מחשבת אושר מחדש / טוהר מימון
הוצאה עצמית, פרולטריון, ספרות של העם
71 עמודים

גילוי נאות, לפני שלוש שנים התגרשתי לאחר זוגיות של 15 שנה, לקח לי זמן רב להתאושש ובחרתי גם אני לנקות את הנפש ואת הנשמה דרך הכתיבה, אני פחות כותב שירים ויותר דברים אחרים אבל הכתיבה היא תרופה לנפש פצועה ולא משנה מהו המגדר שלך ואני מציין זאת כי טוהר מימון בחרה לכתוב את ספר השירה שלה בלשון נקבה והוא בעיני ספר שירה מאוד מעצים ובעל כח רב.
כגבר אפילו לא התייחסתי לשפה הנקבית כי הרגשתי שהספר מדבר אלי כגבר גרוש עם לב שנשבר לרסיסים והיה צריך ללמוד לעמוד על הרגליים מחדש, להתמודד עם הקשיים ולומר לעצמו שהוא טוב, ראוי, להסתכל במראה ולראות שם רק טוב, יופי ועוצמה.
הכתיבה של טוהר היא אותנטית, היא מדברת בשפה שיוצאת מהלב החוצה, אין בספר הזה מיינד יש רק המון המון המון רגש, כאילו כל העצב, העוצמות, הרסיסים שמנסים להתאחות, הכל התחבר דרך המילים המנוקדות, דרך היד הזורמת ומשם זה חוזר ללב ומשקם אותו.

"ניסה לקבור אותה
באדמה
בין ערמות אבנים

לא ידע
שהיא זרע קטן שיצמח
ברגע המגע עם
דמעותיה שלה
עצמה"

"ראי אותך
מאחה רסיסים
לב יפהפה
בין שברים קטנטנים
מלכדת
אוהבת
מרימה את כולם
אפילו אותך
לשלם אחד מושלם"

המדינה היהודית, מעבר לנורמליות / שמואל טריגנו
הוצאת כרמל
211 עמודים
מצרפתית: אבנר להב

שמואל טריגנו הוא אינטלקטואל צרפתי יהודי שכותב בצרפתית, טריגנו מביא בספר זה את השקפת העולם שלו לגבי עתידה של מדינת ישראל עם מחשבה לאן היא הולכת.
טריגנו הוא בעל השקפת עולם ימנית שמרנית ותפיסת העולם שלו משתקפת היטב בספר זה.
הנסיון של ישראל לטענתו להיות נורמלית בפני העולם, כלומר עם ככל העמים הוא זו התעלמות מהמסורת היהודית וממה שמייחד אותנו כעם ולמרות הנסיונות כך טריגנו כותב ישראל עדיין איננה נחשבת כנורמלית בפני כל העמים ונוצר משבר זהות שקורע את העם ומחלק אותה לכמה תפיסות מנוגדות שמאיימים על קיומה.
ישנם כמה אירועים שקרו במהלך ההסטוריה שמשפיעים על הזהות היהודית והזהות הקיומית שלנו, אחת מהן זו השואה והשניה זו ההתנגשות עם מדינות ערב ועם הפליטים הערבים שהגיעו לכאן והטענות על זכות השיבה.
טריגנו רואה באוסלו ככשלון טוטאלי שגרם נזק גדול מאוד וטריגנו בא וטוען שישראל חייבת לחזור למקורות היהודים כדי להגשים את עצמה ולבדל את עצמה ולאו דווקא להידמות לשאר העמים ולשאוף לנורמליות.
הגישה של טריגנו היא ימנית שמרנית מאוד וזה בסדר, אני למרות שאיני מסכים איתו וגישתי שונה קראתי ספר זה בעניין רב, הוא כתוב היטב, הוא מעניין והוא מעורר מחשבה.
בסך הכל מדובר בספר עיון טוב של אינטלקטואל מעניין וחכם,
אותי הוא לא שכנע אבל נהניתי לקרוא אותו.

דברים נעלמים / נועה גוטר שגיא
הוצאת עם עובד
188 עמודים

ידיעה בעיתון של אדם נכנס לרכב ברמזור וחטף איש, ידיעה קטנה היתה הטריגר ליצירת הסיפור המיוחד הזה של נועה גוטר שגיא,מאותה ידיעה ללא שום פרטים מזהים על הדמויות ועל מה שקרה לאחר אותה סיטואציה רקחה המחברת עולם שלם, עולם של דמויות משנה, של הדמויות הראשיות ויצרה סיפור מרתק במיוחד, קריא לכל אורכו, כתוב היטב ואף מותח. זהו אמנם ספר הביכורים של המחברת אך הוא ספר בשל וטוב.
אדם נוסע לו ברכב וללא התראה בזמן העצירה נכנס אדם עם נשק לרכב וחוטף אותו והם נוסעים, לאן? בהתחלה זה לא ברור ואחר כך זה מתברר, בין החוטף לחטוף נוצר קשר מעניין ושונה ולאן הוא מתפתח את זה אתם תקראו, בהמשך מצטרפות עוד שתי נשים שהחלק שלהן בסיפור גם יתברר בהמשך ואני נמנע מספוילרים וגם להן יש קול משמעותי בסיפור ובעלילה המתפתחת וגם בקשר שלהן לדמויות ברכב שבחלק הראשון.
יש לא מעט סיפורים שהתפתחו מקריאה של איזה סיפור בעיתון והפכו לספרים מרתקים, חלקם הפכו ממש למחקר עיתונאי וליצירת ז'אנרים ספרותיים כמו הספר "בדם קר" של קפוטה וחלקם סיפורים עלילתיים שמנותקים לחלוטין מהידיעה בעיתון שרק נתנה פוש להמצאת הסיפור על בסיס אותה ידיעה, הספר הזה שייך לחלק השני של סיפור מומצא שהידיעה נתנה לו את הפוש והוא ספר מפתיע באיכותו.
מומלץ בחום.

ים שקט ושפל גלים / דונאל ריאן
הוצאת לסה
240 עמודים
מאנגלית: שי סנדיק

יש משהו מדיטטיבי בבחירת הספרים של ההוצאה החדשה "לסה" של שי סנדיק, גם בספר הקודם וגם בספר הזה יש איזה שקט כזה, שלווה כזו והמון עומק, אולי זה התוכן, אולי אלו כריכות האקוורל והנופים שעליהן ואולי זה הפורמט ואולי זה הכל מהכל אבל זה משדר המון שקט.
הספר הזה שהיה מועמד לפרס מאן בוקר הוא אחד הספרים האיכותיים שקראתי השנה, הוא מחולק למעשה לארבעה חלקים שונים או ארבעה סיפורים שונים כשהסיפור הרביעי בעצם מייצר חיבור מקורי ומפתיע בין כולם. לכאורה שלושת הסיפורים נראים מנותקים אחד מהשני, גברים שונים שחווים דברים במקומות שונים בעולם אבל הסיפור הרביעי הוא מה שהופך את הספר הזה לכל כך טוב בעיני.
הסיפור הראשון והטוב ביותר בעיני הוא סיפורו של פארוק, גבר סורי בתקופת מלחמת האזרחים ופארוק מחליט להבריח משם את משפחתו במסע מסוכן מאוד, יש לפארוק הרבה חששות לגבי המסע, איך העולם המערבי ישפיע על משפחתו, המולדת שהוא משאיר מאחור ועוד, סיפור נהדר.
הסיפור השני הוא על למפי בחור אירי שחברתו נטשה אותו והוא מרגיש מאוד בחוסרה, למפי מתגורר עם סבו שמנבל את הפה כל הזמן והוא לא הכיר את אבא שלו, למפי עובד כנהג אוטובוס בבית אבות, גם למפי אינו מרוצה מחייו, מתגעגע לחברתו ומחפש שינוי.
הסיפור השלישי הוא על ג'ון אדם חסר מצפון שמנסה להתעלות מעל אחיו המנוח ומבצע חטא אחר חטא.
כל הסיפורים עצמם מורכבים מאוד ועמוקים מאוד ולא פעם יש צורך להבין שוב את הטקסט שמדבר על אובדן, געגוע וחרטה, על מולדת, משפחה.
ספר מרתק, מתורגם נפלא, עמוק ומומלץ.

מתוך האפלה / גרג הורביץ
הוצאת דני ספרים
473 עמודים
מאנגלית: דפנה לוי

כשאני מחפש אסקפיזם טהור אני הולך לספרות האקשן, זה אפילו לא ספרות מתח זו ספרות אקשן, כמו לראות סרט אקשן, כמו לצפות במת לחיות, זה בדיוק זה, אני נקי ממחשבות, נקי מנסיון להבין טקסט לעומק ונהנה מהמון אקשן וזה גם טוב, זה מנקה את הראש, הקיראה מהירה ולמרות השטאנציות של הספרים האלו זה עובד לי, זה עושה את העבודה ואת הנקיון המחשבתי שאני זקוק לו.
סדרת פרויקט איקס של הורביץ היא כזו.
למי שלא מכיר אוון סמוק הוא האיש משומקום, יתום שהוצא מבית היתומים שלו והוכשר להיות רוצח מיומן בשירות המדינה בפרויקט איקס שעליו היה אחראי אדם בשם ג'ונתן בנט.
במהלך הזמן והשנים אוון סמוק יצא מהפרויקט והקדיש את חייו דרך כישוריו לעזור למי שזקוק לו אך בנט שבמהלך השנים צבר כח פוליטי הפך להיות לא פחות מנשיא ארצות הברית ושם לעצמו מטרה לחסל את אוון סמוק ובין השאר למחוק כל זכר לתכנית.
אוון מבין שנשיא ארצות הברית הוא המטרה שלו וזו משימה כמעט בלתי אפשרית.
כנגד סמוק מוזעק מי שמכונה יתום A (סמוק מכונה יתוםX)
האם סמוק יצליח לחסל את הנשיא או שיתום A יצליח הוא במשימתו, ספר אקשן משובח לז'אנר ועושה את עבודתו נאמנה.

ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור / מארק טוויין
הוצאת גרף
367 עמודים
מאנגלית: יעל אכמון

לפני הכל אני חייב לפרגן על הספר דרך האריזה שלו, ישנה איזו נאמנות למקור מבחינת האיורים שמשולבים בספר שהם האיורים המקוריים של דניאל בירד ואפילו סידור הטקסט המקורי שלמרות שלפעמים קצת מקשה על הקריאה בסופו של דבר הוא הסתדר לי.
זהו ספר חלוצי של מארק טוויין והוא קצת מוזר מבחינת הסגנון שלו כי מי שמכיר את מארק טוויין ונועה מנהיים באחרית הדבר של הספר גם ציינה זאת מארק טוויין כתב את הספר הזה בתקופות שונות עם הפסקה בין תקופה לתקופה וזה ניכר בספר עצמו.
אז הוא קצת מפוזר ועדיין מדובר בספר בעיני לא פחות מאדיר.
נראה שמארק טוויין קינא קצת בבן תקופתו ז'ול ורן ובכלל המאה ה19 התאפיינה בספרים שניסו להביא קדמה לעולם דרך ספרות כמו זורן עשה בספריו או כמו שמרי שלי עשתה בפרנקנשטיין כך גם טוויין אבל טוויין בעצם כתב על מסע בזמן, על אדם שמוצא את עצמו במאה השישית לספירה.
גיבור הספר הוא האנק מורגן, בחור אמריקאי מהמאה ה19 שמקבל מכה בראש ומוצא את עצמו לפתע במאה השישית בחצר המלך ארתור.
מורגן שנשבה כבר בתחילת הספר בידי אחד מאבירי השולחן העגול ואמור להתלות נעזר בידע המדעי וההסטורי שלו כדי להנצל מגורלו ולהפוך ליד ימינו של המלך.
מורגן מנסה להביא את הידע והקדמה לחצר המלך ולממלכה מה שמתגלה בסופו של דבר ככשלון חרוץ ואפילו מהלך מתנשא שכן לא כל דבר מתאים לכל תקופה אבל טווין נוגע בנושאים רבים, נושאים חברתיים, דרך תיאור ממלכת המלך ארתור ודרך התנהלותו של האנק מורגן טווין מעביר ביקורת חריפה על המאה ה19 בארצות הברית, על ההתנשאות האמריקאית והפטרונות.
מארק טוויין שופע הומור סרקסטי בספר הזה מה שהופך אותו לספר משעשע במיוחד במיוחד לאור התנגשויות התרבות והפערים.
כשאני קורא את הספר הזה אני מבין פתאום הרבה סרטים שראיתי וספרים שקראתי על מסע בזמן ומבין את ההשפעה של טוויין עליהם.
אין ספק שמדובר בספר נפלא וחלוצי במובנים רבים.

במקום ייאוש / יאיר אסולין
ספרית פועלים
183 עמודים

בתקופה כה מורכבת, כה מסובכת, כה בודדה בחברה הישראלית, תקופה בה מצד אחד אנו מזהים חוסר אמון בין פוליטיקאים, חוסר קרבה בין אנשים, ריחוק, מסיכות וניכור מסוים ישנו דיסוננס שבו מצד אחד יש את מה שתיארתי אבל מצד שני ערבות הדדית, הכלה, תמיכה איש ברעהו, תרומות ועזרה לזולת ואולי זו הבבואה של החברה הישראלית, הניגודים הכה חזקים האלו שקיימים בה.
ואולי דווקא בתקופה כזו טוב לקרוא את ספר המסות של יאיר אסולין שמנסה לתאר את החברה הישראלית כראות עיניו ודרך המשקפת שלו.
ישראליות שיש בה הכל אבל כל אחד יכול לראות בה דברים אחרים מהאחר.
המסות של אסולין כתובות בצורה של התבוננות, כמו מדען בצלחת פטרי או כמו צפר שמחכה בשקט לציפור שלו ובוחן אותה, את דרך מעופה, את מזונה ואת נתיבה בחיים.
המסות מנסות לגעת בכל מני נקודות של ישראליות ששונות זו מזו, מתד אחד סגירת קפה תמר בתל אביב שהוא סמל מסוים ומצד שני מחנה יהודה והתנחלות חדשה, אסולין משוטט בצפת ובוחן את מושג נביאי השקר דרך דודו טופז, אסולין מנסה לנתח את תופעת יאיר לפיד ואת מוטי קירשנבאום ועוד מסות מעניינות שכל אחת מהן מדברת על משהו אחר שמייצג סוג של ישראליות ומקומיות.
קראתי את הספר הזה בשקיקה, כתיבתו של אסולין טובה ומעניינת, זורמת ומעוררת שאלות ואני אוהב מסות שהן נגישות, מובנות וגם נונתות לקורא ערך מוסף ואולי גם דרך הספר לחקור את המקומות שאסולין מתאר בספר דרך נקודת מבטנו האישית.
כדאי לקרוא.

אנגארד הסייף / גל אמיר
הוצאת כנרת זמורה
268 עמודים

הספר הזה הוא מסוגת הרומן הפיקרסקי, כלומר רומן שבו הגיבור, לרוב נווד נע ממקום למקום, מסביבה אחת לסביבה אחרת ועובר שינויים רבים וחוויות שונות, אפשר לתת לדוגמא את האקלברי פין או את קנדיד של וולטייר וגל אמיר ניסה את זה גם כאן.
בסופו של דבר מדובר ברומן הסטורי מהנה למדי למרות השינויים והקצב המהיר שבו הסיפור נע והוא בעיני לפחות משאיר את הדמויות מאוד חד מימדיות ולא מורכבות מדי שזה טוב למי שאוהב אבל אותי הוא השאיר עם קצת תחושה שמשהו בסיפור לא מספיק שלם.
אני כן חושב שהספר מספק הנאה ועניין וגם קצת וזה חשוב, השפה מותאמת לתקופה והגיבור עובר הרפתקאות רבות.
אז בעצם על מה הספר, זהו סיפורו של ז'ק בן סימון, יהודי מומר איש המאה הי"ח שגוסס לו בנורמנדי ומספר את סיפור חייו מתקופת נעוריו כנער ישיבה בשטרסבורג דרך גלגולים רבים והרפתקאות רבות שהוא עובר, המון אקשן, המון שינויים והמון דמיון יש בספר הזה, אני חושב שגל אמיר ניסה להתמודד עם סוגת הרומן הפיקרסקי ובסך הכל הוא הצליח, זהו ספר הרפתקאות מוצלח וגם אם השמויות יחסית שטוחות זה ככל הנראה גם חלק מהסוגה וזה בסדר למי שמתחבר.
אני אוהב את הכריכה שהיא יפה מאוד ומעוצבת היטב, מושכת עין בתוך הרבה ספרים וגורמת לך לרצות לקטוף אותה מהמדף.
מי שמחפש הרפתקאות, אקשן ודמיון יאהב את הספר הזה.

יש סוד לזמן / קיט דה ואל
הוצאת אריה ניר
391 עמודים
מאנגלית: שי סנדיק

איך כותבים על הספר הזה, זהו ספר שרב הנסתר על הגלוי בו, יש בו עדינות מיוחדת, כאב גדול ועצבות גדולה אבל גם מתוך העצבות נולדת תקומה שנותנת מזור לכאב מייצרת אופטימיות ומראה את כח האהבה.
יש סוד לזמן הוא אחד הספרים העדינים והמיוחדים שקראתי השנה, הוא נקרא לאט והוא נותן למשמעויות של האירועים להספג אצל הקורא והוא מיוחד.
הסיפור הוא על בחורה בשם מונה והסיפור שלה נע קדימה ואחורה בזמן אל עברה של מונה ואל ההווה שלה, בהווה שלה מונה חיה בעיר חוף באנגליה ומייצרת בובות לפי הזמנה, הבובות האלו אינן רגילות והן ספוגות בעולמה של מונה ובחייה ויש להן קשר ישיר לנשמתה.
בעבר אליו אנו חוזרים מונה היא בחורה צעירה שיוצאת לחיים עצמאיים ומתחילה עבודה חדשה והיא פוגשת בחור בשם ויליאם, הם מתאהבים והם מתחתנים אך טרגדיה קשה וטראומטית שמתרחשת משבשת את מהלך חייהם ודרכיהם נפרדות.
לבובות וליצירתם יש קשר לעבר ולהתמודדות של מונה עם מה שקרה לה ואני בכוונה לא מספר מעבר לכך כי הספוילר כאן באמת עשוי לקלקל את חוויית הקריאה.
יש סוד לזמן אינו יצירת מופת אך הוא כן ספר עדין מאוד וקריא מאוד, יש בו המון אופטימיות ותקווה ואני מאוד התחברתי אליו, הוא נוגע מאוד.
כדאי לקרוא אותו.

המשורר והחשפנית / אלי שמואלי
הוצאת עם עובד
272 עמודים

הספר הראשון שאלי שמואלי הוציא "אישוליים" הותיר עלי רושם מאוד חזק, הרגשתי שאני מחובר לדמות ולדרך הייסורים שהוא עובר והנה דמותו של יהושע חוזרת גם הספר הזה ונראה שדרכו עדיין לא קלה, הדמות עוברת מסלולים קשים של חיפוש עצמי, רצון למימוש תשוקותיו, הכמיהה לאהבה, התסכול מכך שהוא לא מוצא נפש שאותה ואיתה הוא יוכל לשתף, לפרוק את הלב, לפרוק את התסכולים והקשיים וגם להתאהב, יהושע חי בחלומות גדולים בתוך עולם קטן הוא כותב שירים ובינתיים עובד בעבודות בזויות, בעבודות שהוא לא מתאים להם והם לא מתאימים לו, איפשהו קצת נזרקתי לספרו של ג'ורג' אורוול "דפוק וזרוק בפריז ובלונדון" גם ספר שמאוד אהבתי שהזכיר לי איך ארוול מספר על חוויותיו לפני שהתפרסם.
הדיסוננס הזה בין השאיפות של אגם בודד לבין המציאות הכה מורכבת וקשה מועברת בספריו של שמואלי בצורה מצוינת, המחבר לא מתחנף לקוראים, לא מנסה לרצות איזה משהו נחמד ופוליטיקלי קורקט, המחבר זורק אותנו למציאות של יהושע ולמציאות של אנשים בודדים בעיר גדולה, במציאות של חוסר הצלחה ואולי אף חוסר התאמה ונסיון להשתלב ולהמשיך לחלום.
ישנן נשים שנכנסות לחייו של יהושע, אחת מהן היא עמליה, חשפנית, דמות שכמו יהושע חיה גם היא בעולם של בדידות ותסכול קיומי.
יש המון קוטביות בספר הזה, ניגודים חזקים גם מטאפוריים וגם שבאים על מנת לתאר את העולם שכה מתאכזר לאנשים בודדים.
המשורר והחשפנית, עולמות כל כך שונים, לכאורה המשורר נמצא גבוה, באליטות החברתיות, באמנות, והחשפנית, במועדונים הכי סליזיים, במשרה שנחשבת מבזה ונמוכה ולכולם יש חלומות ושאיפות ושפה משותפת.
כמו באישוליים גם כאן אלי שמואלי מתאר לנו מציאות קודרת ועולם קצת עצוב אך זו גדולתו של הספר וזה מה שעושה את אלי שמואלי לסופר מיוחד ומעניין.
ממליץ בחום.