מכשפות מאז ולעולם / אליקס א. הארו
תמיר הוצאה לאור
599 עמודים
מאנגלית: לי עברון

אתחיל מזה שאהבתי את הספר הקודם של המחברת "עשרת אלפי הדלתות של ג'נוארי" ונראה שהסגנון שלה בא לידי ביטוי גם בספר הזה, יש משהו בחיבור הזה בין עולמות שונים, בין אגדות למציאות והכתיבה של הארו טובה ומעניינת לרוב.
הספר הזה הוא ספר שאפשר להתבונן עליו מכמה נקודות מבט וכל נקודות המבט הן נשיות, הן על מאבקן של נשים, אחדות נשית בעולם גברי מנוכר ולא שיוויוני והוא מאידך ספר פנטזיה שלוקח אותך לעולם האגדות ולעולם הדמיון ומתד שני הוא לא פחות נוקב כשהוא מתאר את סיפורה התנועה הסופרג'יסטית במאה ה19, והוא לוקח אותך אל ציד המכשפות וזורק אותך להסטוריה והוא ספר פנטזיה ריאליסטי פמיניסטי, כן הרבה מושגים בתיאור אחד אבל לא יכולתי לתאר אותו אחרת.
האחיות ג'יימס ג'וניפר, אגנס אמרנאת וביאטריס בלדונה גדלו ללא אם ועם אב מנכר ומסכסך, בשלב מסוים האחיות הגדולות עזבו את הבית והצעירה הצטרפה אליהן ועברה לעיר ששמה ניו סיילם שהוקמה לא רחוק מאותו מקום שנקרא סיילם שמוכר בתור הישוב של ציד המכשפות.
מתוך הילדות צמחה חברות ואחוות אחיות.
האחיות מצטרפות לתנועת הסופרג'יסטיות מה שעורר מחדש את שנאת הנשים ואת עניין המכשפות והכח שלהן.
אין ספק שהספר הזה בא עם מסר חשוב ועם המאבק לזכויות האישה ולשיוויון שנמשך עד עצם היום הזה.
לספר יש כח ודרך סיפורן של האחיות, והסופרג'יסטיות והאגדות שעברו איזו נקודת מבט שונה מייצרות את הנראטיב של הספר הזה שהוא חשוב ומעניין ובהחלט ראוי לקריאה לא רק על ידי נשים אלא על ידי כל מי שמתחבר לספרות הפנטזיה ורוצה לחוות דרכה גם את המציאות הלא פשוטה של המאבק לשיוויון.
הבעיה שלי עם הספר הזה שהוא פשוט ארוך מדי ובחלק גדול מהקריאה הרגשתי שאני לא מתקדם לשום מקום והייתי בלי ספק חותך ממנו לא מעט ומשאיר אותו דק יותר אבל עם אותו מסר.
מלבד זאת מדובר בספר שהנראטיב שלו עניין אותי וכך גם הסיפור והכתיבה של הארו כמו שאמרתי בהתחלה מעניינת.
מומלץ.

עד ראיה / ולדימיר נבוקוב
הוצאת אפרסמון
110 עמודים
מרוסית: דינה מרקון

נבוקוב הוא אחד הפספוסים הספרותיים שלי כי אני מרגיש שלא קראתי מספיק מכתביו ואני מרגיש שהסופר האניגמטי והוירטואוז הזה יכול לתת לי הרבה כקורא.
גם בספר הזה שהוא מיצירותיו המוקדמות הרגשתי שאני נתקל בכותב מחונן במיוחד ביכולת שלו לתעתע בקורא ולהכניס אותו בין מציאות לבדיון, מן איזור הדמדומים כזה אבל בכתיבה הרבה יותר טובה ולא קלה לקריאה.
נראה שאת עד ראיה צריך לקרוא יותר מפעם אחת כדי להבין עד הסוף, זו כתיבה למיטיבי לכת גם בסגנון וגם במבנה הספרותי, לכאורה נובלה קצרה אבל חשוב להתעכב על כל עמוד ולהבין לעומק לאן מוביל אותנו נבוקוב ואת החיפוש המורכב של הגיבור אחרי דמותו שלו עצמו.
מומלץ מאוד לקרוא את פתח הדבר שכתב נבוקוב עצמו ומתאר איך הוא הגיע לכתיבת הספר ומה הניע אותו לכתוב יצירה כזו.
סמורוב, הדמות הראשית נתקל כבר בתחילת הספר האירוע אלים אותו הוא חווה לאחר שבעלה של אישה שסמורוב שכב איתה הגיע והשפיל אותו באלימות, ,
סמורוב שאינו יכל לשאת את ההשפלה החליט לשים קץ לחייו.
הגיבור מוצא את עצמו דווקא לאחר הירייה במן עולם של חיים לאחר המוות בו הוא מנסה להתחקות אחר דמותו של סמורוב ומכייוון שהוא לא מצליח לגמרי הוא מנסה לגלות עליו דרך דמויות אחרות, הוא מתערה בחברת גולים רוסים בברלין שם מתרחשת העלילה, מחטט במסמכים ומוצא פנים רבות לאותו סמורוב.
עד ראיה זו חוויה ספרותית יוצאת דופן ומרתקת שקריאה אחת לא תספיק, מכיוון שזו נובלה קצרה אפשר גם אפשר לקרוא שוב ולנסות להבין לעומק וזה מה שאני מתכוון לעשות וסקירה זו נעשתה לאחר קריאה אחת בלבד ואניגמטית מאוד.
ספר מרתק, כתיבה מעולה ולא פשוטה לקריאה.

חמלה / רונית ידעיה
הוצאת אפיק
168 עמודים

הקריאה בחמלה זו חוויה מרתקת של קריאה וכתיבה מעניינת במיוחד ולא שגרתית ולכאורה יש בספר הזה סיפור שגרתי שמוכר לנו של התפוררות מערעת יחסים זוגית כתוצאה ממשבר עמוק בין של הגיל ובין של תפיסות עולם מנוגדות.
זוג, שרון ואדם ובנם הפעוט עומרי עוזבים את תל אביב לפריפריה, שכונת גבעת אולגה בחדרה ומנסים למצוא לעצמם מקום מחדש.
בעוד אדם שלא מצליח למצוא את עצמו בעולם השיווק וחי בתסכול שרון מנסה להשתלב בחיים במקומיים ומצטרפת ליוזמה חברתית מקומית בשם "כריך למי שצריך".
אדם מנסה לחזור לקיבוץ בו הוא גדל ונראה שהשוני בין הרצונות של הזוג שגם ככה היה על סף קריסה מעמיק את הפער.
הדברים תופסים תפנית גדולה יותר כאשר שרון מחליטה לקחת את אלמז האריתראית כמן פרויקט עבורה.
רונית ידעיה לקוחת פה את תמצית המורכבות הישראלית, פריפריה, תל אביב, זוגיות בקריסה, קיבוץ ועוד ובעצם מחברת אותנו לעולם הפנימי של בני הזוג ובעיקר של שרון שמתעדת הכל באמצעות פוסטים או כתיבה אינטרנטית. הכתיבה והמחשבות של שרון מתועדים באמצעות #האשטגים ומילות מפתח שבאמצעותם אנחנו מפליגים לתוך עולמה הפנימי של שרון ומחשבותיה.
באמצעות הכתיבה המושחזת והלא מסוננת של ידעיה והיצירתיות בכתיבתה אנחנו מקבלים ספר מושחז, ציני שמתאר את המציאות היומיומית בצורה מרתקת מאוד.
ספר מרתק שכתוב היטב ובעיקר מעניק חוויית קריאה לא שגרתית.
מומלץ.

ד"ר התחכמות / מאיר אריאל
אריאל הפקות
205 עמודים

איזה כיף היה להיחשף לספר הזה, מבחינתי ד"ר התחכמות זה ספר לחזור אליו אבל אחרי הקריאה הראשונה של כולו הוא נהדר כספר טעימות, בא לך נשנוש קל, לשכב במיטה, לצחוק, להתעצב, לחייך מטקסט אז זה הספר כי מאיר אריאל הוא כותב מחונן ולא משנה אם זה שיר, סיפור או ספר טלפונים, כשאתה יודע לכתוב מעולה אז אתה יודע לכתוב מעולה ואתה מוציא פנינים מכל נושא.
ד"ר התחכמות מכיל קטעים רבים של מאיר אריאל בסגנונות שונים וחלקם רואים פעם ראשונה אור ולקוחים מעזבונו של מאיר אריאל לאורך שנותיו.
מעבר לטקסטים הנפלאים שחלקם אישיים מאוד וחלקם פחות בספר משובצים איורים של מאיר אריאל שמראים לפחות בעיני גם מנקודת מבטי כאמן שמאיר אריאל ידע לצייר נפלא, השרבוטים שלו מקסימים ומראים על יד טובה של אדם כשרוני מאוד גם בתחום הזה מסתבר.
בספר גם משובצים צילומים של מאיר אריאל עם אשתו, עם ילדיו, בקיבוץ משמרות ובעוד כל מני סיטואציות.
אפשר לומר שזה ספר שמציג את מאיר אריאל ברטרוספקטיבה של יצירה רחבה שהיא כמעט הכל מלבד השירים שמוכרים לנו מהקריירה המיוחדת שלו.
קטעי הומור, אהבה, קטעי הגות ואמונה שמראים צד מאוד מעניין של אריאל מבחינתי, מכתבים שהוא כתב שכוללים מכתבים לגרוסמן, דן בן אמוץ וגם מכתבים שקשורים לחייו האישיים, טקסטים על הקיבוץ, על ארץ ישראל, סיפורים קצרים ומשעשעים שמאיר אריאל סיפר לילדיו לפני השינה, כל מני ברכות והספדים שמאיר אריאל כתב ועוד.
אוהבי מאיר אריאל יעופו על הספר הזה וגם כל מי שאוהב טקסטים שנונים וחיבור למקום בו הוא חי ורוצה להתרפק על נוסטלגיה מקומית.
מאוד אהבתי.

צילום מסך / ג'ייסון דנינו הולט
ספרית פועלים
160 עמודים

צריך לומר את האמת, הספר הזה לא מתאים לכל אחד, הישירות שלו והבוטות שלו הן בועטות בבטן ובמוסכמות, נראה שזה מן ממואר שנע בין זמנים ותקופות שנעות קדימה ואחורה ומתארות חיים הרסניים של נער צעיר שמגלה את המיניות ההומוסקסואלית שלו בגיל צעיר ונסחף ממקום למקום מגבר לגבר ממיטה למיטה.
"אני ילד יפה ואני בן שמונה" ככה מתחיל הספר והאני הזה חוזר לאורך כל הספר במן רשת של אסוציאציות וזכרונות.
תאווה גדולה לסקס, לסמים, לצריכה הרסנית של חוויות מרסקות נפש או בונות נפש, תלוי בנפש אני מניח.
נראה שבעידן המי טו ובעידן בו אנחנו שומעים על סיפורים של הטרדות וטראומות מיניות בילדות וחוויות מרסקות שאנחנו לוקחים איתנו לבגרות ולפעמים אותם רגעים ואותם חוויות הן החוק שמושך אותנו לחיים שהם מסכת ארוכה של ריסוק בנפש דרך מין וסמים וכאן דרך החוויות ההומוסקסואליות של גיבור הספר אנחנו למדים גם על העולם הזה בצורה הכי פרובוקטיבית וכנה.
כן זה ספר כנה מאוד, פרובוקטיבי ופרוורטי ולכן לא מתאים למי שמין לא עושה לו את זה ועם זאת דווקא בגלל שהוא כנה להחריד הוא מייצר אצלי את המקום של הסקרנות, אפילו המציצנות ולראות לאן המסע הזה יוביל את הגיבור שלנו ולאן הממואר הזה יוביל את הקורא.
צילום מסך הוא ספר מרתק, מן יומן של קטעים קצרים, בלוג של זכרונות שחלקם לעולם לא יוצא מהמגירה וכאן הוא יוצא בספר שלם ונוגע שמעבר למיניות ולסמים יש כאן חוויות משפחתיות והמון רגש.
מרתק וכמו שאמרתי לא לכל אחד.

שיתוק ילדים / קובי ניב
מרום תרבות ישראלית
166 עמודים

קובי ניב תמיד מפתיע בספרים שהוא מוציא מידיו גם בגיוון שלהם וגם במקוריות שלהם, תמיד יש בספריו משהו מפתיע ושונה וכך גם בספר הזה שכבר בכריכה הלא שגרתית שלו הוא מייצר עניין, גם לשם שלו יש איזה כפל משמעויות שמתייחס לנושאים בספר ולדמות המרכזית בה, פליישר, פנסיונר, נכה, צולע, עקב מחלת הפוליו ממנה הוא סבל בילדותו, המחלה הזו היא חלק מהזהות שלו, חלק ממה שהוא וזה ליווה אותו כל חייו כמו גם הצליעה שבאה בעקבות המחלה הזו שילדים רבים לקו בה בשנות הארבעים והחמישים של המדינה וגם בעולם.
פליישר התאלמן מאשתו האהובה ורד ולהם היתה אהבה משותפת, מוזיקת הרמבטיקה היוונית, פליישר מקדיש זמן רב מחייו ליצירת לקסיקון של המוזיקה הזו ונגניה, חייו של פליישר משתנים כאשר הוא מוצא עיסוק חדש ומסעיר, חתנו מביא לו גזרי עיתונים ובהם תעלומת היעלמותם של כמה נערים ונערות ופליישר מוצא עצמו נסחף אחרי התעלומה ומוצא עניין בחייו עד כדי אובססיה.
הסיפור והעלילה מקבלים תפנית אם החצי הראשון מוקדש לילדותו של פליישר, לאשתו, למוזיקת הרמבטיקה החצי השני של הספר הוא כמעט סיפור חדש לחלוטין.
פליישר סובל מדיסלקציה והמחבר מנסה לייצר אותנטיות שלדעתי גם מצליחה אם כי בהתחלה הפתיעה אותי כקורא לשבש את המילים כפי שדיסלקט היה כותב וזה מייתצר אותנטיות ושטף הקריאה לא נפגע אלא רק הופך את הקריאה בו למעניינת יותר.
סיפור חייו של פליישר, המורכבות עם אביו , הרמבטיקה, אהבתו לאשתו המנוחה והתפנית שהופכת אותו לבלש חוקר מייתרת ספר מרתק ומעניין מאוד ומפתיע לא פחות.

ממטר / נועם נגרי
הוצאת עיתון 77
71 עמודים

יש לי חיבה לנדנדות, הן משל לחיים, רוב הזמן אתה לבד בנדנדה שנעה למעלה ולמטה, במציאות זה מאוד דומה, אנחנו נעים בין נפילה לנסיקה ובדרך כלל לבד, נתמודדים עם העולם, לפעמים צריך לעצור, לרדת מהנדנוד הזה, מהקוטביות הזו, לעצור ולחשוב.
הכריכה היפה של הספר היפה הזה ממחישה את השירים שבו, את האמירה החזקה שבו, דמות אחת של ילד מוחשית, חיה במציאות והיא לבד, מכופפת, גם אין מי שינדנד אותה או נותן תנופה, זה הוא וכוחו ככל שניתן לו.
מלמטה בבואה של ילדה, כשהילד עולה גבוה הבבואה נעלמת ונשארת רק שלולית, כשהילד מתקרב לקרקע הדמות חוזרת ומופיעה וכמו כל יציר דמיוננו זה מתרחש גם בשירים שנועם נגרי בונה, אותו עולם של ילד בודד, בן יחיד שאיבד את הוריו ומייצר לעצמו דמות דמיונית של ילדה, אחות, ברקע הן עוברים חוויות משותפות, לרגע יש משפחה, לרגע יש זכרון.
וברקע, זכרון, הורים, משפחה, מבליחים הזכרונות וההבזקים שבאים לכדי שירים יפים ונוגעים.
בנוסף לחלק היפה הראשון גם הפואמה היפה "ברחם" וגם החלק האחרון " נהר וטיפה" נוגעים בבריאה, ביצירה, באמהות שאליה המשורר מכוון ומשתוקק.

"אני כותב אותך
אבל אינני מדמה
באותיות פנים או גוף;
נקודות השקה ביני לבינך,
דמיון חטוף.
השער שלך מתפזר
בחומר או ברוח, נעמה?
העיניים שלך, ים או אדמה?
במעבר של הבשר בסופר – את יודעת
להצביע על האזור שאליו ניקוה הדם?
מה נותר מהלב המפזז על מגש מתכת או השט
באי הכספית שהוא הגוף?"

מומלץ.

עוד שעה אחת / נגיב מחפוז
הוצאת מחברות לספרות
174 עמודים
מערבית: ברוריה הורביץ

הספר הזה של נגיב מחפוז פורסם בשנת 1982, שנים ספורות לאחר הסכם השלום עם מצרים ולמעשה הוא מסתיים בנקודה הזו, נקודת מפנה במצרים ובישראל.
ישראל נוכחת מאוד בספר הזה של מחפוז וזה מעניין לראות דווקא את הסכסוך הישראלי ערבי מנקודת המבט של סופר מצרי ושל העם המצרי דרך ההתמודדויות של העם המצרי דרך השינויים שחלו בה ועד העשור המורכב של שנות השבעים של מלחמה אחת קשה, מבצעים צבאיים ולבסוף הגעת סאדאת לישראל.
אבל דווקא ישראל היא לא האישיו בספר של מחפוז אלא העם המצרי ומשפחה אחת וכמה דורות, למעשה כמעט חמישים שנה ב 174 עמודים.
זה מזכיר במידה רבה את הטרילוגיה הקהירית שלו שהביאה למחפוז את התהילה שלו כסופר אך הסיפור כאן מרוכז יותר ומתומצת יותר כאשר הדגש הוא על השינויים שחלו במצרים ועל השינויים שחלו במשפחה המצרית.
במוקד הספר נמצא בית אחד ומאבקים בין שמרנות לקדמה.
הבית והמשפחה בה הדור השלישי דוחק בסב למכור את הנכס כדי לדאוג לעתידת ובמקביל לטלנובלה הביתית של המשפחה נמצאים השינויים שחלים במצרים, שינויים פוליטיים, עליית נאצר, מותו של נאצר, עליית סאדאת ולבסוף ההסכם עם ישראל.
למלחמות יש כאן מקום נכבד, לסכסוך.
הטראומה של העם המצרי בעקבות מלחמת ששת הימים, פציעת בן המשפחה במלחמת יום כיפור שממנו הוא חוזר קטוע איברים והקונפליקט בתוך העם המצרי לגבי ישראל מתבטא היטב באותה משפחה.
נגיב מחפוז נוגע בדברים שקשורים לעם ולמקום בו הוא חי ומנסה בכתיבתו הנהדרת לבטא את המצוקות והקשריים וכן את הרפורמות והשינויים שחלים בעם המצרי ובדורות הבאים.
ההבנה גם במצרים שאולי מוטב להניח לכאב ולשכול ולנסות לפתוח דלת לעתיד טוב יותר הוא בעצם המפתח להבנת הספר הזה ולעלילה שלו.
ספר טוב, קריא ומרתק של אחד הסופרים החשובים במאה העשרים לדעתי.

שיעורים בתעופה / ג'קלין מוריארטי
הוצאת הכורסא
443 עמודים
תרגום: תומר בן אהרון

לפני שנה או שנתיים קראתי את ספר הנוער הנפלא של המחברת שנקרא "ההרפתקאות הבלתי נוחות בעליל שך ברונטה לב בזלת" ואני שמח לקרוא גם ספר למבוגרים ונראה שהסופרת יודעת לגשת ללב הקוראים בכל הגילאים, גם הספר הזה נפלא וכובש ונוגע במקומות מרגשים.
הוא נע בין ספר לכאורה קליל לבין נושא כבד משקל במידה מסוימת והוא נע היטב בין העולמות האלו.
אביגיל היא אם חד הורית, בחורה בשנות ה30 לחייה שהיתה בעברה עורכת דין והיום מנהלת בית קפה ובמשך עשרים שנה אביגיל מקבלת מכתבים שהם פרקים אקראיים מספר שנקרא "המדריך" מן ספר של עזרה עצמית כמו כל אלו שנמצאים בהמוניהם בחנויות.
באותה התקופה בה אביגיל התחילה לקבל את המכתבים אחיה רוברט נעלם קצת לפני יום הולדתה ה16 וזה טלטל את עולמה.
עשרים שנה אחרי אביגיל מקבלת הזמנה לחופשה באי בו היא עתידה לגלות מי עומד מאחורי "המדריך".
אביגיל האמינה שאולי שם בחופשה הזו היא תוכל לקבל תשובות לגבי העלמותו של אחיה וגם לגבי חייה המבולבלים.
הספר מתאר את החופשה ההיא ואת מה שאביגיל עוברת לאחר מכן ונע בכל מני תחנות בחייה וחוויות שהיא עוברת כמו הנסיון הבלתי פוסק לנהל את חייה, לדאוג לילד שלה ולהבין לאן נעלם אחיה.
כמו שאמרתי הספר נכתב לכאורה כספר קליל ולא עמוק מדי אך הוא עוסק בנושא מאוד מורכב ולא קל לקריאה כי איבוד אח ובן משפחה מבלי לדעת מה עלה בגורלו כואב מאוד ומלווה להמשך החיים.
יש בספר ביקורת ברורה וגלויה לגבי כל הז'אנר הזה שמכונה ספרי עזרה עצמית ואני כאחד שמאוד לא אוהב את הספרים האלו מאוד התחברתי למסר שבספר.
בסך הכל למרות פה ושם קטעים של ניתוק מדובר בספר מהנה ומעניין שכדאי לקרוא אותו, אביגיל היא דמות שבנויה היטב והספר מרגש בעיקר בסופו.
אפשר בהחלט לקרוא.

ספריית קיץ /מרי אן קלארק ברמר
תשע נשמות
165 עמודים
תרגום: מיכל שליו

ספריית קיץ זה ספר לאוהבי הקריאה והמילה הכתובה, מדובר בשתי נובלות קסומות ומאוד רגועות מבחינת התכנים שלהם מצד אחד ומצד שני תקופה מאוד מרתקת בהסטוריה, תקופה של אחרי מלחמת העולם השניה, צרפת משתקמת, אנשים מתאוששים מאובדן יקיריהם וכך גם גיבורת הספר שמתאבלת על אובדן הוריה במלחמה ועל אובדן דודה האהוב שהכניס בה את אהבת הספרים והקריאה.
גיורת הספר מועסקת על ידי פרנסי כפר צרפתי קטן בשיקום הספריה ההרוסה בכפר, לנובלה אין באמת איזה סדר עלילתי, הוא יותר ספר אווירתי שמתאר את התקופה, את ההוויה ואת הספרים שדרכם אנחנו חווים את האוירה ואת המצב ודרכם אנחנו חווים את מחשבותיה ותהיותיה של מרי אן.
למעשה שתי הנובלות הן אוטוביוגרפיות, מן ממואר שמתאר תקופה וזמן בחיים ומחבר אותנו לאהבת הספרים והספרות ונותן לנו נקודת מבט על תקופה קצת עצובה עם מבט אופטימי קדימה.
הקשר של מאי רן לישראל ניכר גם בנובלה הראשונה אך גם בשניה שהיא בעיני פחות טובה מהנובלה הראשונה ומתאר את התקופה בישראל בה היא גם איבדה את בעלה במבצע צבאי ומערכות יחסים שונות שהיו חלק מחייה, נראה שלישראל ולחייה כאן בתקופה מסוימת היה מקום רב בעיצוב אישיותה כמו גם הספרים שליוו אותה והיא מסתכלת על כל אלו ממקום מושבה באירופה.
בסך הכל מדובר בשתי נובלות קסומות ורגועות, ממוארים נוגעים עם המון אהבה לבני אדם ולספרים, הכריכה מקסימה ותשע נשמות מביאים לנו טקסטים מרגשים עם המון אהבה לקריאה ולספרות טובה.