והיא מתארת את הבורסה כעולם של גברים שוביניסטים, צעקניים ותאבי מיניות שחלק מהתיאורים משעשעים וחלקם פרובוקטיביים מאוד. היא גרה בדירת חדר אותה קיבלה בירושה ולאחר שפוטרה מהבורסה לוסיאנה מנסה למצוא את עצמה בעולם האמנות וחולמת על תערוכה של דמויות מוקטנות מהטיפוסים של הבורסה. הספר עצמו עוסק בנושא מעניין אבל משהו ברצף הקריאה פחות אבד לי והרבה פעמים מצאתי את עצמי הולך לאיבוד. משהו בגישה שלו מאוד מעניין, כריכה מינימליסטית ללא תקציר בכריכה האחורית וללא הסבר לאיזה עולם הקורא עומד להכנס וזה כשלעצמו מגרה ומסקרן. ספר שפחות מצאתי את עצמי איתו אבל אולי אחרים כן.
שנות האושר המאושרות, פרולטרקה / פלר יאגי הוצאת עם עובד 187 עמודים מאיטלקית: יערית טאובר
כמה עדינות ועם זאת כאב וזכרונות חונקים יש ביצירה הרגישה הזו של הסופרת השווייצרית פלר יאגי, שתי נובלות כה יפות וכה נוסטלגיות של זכרונות נעורים מלאות בכאב וכמיהה לאהבה, הנובלות הן בדיוק כמו הפרולטרקה(הספינה בנובלה השניה) שטות להם בים הזכרונות והגעגועים, בכמיהה למשהו שיש בו תום, רגש, עצב וגם רצון למגע, אהבה, הורות, אבהות וחברות נפש. הנובלה הראשונה "שנות האושר המאושרות" מדברת על תקופתה של הסופרת בפנימיה לבנות בשווייצריה, מצד אחד נוקשות וכללי משמעת לא פשוטים עם חוקים וגבולות ברורים ומצד שני נסיון להתחבר עם נערה חדשה שהגיעה לפנימיה בשם פרדריק ובסוף הנובלה נדע מה עלה בגורלה. פנימיה שמגיעות אליה נערות מכל מני מקומות בעולם, קשיי שפה וקשיחות, רחוק מהמשפחה יש בה מוטיב של בדידות וניכור ומצד שני גם רכעי חסד מופלאים, השם האוקסימורוני, שנות העושר המופלאות משקף היטב את היצירה. הנובלה השניה "פרולטרקה" מתארת מסע של המספרת בת ה15 עם אביה אותו היא כמעט לא הכירה וגם מכנה אותו בשמו הפרטי יוהנס, המסע הזה מתאר התפוררות משפחה ונסיון להחיות את מה שאולי כבר נגדע מזמן, בעיני סיפור עצוב ועדין מאוד. נובלות מקסימות ורגישות, ספר מומלץ.
חוות החיות / ג'ורג' אורוול הוצאת עם עובד 132 עמודים מאנגלית: אברהם יבין
קודם כל צריך לפרגן להוצאת עם עובד על הבחירה ביוסי למל לעיצוב כתבי ג'ורג' אורוול הנוכחיים, מדובר עדיין באחד המעצבים הטובים בארץ והכריכה המצוינת הזו בתקופה בה כריכות נראות כמו שכפול אחד של השני, כריכה טיפוגרפית, נקיה, בחירת הפונט הנכון עם בחירת הצבע המדויקת ועם המשחק של שווה לא שווה היא גאונית ומושכת עין אז כבר על זה שאפו להוצאה וליוסי למל. ועכשיו לספר עצמו, קודם כל אם עדיין לא קראתם את הנובלה החשובה הזו של אורוול אז לכו לקרוא ומיד, אחת הנובלות החשובות ביותר במאה העשרים,מה כבר אפשר לכתוב עליה שלא נכתב בעבר באלפי ביקורות בעיתונים ובבלוגים השונים אבל אספר את תמצית הסיפור בקצרה ואתמקד בחשיבות שלה ובהקדמה שהציע אורוול לספר ובאחרית הדבר של אלי שאלתיאל. חוות החיות זוהי אלגוריה פוליטית נוקבת על השלטון הקומוניסטי בברית המועצות והיא מתרחשת בחווה באנגליה. קבוצת חיות בחווה של האדון ג'ונס מגבשת חזון שבו הם הופכים מעם משועבד לעם חופשי ומורדת באדון החווה, האדון ואשתו בורחים מהחווה והחיות הופכות אותה לביתן. הן קבעו לעצמן שבעה דברות 1:כל הולך על שתיים הוא אויב 2: כל הולך על ארבע או בעל כנפיים הוא ידיד 3: לא ילבש בעל חיים בגדים 4: לא יישן בעל חיים על מיטה 5: לא ישתה בעל חיים משקה משכר 6: לא יהרוג בעל חיים שום בעל חיים אחר 7: כל בעלי החיים שווים
קבוצת החזירים בראשות נפוליאון לוקחת על עצמה את עול השלטון בטענה שהן החיות האינטיליגנטיות ביותר והם מציגים זאת כעול ועבודה מפרכת ולא מומלצת. החיים בחווה נראים אוטופיים, לכאורה הכל מתנהל בצורה נכונה ובשיתוף פעולה והחיות נהנות מעבודתן אך לאט לאט מתפתח לו שלטון עריצות כתוצאה משכרון הכח, חילוקי דיעות בנושא בניית טחנת הרוח גורם לנפוליאון להבריח מהחווה את החזיר סנובול ועורך מסע טיהורים בחווה ומתחיל להוציא להורג מתנגדים. טחנת הרוח נבנית בכל זאת ומתחיל קשר עם בעלי החוות השכנות שהן בני אדם ולאט לאט הדיברות הפכו לא רלוונטיות. נפוליאון משנה את שבעת הדיברות לפי רצונו וחיות מסוימות מקבלות זכויות יתר מעל האחרות ומתחילים להיווצר מעמדות. החזירים, בעלי הכח מתחילים להתנהג כבני אדם עם לבישת בגדים והליכה על שתיים עד שכבר אי אפשר להבדיל מי החזירים ומי בני האדם. ההקדמה של אורוול לספר היא מעניינת מאוד, הוא מספר על הנסיבות שהביאו אותו לכתוב את הנובלה ואת התהליך של ההוצאה לאור כאשר האבה מוציאים לאור סירבו להוציא אותו בגלל הקשרים בין בריטניה לרוסיה הקומוניסטית. אחרית הדבר של אלי שאלתיאל גם נוגעת בנושאים אלו והחלק הזה מעניין מאוד. זהו ספר חובה בעיני, הוא עוצמתי במסר שלו ולטעמי גם היום הוא מאוד רלוונטי. קראו, אל תוותרו.
רעב הוא לא מניפסט על השמנה במאה ה21, הוא לא בא להטיף לנו כחברה על היחס שלנו לשמנים והשמנה, רעב הוא ממואר מרגש ביותר של אישה שמתמודדת והתמודדה על משקל גופה ושמעסיק אותה הרבה והופך במידה מסוימת להיות מי שהיא, הוא חלק מהאישיות שלה. הספר הזה מרגש ועוצמתי כי הוא בעיקר מאוד חושפני, מאוד כנה, רוקסן גיי מכניסה אותנו לעולמה כדי שנבין את המשמעויות של ההשמנה בחייה, איך זה התחיל ולמה זה הפך עבורה עם השנים, מה הציל אותה מה חיזק אותה ומהן הסיבות למי שהיא היום, לתפיסת עולמה ולאישיות המורכבת שלה. רוקסן גיי נאנסה אונס קבוצתי בגיל 12 ומאז השתנו חייה, היא כיפרה על הכאב והצלקת הנפשית הגדולה שלה באוכל, הוא מילא את הצורך הזה, התחושה שמישהו חדר לגופה ללא רשותה ולקח משהו ממנה ועכשיו היא צריכה להחזיר את הגוף לרשותה דרך האוכל. אנחנו חיים בעולם שמקדש רזון, אנחנו מדברים על רזון, אוכלים המון ומכפרים על רגשות האשם של המזון דרך ספורט, אנחנו חברה שמנופובית, אדם שמן מאוד שהולך ברחוב הוא כבר לא אדם אנונימי, הוא נבחן על ידי האנשים, הוא מבוקר על ידי עשרות עיניים שחושבות מה שחושבות עליו וכך גי הרגישה ואולי אף עדיין מרגישה. גיי חיפשה שנים מזור דרך עבודה בשיחות סקס, דרך מערכות יחסים הרסניות וניצול גופה בצורה כזו או אחרת והיא מתארת בצורה כואבת את היחס הציבורי לשמנים.
"ביוש שמנים הוא עניין ממשי, קבוע וממוקד למדי. יש מספר מזעזע של אנשים שמאמינים שמותר להם פשוט לענות שמנים עד שירזו וימשטרו את הגופים שלהם או יעלימו את הגופים שלהם מהמרחב הציבורי. הם מאמינים שהם מומחים לרפואה, ומונים רשימה של בעיות בריאות המקושרות לשומן כעלבונות אישיים. המענים האלה מתעטפים בצדקנות כשהם מציינים את המובן מאליו – שהגופים שלנו סוררים, ממרים, שמנים. זאת אכזריות מוזרה, אכזריות של אזרחים טובים. כשאנשים מנסים לבייש אותי על היותי שמנה, אני מרגישה זעם. אני נמלאת עקשנות. אני רוצה להשמין עוד יותר כדי שהמביישים יראו מה זה, אם כי האדם היחיד שבאמת יראה מה זה הוא אני עצמי." עמ' 164
רוקסן מרגישה כלואה בגוף שלה אבל השלימה ומקבלת את עצמה ועדיין זה מעסיק אותה מאוד וחלק בלתי נפרד מחייה. רוקסן גיי מעבר לסופרת מוכשרת היא פרופסור לאנגלית באוניברסיטת פרדו, פמיניסטית מוצהרת והספר הזה כתוב כה מעניין שלמרות הנושא הקשה סיימתי אותו בכמה שעות בלבד. הוא ריתק אותי ועניין אותי וגורם לי לחשוב על החברה המקולקלת שאנחנו חיים בה. בעיני ספר חשוב ביותר. מומלץ בחום.
פופולרי / מיטש פרינסטיין הוצאת מטר 206 עמודים מאנגלית: יעל ענבר
אני זוכר את עצמי בתור ילד לא מאוד פופולרי, היו לי שתיים שלוש חברים טובים ובזה זה הסתכם ואיתם ביליתי, בתקופתי לא היה אינטרנט או רשת חברתית או סמארטפון והיו ילדים פופולרים מאוד, אלה שהלכו אחריהם, אלה שהובילו, הבנות היפות שכולם וכולן רצו בחברתן ועוד. תופעת הפופולריות לא נכונה רק לעידן שלנו אבל אני חושב שבעידן של היום זה התעצם פי כמה, התעצם כי ברשת החברתית יש הרבה יותר חשיפה והרבה יותר רצון להתבלט, האפשרויות הן בלתי מוגבלות מבחינת אפליקציות וחשיפה גלובלית אם זה ביוטיוב, וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם או סנאפצ'אט ואפילו בטוויטר למרות ששם זה קצת שונה. אבל האם פופולריות עושה אותך מאושר? האם זה שאתה מקובל ואהוד גורם לך להיות מאושר יותר או להרגיש פחות בודד? הדינמיקה הזו בין פופולריות ואושר נבחנת בספר המאוד מעניין הזה של מיטש פרינסטיין אבל לא רק את ההקבלה הזו אלא בכלל המחבר מכניס אותנו לעולם הפסיכולוגיה של הפופולריות, איך אותה דינמיקה מגיל הנעורים ממשיכה איתנו לעולם העסקים, למערכות היחסים שלנו וגם על הבריאות שלנו. האם הפופולריות שלנו או האי פופולריות בגיל הנעורים תשפיע עד כמה נהיה מאושרים בבגרותנו? הספר נוגע בכמה נושאים של פופולריות, בוחן את הסוגים שלה ואת ההשפעות שלה עלינו, הוא בודק את הפופולריות בעידן של היום, בעידן הריאליטי והרשתות החברתיות, המרדף אחר הלייק והרצון להיראות. פופולרי הוא לא ספר של פתרונות או עיצות איך להיות פופולרי, הוא ספר עיון פסיכולוגי שבוחן את התופעה והוא עושה את זה בצורה מעניינת מאוד, מרתקת מאוד והקריאה זרמה לי. מומלץ בחום.Tag Photo
החלקיק האלוהי / איאן סמפל הוצאת ספרי עליית הגג 341 עמודים מאנגלית: עתליה זילבר
מהו בעצם החלקיק האלוהי? החלקיק "בוזון היגס" הוא אותו חלקיק שנתן את המסה לכל האטומים הקיימים בעולם. אותה החוליה שהייתה חסרה במודל המקובל שמסביר את היווצרות היקום. במשך שנים רבות אותו חלקיק היה בגדר השערה בלבד והספר המעניין ברובו מתחקה אחר הסטוריית המרדף אחרי גילוי אותו חלקיק מראשית הדרך התאורתית אי שם בשנות השישים דרך סיפורו של פיטר היגס, אותו מדען מפורסם שעל שמו קרוי החלקיק ועד גילוי אותו חלקיק במאיץ החלקיקים ב CERN. על גילוי החלקיק זכה פיטר היגס בפרס נובל לפיסיקה יחד עם פרנסואה אנגלר אני מודה שאני מתקשה קצת עם ספרי מדע ופיסיקה אך למרות הקושי מצאתי עניין רב בסיפור כי קודם כל אני אוהב סיפורים טובים וכשהם טובים ועוד ביוגרפים זה עוד יותר מוצא חן בעיני. למה רק ברובו הספר מעניין? מכיוון שלקח לי זמן להבין את המושגים ומודה שאת רובם עדיין אני מתקשה להבין, אני מניח שלאנשים שבאים מעולם המדע יהיה קל יותר להתמודד עם הספר הזה, אני הלכתי בו לאיבוד לא מעט פעמים אבל יש כאן מידע חשוב מאוד שעוזר לנו, בני האדם להבין טוב יותר את יסוד היווצרות היקום, מה קרה שם בהתחלה, ותגליות כאלו כה חשובות הדרך בה הגיעו אליהם והמסע בעקבותיהם חשוב ומרתק לא פחות מאשר התגלית עצמה ולכן אני מוכן לכפר על הקושי שלי בהבנת פיזיקה ולומר לכם שיש כאן ספר מעניין שכדאי לקרוא ולהיחשף אליו. בסך הכל סיפור מרתק של תגלית מאוד חשובה וזו הנקודה העיקרית מבחינתי.
אהבה ראשונה / איוון טורגנייב תשע נשמות והכורסא 125 עמודים
יש משהו באהבות נעורים שהן תמימות מאוד, הן תמימות ולפעמים מרוב שהן תמימות אתה נופל בפח, מתאכזב וכואב כישלון אבל הן מלאות תשוקה, מלאות רגש ולפעמים אובססיביות מאוד. טורגנייב כתב כאן נולבה קטנה וצנועה אבל עם המון המון תשוקה ורגש לאותה אהבה ראשונה, אותו זכרון נעורים מר ומלמד. הסיפור הזה של טורגנייב מבוסס על חוויה אוטוביוגרפית של הסופר, זכרון ילדות והיא אותנטית כמו החיים עצמם. שלושה גברים רוצים לספר אחד לשני על אהבתם הראשונה אבל לשניים מהם אין סיפור מספיק מעניין לספר מלבד לולדימיר שמשתף אותם באהבתו הראשונה כשהיה בן 16. האישה בה הוא התאהב היא הנסיכה זינאידה, בת 21, אישה שמודעת לכוחה ולכריזמה שלה וליופיה, שולטת במחזרים שלה ובמושאי אהבתה. ולדימיר התמים מנסה בכל כוחו לחזר אחרי זינאידה ולאט לאט שם לב להסתגרותה ומעריך שליבה נכבש על ידי אחר והוא מתייסר ממנה מאוד. הספר הזה הוא סיפור חניכה קורע לב ורגיש על התאהבות חסרת סיכוי ועם זאת מרגש באותנטיות שלו ובכתיבה הנהדרת של טורגנייב שהתרגום הנפלא של יעל טומשוב מוסיף להנאתו. מומלץ.
קצה העולם / ציפור פרומקין הוצאת טל מאי / ידיעות ספרים 183 עמודים
ספרות הפנטזיה הישראלית מצליחה להפתיע אותי כל פעם מחדש באיכות שלה, יש כאן בישראל ספרות פנטזיה נהדרת והספר הזה הוא ספר ייחודי בסגנונו, החוויה כאן היא חווית קריאה לחלוטין לא שגרתית. אמנם הספר מוגדר כספר לנוער אך אני לא חשתי כך, אני חושב שהספר הזה מלא בעומקים וסאב טקסטים שמחברים אותנו להוויה הישראלית והוא לחלוטין לא מיועד רק לבני נוער, הוא נוגע ונותן לנו המון נגיעות לישראליות גם אם הוא עמוס בדמויות לא שגרתיות וחוויות בדיוניות. הכריכה משגעת בעיני, מושכת מאוד, צבעונית ומאויירת נפלא על ידי שירז פומן. עודפ'ם (עוד הפעם) גדלה במושב גנוח על ידי סבתא שלה, סבתא חייזרית שנחתה מהשמים אל המושב המבודד בנגב גנוח, היא ניצלה מתופת בכוכב שהיתה בו והוברחה לכדור הארץ אל המושב ההוא בישראל, בנגב. הסבתא מגדלת את עוד'פם, מאכילה אותה בדייסה חייזרית כחולה ועוד'פם גדלה להיות ילדה שונה מכל השאר אבל כאן רק מתחיל הסיפור כי את סבתא מתחילים לבקר דמויות משונות, חסידה אנושית, טיגריס אגדי, יצור עם ראש חמור, תאומים סיאמיים ועוד ועוד, וכל זה בתוך ההוויה הישראלית והבדידות המדברית. בסיפור מעורבים גם מערכת החינוך ורשויות החוק והדמויות כולן משתלבות במארג הנפלא של הסיפור הסוריאליסטי הזה והצבעוני הזה. אבל בתוך כל זה מי שמתבונן עמוק יכול לראות קשר בין הסיפור של הסבתא, הבריחה שלה מהכוכב שלה אל המקום שלנו כאן, אל זקנים ניצולי שואה שמגדלים את ילדיהם מתוך זכרון טראומתי. יש כאן סיפור סוריאליסטי בתוך מציאות ריאליסטית קיומית והחיבור ביניהם כתוב מאוד טוב ומיוחד. ציפור פרומקין מוכשרת מאוד והספר הזה גרם לי הנאה רבה. מומלץ בחום.
מיתולוגיה נורדית / ניל גיימן הכורסא הוצאה לאור 252 עמודים מאנגלית: תומר בן אהרון
בתור חובב קומיקס לא יכולתי שלא להתאהב בת'ור ולוקי ובאסגרד, העולם הנפלא והשמיימי של האלים הנורדים. העולם הזה השפיע על ספרי פנטזיה כה רבים ועל עולמות שהשראתם לקוחה באופן ברור מאותה מיתולוגיה עשירה והרפתקנית. צריך לומר תודה גדולה למארוול על שהביאה את ת'ור ליקום שלה ונתנה לו עדנה מחודשת. ניל גיימן מספר שהחיבור שלו למיתולוגיה הנורדית היה כבר בגיל שבע דרך אותם סיפורים של סטן לי וג'ק קירבי, העולם העתידני הנפלא של אסגרד הלהיב גם אותו והסיפורים על יום הדין שלהם, הרגנרוק, העולם עם הקור הנצחי והעלים בעלי העוצמה, הנשקים המתוחכמים, הפטיש של ת'ור, ענקי הכפור והקרבות הבלתי נשכחים הם מעוררי השראה. ניל גיימן שהוא כותב מוכשר לקח את הסיפורים האלו והביא אותם בסגנונו המיוחד ובכתיבתו הטובה אלינו מחדש תוך כדי שהוא לא מוותר על המבנה הסיפורי של המיתולוגיה הנורדית. הסיפורים שלו בוראים מחדש את העולם ההוא, נותנים לנו הצצה נוספת לסיפורים שראינו בעבר במיתולוגיות אחרות על בריאת העולם למשל או הסיפור על איך ת'ור השיג את הפטיש האדיר שלו שחוזר אליו תמיד לא משנה לאן הוא זורק אותו. ישנם הרבה דמויות במיתולוגיה הנורדית אך יש שלושה דמויות עיקריות. אודין הוא הרם באלים וקדם לכולם, הוא הקריב את עינו עבור החוכמה הרבה שלו, לאודין יש שמות רבים כגון, אל הגרדום, גרימניר, השלישי ועוד.. הוא נע בעולם בתחפושת כדי לראות את העולם כפי שבני האדם רואים אותו ועוד.
ת'ור הוא בנו של אודין, אל הרעם, אדום זקן והחזק באלים, כלי נשקו הוא כמובן הפטיש העוצמתי שחושל במיוחד עבורו והוא מגינם של אסגרד שהוא העולם העליון ומידגארד שהוא עולם בני האדם כמובן.
לוקי הוא נאה, משכנע, דברן מיומן והנכלולי והמתוחכם באסגארד, קנאי גדול, תככן ומלא כעס. לוקי מעופף בשמים באמצעות נעליים מעופפות והוא יכול לשנות צורה ולהיראות כמו אחרים, נשקו הוא מוחו, הוא ערמומי, חלקלק ונוכל.
בסוף הספר ישנו מונחון של כל הדמויות, המקומות והמושגים האחרים הנמצאים בספר שמראה על גיוון העולם הזה. ספר מרתק בעיני שמדי פעם אפשר לחזור אליו והוא ישכון בבטחה במדף המיתולוגיות והאגדות בספרייתי.
משהו במים / קתרין סטידמן דני ספרים 413 עמודים מאנגלית: ימימה עברון
משהו במים זהו ספר מתח איטי שמתאר דילמה לא פשוטה של זוג, דילמה מוסרית, ערכית שהחלטה לא נכונה עלולה מאוד לסבך אותם. בעצם הסיפור הוא על מארק וארין, ארין היא יוצרת סרטים דוקומנטריים שמביימת סרט תיעודי על אסירים שנידונו למאסר ארוך ועומדים על סף שחרור ומארק הוא יועץ השקעות שעובד בחברת השקעות גדולה אך מוצא את עצמו מפוטר מהעבודה. מארק וארין מתאהבים, מתחתנים ונוסעים לירח דבש בבורה בורה. באחת הצלילות שלהם הם מוצאים חפץ כלשהו במים שעלול לשנות את כל התמונה מבחינתם ומכאן הסיפור הולך ומסתבך. זו תהיה סקירה קצרה מהסיבה הפשוטה, הספר לא מאוד מצא חן בעיני, הוא היה מאוד איטי, לא התקדם לי ומהר מאוד התחלתי לאבד עניין בו גם אחרי שהסיפור התחיל להיות קצת מעניין לא חשבתי במתח או באיכות שאני מצפה מספר מתח. מבחינה רעיונית יש כאן בסיס לספר מתח לא רע אבל במקרה הזה זה פשוט לא עבד לי.
