שאגי ביין / דגלאס סטיוארט
הוצאת לסה
616 עמודים
מאנגלית: שי סנדיק

ספר לא קל לעיכול שאגי ביין אבל המציאות שההספר הזה מתאר מעוררת מחשבה רבה.
סקוטלנד, תמיד חלמתי לבקר שם, מדינה עם מוזיקה משגעת, הסטוריה מפוארת ונופים עוצרי נשימה אבל בספר הזה הדברים האלו כמעט ולא נוכחים, בתחילה כשקראתי את התקציר זה זרק אותי משום מה לסרט בילי אליוט, אותו סרט על ילד בעיירת כורים בריטית בתקופת השביתה הגדולה פחות אות יותר באותה התקופה בה מתוארת עלילת שאגי ביין. ההמחשה של החיים האומללים בעיירת כורים כזו, התסכול, העוני, ההשרדות היומיומית, הניכור והחספוס הם משהו שליוו אותי ומתוארים היטב בסרט אך גם מתוארים היטב בספר זה.
המחבר עשה כאן בהקשר זה עבודה טובה בתיאור אומללות החיים, העוני והתחושה שאין באמת לאן לברוח.
שאגי הוא ילד צעיר במשפחה בת שלושה ילדים, אימם אגנס ובעלה שאג, נהג מונית אלים ומתוסכל והם חיים בגלאזגו האפורה ומוכת האבטלה.
כששאג מבטיח להם עתיד טוב יותר הם מחליטים לעזוב את גלאזגו ולעבור לעיירת כורים מבודדת ולצאת מגלאזגו אך דווקא שם שאג נוטש את אגנס ואצת הילדים ואגנס מבינה שהיא לכודה במקום ללא עתיד, אגנס שוקעת לדיכאון ולאלכוהול.
בזמן ששאר הילדים נוטשים לאט לאט את העיירה הזו בחיפוש אחר עתיד טוב יותר שאגי נשאר עם אימו ומנסה להיות שם לצידה, שאגי ילד טוב שמנסה להסתדר והמציאות טופחת על פניו גם מבחינת החברה והילדים שם וגם מבחינת החיים לצד אימו הקורסת.
הספר ארוך אך בעיני לא משעמם לרגע, הכתיבה טובה וריאליסטית וזורקת את הקורא למציאות המורכבת של שאגי ואימו והנסיון שלהם לקום מהרגליים, מהעוני ומהחיים במקום האפור והמדכא הזה ולנסות להצליח למרות הכל.
הספר הזה זכה בפרס בוקר לשנת 2020 והוא בעיני ספר לא קל לקריאה לא מבחינת השפה אלא דווקא מבחינת תכניו והריאליזם שבו.
מעניינת הסיטואציה שקראתי אותו בסיור מנהרות מתחת לאדמה וזה נתן לי תחושה ריאליסטית בהרבה

איש הכלב וראש פשפש / דאב פילקי
הוצאת כנרת
251 עמודים
מאנגלית: ארז אשרוב

דאב פילקי המוכשר ממשיך עם סדרת איש הכלב ונראה שכל ספר טומן בחובו הפתעות.
לפני הסקירה הקצרה אומר לכם שלדעתי אין גיל לספרים האלו, הילד שלי עוד מעט בן 13 צוחק מזה, הילדה שלי מוסרת שהיא נהנתה ואוהבת את סדרת הספרים וגם אני צחקתי מאוד לאורך כל הספר.
חבורת פושעים חדשה ושמה פשפש מאיימת על עולמו של איש הכלב והוא נקרא להציל את המצב!
אל איש הכלב מצטרפים סופר גור והרובוט
ואליהם מצטרף פיטי שמסתבר שהוא גם אבא של סופר גור ( כך הוא חושב) .
כהרגלו של פילקי הספר מלא בבדיחות נונסנס ואקשן משעשע מבדח שמלווה בסגנון האיורי המעולה בפשטותו של פילקי.
בספר יש קריצה או מחווה לספר בעל זבוב של גולדינג.
למי שלא קרא את הסדרה אין בעיה להתחיל מהספר הזה או מכל ספר אחר כי ההקדמה של הסיפור תמיד מופיעה בכל ספר ובקצרה, איש הכלב הוא המצאה של ג'ורג' והרולד הילדים מקפטן תחתונים והסיפור הוא על שוטר וכלב משטרה שנפגעו בפיצוץ וחיברו ביניהם וכך נוצר איש הכלב והרפתקאותיו.
בקיצור, מצחיק, כיפי וגם יש בסוף הספר שיעור ציור לילדים איך לאייר את הדמויות שבספר.
תהנו.

עננים / אריסטופנס
הוצאת שוקן
153 עמודים
מיוונית : אהרון שבתאי

אני אוהב מחזות יווניים קלאסיים, תמיד אני מוצא בהם משהו שרלוונטי להיום, לחיינו ונראה שגם היום, מחזה שמדבר על רטוריקה והשפעתה יש לו מקום, אמנות השכנוע בעידן של מילים וטקסטים וההשפעה על אנשים כאשר המידע מגיע לכל אדם ולכל מקום רחוק מאי פעם יכולה לייצר השפעה שלילית או חיובת תלוי באדם שמעביר את המסר.
המחזה הזה מספר על סטרפסיאדס איכר עתונאי שמסתבך עם נושים וחובות בגלל בנו פידיפידס שמכור למירוצי סוסים ובעוד הסתבכויות.
סטרפסיאדס מחליט לשלוח את בנו למכון של סוקרטס כדי ללמוד רטוריקה וידע לשכנע את הנושים לוותר על החובות.
ההרפתקאה הזו מסבכת כך מסתבר את סטרפסיאדס עצמו שמגלה לתדהמתו שבנו לקח את השיעורים שלמד למקומות הלא נכונים והוא מחליט ללמד את סוקרטס לקח.
לא פחות מהמחזה המעניין והאקטואלי מאוד אהבתי את ההקדמה הנרחבת שבעצם מסבירה על המחזה, מה שקדם לו ועל אריסטופנס וכמו כן את הנספחים המעניינים.
חובבי מחזות יהנו ממנו וחובבי מחזות קלאסיים אף יותר.

להסתכל לקרנף בעיניים / עוז שלו
ספרי ניב
158 עמודים

זה כבר הספר השני החודש שאני קורא שבו מחבר מספר על מסעותיו בעולם, פגישותיו עם אנשים וחוויות מרגשות, מעצימות ומרתקות.
עוז שלו בסיפורים קצרים מתאר את חוויותיו, בסיפורים שיש בהם הרבה מיניות, תשוקה ורגש.
ספרים כאלו מעוררים בי המון קנאה כמו גם הספר הקודם שקראתי ( ספרו של יפתח אלוני) בכך שככל הנראה אני לא אהיה שם ורק אזכה לקרוא את הסיפורים האלו ולהזיל ריר מהחוויות, מהתיאורים המיניים והרגשיים וכו.
חלק מהסיפורים או חלק מתוך חלק מהסיפורים הוא ככל הנראה בדוי או הושלם עם אירועים שלא קרו והוסיפו לסיפור את הטוויסט שהיה חסר לו ורוב הסיפורים יש בהם את הטוויסט הזה שמפתיע את הקורא.
בספר משולבים צילומים ממסעותיו של המחבר ובסך הכל מדובר בספר מסעות נחמד מאוד

הבית ההולנדי / אן פאצ'ט
הוצאת עם עובד
294 עמודים
מאנגלית: קטיה בנוביץ

לכאורה יש כאן בספר הזה איזה סיפור סינדרלה מודרני מבלי העניין של ההשפלה הביתית. יש כאן אב שמגדל את ילדיו לבד בבית גדול לאחר שהאם עזבה, אם חורגת שמגיעה עם שתי בנותיה וילדי האב מוצאים עצמם מחוץ לבית.
אבל רק לכאורה יש כאן את המוטיבים האלו ולמרות הכל משום מה כשמופיעים דמויות כאלו זה שולח אותך לסיפורי האגדות ואולי יש כאן איזו אגדה חדשה ונוגעת ללב וזהו ספר שקט באופן יוצא דופן ואולי זה סוד קסמו של הבית ההולנדי, השקט שהוא מייצר מעורר בתוכו המון המון רגשות ותחושות אצל גיבורי הספר ואצל הקוראים, זהו ספר שכולו נוסטלגיה וכאב למקום בו גדלת לחללים אותם הכרת כילד ואליהם אתה שואף לחזור יום אחד.
דני ומייב גדלו בבית המפואר ביותר בשכונה ושמו גם כן היה הבית ההולנדי אימם שלא אהבה את הבית למרות שהוא נרכש עבורה נטשה את הילדים ואת אביהם ומייב הגדולה היתה עוגן עבור דני הקטן ממנה והחיבור ביניהם מגיל צעיר היה משמעותי עבור דני וגם עבור מייב.
אביהם הכיר בחורה בשם אנדריאה והתחתן איתה, אנדריאה באה לבית עם שתי בנותיה אך לאחר פטירת האב מייב ודני מסולקים מהבית ומוצאים עצמם מחוץ למקום בו הם גדלו ואותו הם אהבו.
הספר קופץ קדימה ואחורה בזמן ומסופר לרוב מנקודת מבטו של דני ומתאר את ההתפתחות וההתבגרות של האחים ביחד ולחוד, המשפחות שהם הקימו והחיים שהם בנו כשברקע הכמיהה לחזור לילדות ולתקן את מה שהוחמץ ואת העוול שנעשה להם.
גדלתי באומנה וגם אני עברתי משפחות מורכבות והורים שלא רצו בי וספרים כאלו תמיד משליכים אותי לסיפור האישי שלי אבל אין ספק שמדובר בספר רגיש מאוד שכתוב נפלא ומאוד נוגע.
אן פאצ'ט כותבת נפלא.
מומלץ.

מתאים לי? / ד"ר גילת טרבלסי
הוצאת ניב
184 עמודים
לאחרונה יוצא לי לקרוא לא מעט ספרים של אנשי חינוך, חוויות של אנשי חינוך מעבודתם המקצועית ועוד, רוב הספרים שקראתי ועל חלקם כתבתי באמת עסקו בפן החווייתי של המקצוע והספר הזה של ד"ר גילת טרבלסי עוסק יותר בפן המקצועי והוא בעצם סוג של ספר הדרכה וכלים מקצועיים בכל מה שקשור להוראה מותאמת.
כותבת המחברת בכריכה האחורית שהוראה מותאמת אינה הוראה מתקנת שכן איש טינו מקולקל ומטרת ההוראה היא להנגיש את הלמידה לכלל התלמידים ולהתאים אותה להם.
הספר מחולק לפרקים שכל פרק נותן לאיש החינוך כלי שבאמצעותו הוא יכול לשפר את דרכי ההוראה שלו, הוראה מותאמת על פי סגנונות למידה עידוד יצירה בטמצעות הוראה מותאמת, הוראה מותאמת לצרכים רגשיים וחברתיים ועוד ועוד.
הספר ודרכי ההסברה שלו נגישים, נוחים ובהחלט מאפשרים לאיש החינוך להתפתח ולייצר מציאות אחרת בסביבת הלמידה.
השער השני של הספר עוסק בסיפורים מעוררי השראה של אנשי חינוך ונותן עוד פן מעניין ויותר אישי.
בסך הכל ספר שהוא כלי טוב לשיפור דרכי ההוראה והתמודדות בכיתה.
מומלץ לאנשי חינוך

ליקוי חמניות / לידיה רגב
הוצא לאור על ידי לילך רון
228 עמודים

ליקוי חמניות אינו ספר רגיל, לוקח זמן להכנס אליו ולהתחבר אליו אבל זהו ספר מסע, מסע פנימי של אישה, מסע התפכחות מאהבה ואכזבה, באמת שקשה לשים את האצבע על עלילה רציפה כי אני הרגשתי שזה ספר של זרם תודעה, הלך מחשבות.
הספר שמתחיל בקשר מיוחד ושונה בין הגיבורה המספרת לבין בחור בשם עילם, קשר שמתפתח לאיטו ומגיע לשיא מסוים ואז משהו משתנה, משתנה בעילם, משתנה בגיבורה שלנו ומתפתח למחשבות ותחושות פיוטיות ועדינות של רגש וכאב.
יש בספר המון בדידות וחוסר השלמה, חוסר אהבה, אהבה לא ממומשת.
ליקוי חמניות הוא ספר רגיש מאוד שנראה שנכתב מתוך מקום פנימי מאוד, אינטואיטיבי, חופשי ולפעמים אפילו מקרי, כמו מחשבות שרצות בראש.
ספר מיוחד לאנשים מיוחדים.

החיים האמיתיים / אדלין דיידונה
הוצאת כתר
199 עמודים
מצרפתית: רמה איילון

הכריכה של הספר הזה מעבר לכך שהיא כריכה מצוינת היא מכניסה אותך ישר לתןך הספר והעלילה, יש בה חיים אבל הרבה יותר מזה יש בה מוות.
האייל הזה על הקיר, שותק, מתבונן בך בעיניים קרות ומתות, נראה כאילו יש לו מה לומר אבל הוא לא יכול.
משפחה בפרבר אי שם במקום לא מוגדר, ארבעה חדרים, חדר לילד ז'יל, חדר לילדה המתבגרת, חדר להורים וחדר לחיות מפוחלצות.
האבא במסעות ציד כל היום, האם מגדלת עיזים, האב אלים מאוד, כשהוא חוזר האם היא שק החבטות שלו.
הילדים מבלים יפה ביחד אבל רגע אחד נוראי, תאונה איומה שינתה הכל בדינמיקה של הבית.
ז'יל הילד הפסיק לצחוק, הצחוק שפסק היה רק ההתחלה, ז'יל אימץ את התנהגויות אביו, הפך לאלים, הבית התערער עוד יותר והילדה מחפשת מפלט בלימודים, מתגלה כמחוננת, היא מתחברת עם פרופסור ישראלי לשעבר שחונך אותה.
היא רוצה להיות מדענית ולפתח מכונת זמן שתחזיר אותה אחורה.
הסיפור הטראגי והאלים הזה מגיע לנקודת רתיחה חזקה וסוף שמעביר את התחושה של הספר הזה.
הכתיבה של דיידונה לא מרחמת על הקורא ולמרות שמדובר בספר צנוע מבחינת עמודים הוא מסוג הספרים שמלווים את הקורא הרבה אחרי קריאתו.
מהטובים שיצאו בסדרת "הסדרה הקטנה" של כתר. 

זמלוויס, האיש שזעק אמת / לואי פרדינן סלין
ספרית פועלים
94 עמודים
מצרפתית:רמה איילון

לא קל עבורי לקרוא ספר של סלין עקב דיעותיו הידועות לשמצה אבל סיפורו של זמלוויס מסקרן ורלוונטי לתקופתנו, אני גם לא חושב שהביוגרפיה הזו שהיא לא איזו ביוגרפיה קלאסית אלא יותר תיאור יבש ואקדמאי מאפיין את כתיבתו של סלין ואת יצירותיו החשובות ולמרות כל אלו זמלוויס הוא רופא שחשוב לקרוא עליו.
אנחנו חיים בעידן שבו ההגיינה חזרה למודעות בעקבות הקורונה, בעיקר בתחילת המגיפה יצאו שוב ושוב פרסומים של משרד הבריאות בנוגע לאופן בו שוטפים ידיים ואנשים מסתובבים בתיקים עם אלכוג'ל ולפעמים יותר מאחד.
זמלוויס הושפל ודעותיו נדחו על ידי הממסד והוא נפטר במוסד הפסכיאטרי בו היה בסוף תקופת חייו ועדיין התובנות שלו והחיבורים שעשה בין מות היולדות לבין הגיינה היא מסוג הדברים שמשנים את עולם הרפואה.
בקצרה נספר שזמלוויס, רופא מבודה שבהונגריה ( לפני שהפכה לבודפשט) הבין שיש קשר ישיר בין קדחת הלידה ששטפה את אירופה והרגה בבתי חולים מסוימים כשליש מהיולדות לבין חוסר הגיינה של המטפלים, הרופאים והאחיות.
למרות שהוא הוקע, הושפל ונבעט מעבודתו הוא המשיך להלחם על האמת שלו ועל התגלית שלו עד הסוף וסלין שלמד רפואה לפני שהפך לסופר ראה בו דמות מרתקת ובצדק.
זה ספר שוטף, דידקטי ( במובן החיובי של המילה ) ומעניין.

הספר מדבר לא רק על עבודתו וחייו הטרגיים של זמלוויס אלא על בורות, נבערות, קונפורמיזם ושמרנות שעולה לפעמים גם בחיי אדם וזה בהחלט רלוונטי לימינו ופרק חשוב בהסטוריה של הרפואה המודרנית.
מומלץ. 

ספר התה / קקוזו אוקקורה
הוצאת הקיבוץ המאוחד
104 עמודים
תרגם מהמקור האנגלי: יורם קניוק

הספר הזה זועק מינימליזם, זועק שונה וזועק לקורא להתבונן מחדש על העולם בדרך אחרת.
הדבר שהכי משך אותי בספר הזה עוד לפני שצללתי פנימה היתה הכריכה שלו, שתי מקלות על רקע אפור, כמעט שאינם נראים, מינימליזם, הספר הזה הוא ספר זן טהור, הוא זורק אותנו לתרבות אחרת ולעולם אחר, נדמה שלא מעט ספרים נכתבו על ההשוואה בין התרבות היפנית לתרבות המערבית אבל מעטים באמת היו מכוננים כמו ספר התה והשפעתו גם על התרבות המערבית באמנות ובספרות וגם על אולי הנסיון לגשר בין האסכולות הכה מנוגדות.
הספר זועק מינימליזם כי התרבות היפנית היא תרבות של מינימליזם, של כבוד לחלל, כבוד לכוס התה ולטקסיות שבשתייתו, כבוד לאמנות ולארכיטקטורה.
עבור אוקקורה המושג של התה, הטקסיות והסימבוליות שלו מכונה בשם תהיזם, כמעט כמו מושג פילוסופי שמטרתו להאדיר את התרבות היפנית ואת הפשטות והצניעות שהיא מייחסת לדברים שבתרבות המערב נראים חסרי חשיבות ופשטניים.
הספר הזה זו מסה פילוסופית קצרה אך התובנות שבה והשקט שהיא משדרת לקורא לוקחת אותנו הרבה אחרי קריאתו במחשבותינו.
הספר נכתב בתחילת המאה העשרים ומעניין איך אוקקורה היה מתייחס לו היה נוחת היום בעולמנו ורואה את השינויים שחלו ביפן מולדתו ובארצות הברית שם בילה את העשור האחרון בחייו.
ספר עדין, מינימליסטי ומלא תובנות. 

446 SharesLikeCommentShare

Comments