קנאת סופרות / מאיה ערד
הוצאת מודן, הוצאת חרגול
412 עמודים

כשהתחלתי לקרוא את הספר עלתה בי המחשבה שהוא לא יעניין את כל מי שמעורה בעולם הספרות, נראה שזה ספר שרק סופרים מבינים, תככים וקנאה בין סופרות וכו' אבל ככל שהתעמקתי בספר וכאן בעיני זה בדיוק מסוג הספרים שצריך לתת להם זמן כדי להשאב לתוכם אנחנו מבינים שהסיפור הוא הרבה מעבר לכך, עולמה של הסופרת אביגיל שלו מורכב לא רק במקום המקצועי שלה אלא גם בהתמודדות עם קשיים אישיים וקשיים משפחתיים ובעיני כאן הספר הופך להיות מעניין יותר ועשיר יותר מאשר מן טלנובלה של מאבקים ספרותיים.
עד היום לא קראתי או כתבתי על אף ספר של מאיה ערד ואני מרגיש בתוכי מן סוג של החמצה כי היא כותבת בהחלט מעניין.
אביגיל שלו היא סופרת די מצליחה, מאחורי כמה ספרים שהצליחו פחות או יותר, היא מוזמנת להרצאות רבות ונראה שעולם הספרות מעריך אותה מאוד אבל בפנים אביגיל אינה שקטה, למרות שספרה האחרון אף היה מועמד לפרס ספיר אביגיל אחוזת קנאה, קנאה בסופרת עם שם כמו שלה, בסופרות אחרות אלמוניות יותר, אפילו בתלמידתה היא מקנאה והקשיחות שלה גורמת לתלמידה לעשות אחורה פנה ומתנתקת ממנה ואף בגזרת הבית אין שקט למרות שבעלה עדיין אוהב אותה מערכת היחסים לא כמו שהיתה בעבר וגם לילדיה יש מורכבויות משלהם נראה שעולמה של אביגיל לא יציב כמו שקיוותה.
לא חיבבתי במיוחד את דמותה של אביגיל והיה לי קשה להתחבר לספר ולדמות הראשית אבל לאט לאט ככל שנכנסתי לעומק הספר למדתי להעריך את הכתיבה ואת הסיפור עצמו, נראה שעולם הספרים שאולי נחשב קצת חנוני מראה צד אפל ומלא קנאה, תחרותיות ושאיפות.
אהבתי את הגישה הזו ואהבתי לקרוא ספר שעוסק בעולם התוכן של הספרים ובעיני מדובר בספר טוב ומעניין.
קשה לי להשוות אותו לספרים אחרים של מאיה ערד כי לא קראתי אותם אבל עכשיו יש סיכוי שאנסה עוד ספרים שלה.
בשורה התחתונה מדובר בספר מעניין וכדאי לקרוא אותו.

הלב שלי / אוליבר ת'ורסטינטון
הוצאת לסה
306 עמודים
מאיסלנדית: שירלי לוי

אין ספק שהספר הזה ניגש לאחד הנושאים הכי טעונים שיש לאנושות להציע בצורה הומוריסטית, נוגעת ללב ואף אופטימית, נושא ההתאבדות או הרצון ליטול את חייך.
הספר מתחיל במילים הבאות
"אם נדמה לכם שאתם עומדים לקרוא ספר בלשי או ספר על רצח מרהיב, זרקו מעליכם את הספר או גשו לקבל עליו החזר כספי.

1. הדמות הראשונה אהובה
2. העלילה זוועתית
3. אם תקראו את הספר הזה כנראה תחטפו דכאון
4. יש מצב שתמצאו שגיאות כתיב
5. אין אהבה
   תהנו!"

ומשורות אלו אנחנו עומדים להתוודות לעומר, בחור בן 40 פלוס שעובד בגן ילדים וחייו מרגישים מוחמצים במידה רבה, קצת נמאס לו מחייו ומהדכאון התמידי שהוא נמצא בו והוא מודיע לאחיו ואחותו הודעה דרמטית, הוא רוצה להתאבד.
הוא מבקש מהם שלא ינסו לשכנע אותו אחרת ושיכבדו את בקשתו אך אחיו מבקש מעומר שלפני שיעשה זאת שיפגש עם פסיכולוגית וזו מטילךה עליו משימות ומבקשת ממנו שיפגש איתה חודש לאחר מכן והן יראו האם עמד במשימות.
בניגוד לסיפור הרקע המדכא עומר מתגלה כדמות מלאת חיים ומעניינת מאוד, חם אוהב ומסור.
הנושא של ההתאבדות הוא נושא שלא קל לגשת אליו ואני חושב שמבחינה זו המחבר עושה כאן עבודה טובה ומדובר בספר מרגש ונוגע מאוד.
הסיפור נפלא ועומר דמות נהדרת והספר מומלץ.
אני מאוד אהבתי את הכריכה היפה והאדום הזועק מושך תשומת לב וגורם לך לקחת את הספר מן המדפים.
למרות הנושא הכאוב אתם תהנו מהספר הזה, הוא מיוחד וכתוב היטב.

ויקטוריה / קנוט המסון
הוצאת שוקן
111 עמודים
מנורווגית: פסח גינצבורג

עשיתי קצת הפסקה עם ספרים חדשים או תרגומים חדשים לספרים ישנים וחזרתי לספר שתורגם לאחרונה ב1986, נובלה יפה, סיפור אהבה של קנוט האמסון שאהבתי מאוד את ספרו "רעב" ומאז לא קראתי ספר אחר שלו אז כאן היתה לי הזדמנות לעשטת קצת פאוזה מספרים חדשים ולהריח קצת נייר ישן (אני אוהב ספרים ישנים).
ויקטוריה הוא סיפור אהבה בין יוהנס בן הטוחן לויקטוריה בתו של אציל הכפר. זה לא הספר הראשון והיו הרבה לפני והרבה אחריו שדיברו על אהבה בין בן מעמד נמוך לבת מעמד גבוה או להיפך וכאן בספר הזה שהוא בעיני סיפור אהבה יפה אך לא איזו יצירת מופת ספרותית המעמדות קצת מתהפכים וכך גם סיפור האהבה עובר טלטלות ושינויים. יוהנס הטוחן מאוהב מאוד בויקטוריה וגם היא מאוהבת בו מאז היתה צעירה מאוד אך החיים חזקים משניהם ואהבתם לא ממומשת במשך שנים רבות. יוהנס מתבגר והופך לסופר בעל שם ורוכש לעצמו מעמד אחר משהיה לו בילדותו, וויקטוריה יורדת ממעמדה לאחר שאביה איבד את כל נכסיו.
המסון מיטיב לתאר את נופיה של נורווגיה ואחד החלקים הטובים בספר הם דווקא התיאורים היפים של הנופים והאווירה הכללית שמסביב, סיפור האהבה ותהפוכותיו נחמד וכתוב טוב אבל עשה עלי רושם פחות חזק מאשר "רעב"
אם הספר נופל לכם לידיים תקראו, בסך הכל ההתרשמות חיובית למדי.

בגדות האפשר / אנתולוגיית הריון ולידה
בעריכת קמה שיר ויואב גלבוע
הוצאת קתרזיס
231 עמודים

חוויית ההריון והלידה היא חוויה מעניינת והרבה פעמים אנחנו נוטים לחשוב שזו חווייה נשית בלבד אבל היא לא והחוויה הזו או הדימויים שאפשר להלשיך לכל זה הם מרתקים מהרבה נקודות מבט, הלידה, החוויה שלה היא חוויה של טרנספורמציה אנושית אנחנו משתנים, מתגלמים, מתנקים ומייצרים אדם חדש לא רק אותו אחד שיוצא מהרחם אלא האישה שיולדת, בן הזוג שאיתה, השינוי חל אצל כולם, גם המוות נוכח כאן, הלידה מחדש ממיתה את מי שהיינו קודם לפני החוויה ומייצרת אדם אחר ולכן יש כל כך הרבה מה לכתוב על כך וכשזה מגיע דרך שירה זה נפלא ומיוחד,
מאוד אהבתי את בחירת המשוררים, מאוד מגווונת, מאוד הטרוגנית, נוכחות גברית חזקה שהופכת את חוויית השירה דרך המשקפיים הגבריות ומראה שהנושאים האלו אוניברסלים ואין להם מגדר.
השירים נפלאים בעיני, בגנונות רבים של ליריקה, חוויות שונות, כאב, שמחה, לידה ומוות, מרחב מרתק של חוויות ועוצמות, חלק מהמשוררים הכרתי, חלק מהם כתבתי ביקורות על השירה ועל ספריהם, חלק חדשים לי, חלק ותיקים, חלק צעירים.
בעיני אסופה מופלאה ומאוד מרגשת של שירה על נושא כה עמוק ומורכב עם כל כך הרבה נקודות מבט.
מומלץ.

נעדרים קרים / אסף קוגלר
הוצאת עם עובד
392 עמודים

ספר מתח מרענן ומרתק של אסף קוגלר אבל לפני שאכתוב עליו אני חייב לומר שאהבתי מאוד את הכריכה, היא משכה מאוד את עיני בצבעוניות שלה ובאיור המסוגנן והגיאומטרי, כריכה כזו על מדף הספרים מושכת עין ובולטת וזה חשוב כשמדובר בסופר לא מוכר וספר ביכורים.
שירה היא נערה בוגרת אולפנה מהדרום שמחליטה להתגייס לצה"ל בניגוד למה שנהוג עבור בנות דתיות כמותה והיא מתגייסת למחלקה במשטרה שנקראת נעדרים קרים ומחלקה זו חוקרת מקרי היעלמות של אנשים שלא נמצאו.
החלומות של שירה על יחידה מדוגמת כמו בסרטים מתגלים כאכזבה גדולה וההכרות שלה עם העולם החילוני כמו גם המפגש איתו מיוחדת ומפחידה עבור שירה.
שירה בחורה חצופה, סקרנית ועקשנית, לעיתים זה בעוכריה והיא משלמת על זה מחיר ולעיתים זה מביא אותה למקומות לא צפויים בחקירה ובמערכות יחסים עם אנשים.
היא מתחברת עם יוראי, בחור הומו שהופך לידי הנפש שלה.
שירה חוקרת שני מקרים אחד מהם על חייל בשם אביתר והשני על בחורה בשם שני.
מה יעלה בגורל התיקים ומה יקרה עם שירה תצטרכו לקרוא אבל אני מזהה כאן פוטנציאל לסדרת ספרים.
אסף קוגלר כתב ספר מהנה, מותח ומאוד ישראלי.
מומלץ.

זה לא יותר חדש לחיות / סרגיי יסנין
הוצאת קתרזיס
43 עמודים
מרוסית: דוד ישראל ארונשטם

הוצאת קתרזיס, הוצאה חדשה שזה הספר השני שהיא מוציאה לאור והפעם שירה מתורגמת ומיוחדת, היא מיוחדת לא רק בגלל שהיא מתורגמת ומביאה לנו קצת מהשירה הרוסית של תחילת המאה העשרים ומבחר משירתו של ייסנין, היא מיוחדת כי לשירים יש מקצב של סיפור חיים.
המתרגם של הספר לא מסתפק בתרגום ושירים ותו לא אלא מספר לנו את סיפור חייו של ייסנין ולצד כל שיר יש קטע ביוגרפי שמספר על המשורר, על דרכו, על אהבותיו, על ההשראות לשירתו ובסופו של דבר גם על הצורה הטראגית בה בחר ייסנין לסיים את חייו.
אין ספק שזו דרך ייחודית לקרוא שירה.
איני מכיר את ייסנין כדי לקבוע אם אלו שיריו הטובים ביותר אבל יש לי תחושה שהשירים נבחרו כדי לספק לנו את אותו מקצב שמספק לנו המספר והמתרגם ושיתאימו לקטעי הקישור הביוגרפיים.
אותם קטעים מלווים באיורים של ייסנין והאנשים עליהם מסופר בקטעים.
אהבתי את השירים, את הליריקה שלהם, את המוטיבים הפוליטיים והעוצמה שבמסרים ובסך הכל זו ברכה לתרגם משורר שעוד לא תורגם לעברית ולהיחשף לשירה של ייסנין.

אָז לְהִתְרָאוֹת, חָבֵר וָרֵעַ.
יְדִידִי, אַתָּה בַּלֵּב תָּמִיד.
הַפְּרֵדָה הַזֹּאת, אַתָּה יוֹדֵעַ,
מַבְטִיחָה לָנוּ מִפְגָּשׁ עָתִיד.

אָז שָׁלוֹם, מִבְּלִי מִלּוֹת פְּרֵדָה לִשְׁמֹעַ,
אַל תִּכְאַב וְאַל תַּזְעִיף גַּבּוֹת,
בַּחַיִּים, זֶה לֹא חָדָשׁ לִגְוֹעַ,
אַךְ זֶה לֹא יוֹתֵר חָדָשׁ לִחְיוֹת.

מומלץ.

האיש שלנו בווהאן / עופר דקל
הוצאת כנרת זמורה
431

השנה הזו היתה טראומטית לכולנו, שנה קשה ומורכבת, עסקים קורסים, הרבה מתים, מסיכות, בגרים ועוד אבל נדמה שזה כלום לעומת מה שהתרחש בווהאן במיוחד בהתחלה כשהמגיפה רק התחילה להתפרץ.
ווהאן היא עיר גדולה מאוד, מעל עשרה מליון תושבים ואחד הישראלים הבודדים בעיר הזו הוא עופר דקל, איש עסקים ישראלי בתחום הטקסטיל שעשה אקזיט ועבר לסין והוא תיאר בבלוג יומיומי את המתרחש בווהאן בחודשים הראשונים.
אנחנו עוקבים אחרי הסיוט הזה של הסגר המוחלט שהיה בווהאן, אחרי הטירוף בנסיון להשתלט על המגיפה מה שלא צלח, רגעי החרגות בבתים, התסכול של הילדים והבידוד המוחלט.
עופר נשוי לאישה סינית וילדיו גדלים בסין ודרך סיפוריו אנחנו לומדים לחוות את הבדלי התרבויות את הגישות השונות ואת התנהגות התושבים בזמן הסגרים בעיר ווהאן.
הקול הוא הקול של עופר ומשפחתו אך מה שהוא מספר נכון היה למליוני אנשים אחרים בסין ואח"כ בשאר העולם וההתמודדות עם הנגיף הזה שלא פסחה על אף אחד מאיתנו בסופו של דבר לפחות בהשפעה שלה על האנושות.
הספר עצמו היה מעניין ברוב שלביו, אהבתי לקרוא ולעקוב אחרי סיפורו של עופר ואחרי ההתרחשויות יום אחרי יום אם כי בשלב מסוים קצת הותשתי מהקריאה והרגשתי שאני חייב מנוחה מהספר הזה ולדעתי במובן מסוים היה אפשר לקצר אותו.
בסך הכל זהו ספר שאופן כתיבתו נוגע לרבים מאיתנו ולכן נוח לקרוא אותו ולהתחבר אליו.
מעריך שמצפים לנו בהמשך עוד ספרים רבים שעוסקים בקורונה מנקודות מבט שונות וטוב לקרוא על החוויה של האנשים הראשונים שחוו את הטירוף הזה.

רכוסים / גלי רביץ
הוצאה עצמית
222 עמודים

גלי רביץ כתבה בעיני ספר שירים נורא מרגש, אני אהבתי את הכריכה שיש בה תמימות של ילדות ונראה כמו זכרון מיוחד שיש בו עצב וכמיהה למשהו תמים ונוסטלגי.
הרבה שירים יש בספר הזה, רובם קצרים, ממוקדים נוגעים בזכרון, בתחושה, באהבה, בגעגוע, הם מייצרים רגע אחרי רגע שמתחברים לשפה לירית פשוטה וכנה.
למעשה את הספר אפשר לחלק ל3 חלקים, החלק הראשון אלו שירים של העצמה אישית, חיבור לפנימיות של המשוררת, נשיות ועומק פנימי, החלק השני הוא מכמיר לב בעיני והוא קשור למותה שם האם וכולו תחושות, זכרונות, אהבה, געגוע, בכי ורגש, מאוד נגע בי גם כאחד שאיבד את אימו.
החלק השלישי מדבר על אהבה, אהבה לבן זוג, לנפש אחרת, זוגיות וחיבור שהוא מעבר לאחד ולעצמי.
ספר שאפשר לחזור אליו, שירים יפים ונוגעים שנכתבו מתוך המון רגש וגלי רביץ משוררת עם הרבה רגש.
אהבתי.

סיפורי סבתא / שחר אריאל
הוצאת ניב
170 עמודים

קודם כל אני חייב לומר שמאוד אהבתי את הכריכה, יש בה הומור, יש בה חן ובעיקר יש כאן חשיבה שיווקית מיתוגית של ספר, דמות הסבתא היא אייקונית וחביבה מאוד אז זו התחלה טובה, מעבר לכך חלק מהכנסות הספר יתרמו לפתחון לב אז גם זו מחווה יפה.
לגבי הסיפורים, אני חושב שהמחבר עשה עבודה חביבה והסיפורים שיש בהם כמו שהמחבר כינה אותם בז'אנר הפולני טרחני והם ברובם חביבים למרות שלא אחידים ברמתם, יש סיפורים שמאוד אהבתי ויש כאלו שפחות ובסך הכל מדובר באוסף חוויות מצחיקות ומשונות.
אני חושב שבסך הכל מדובר בספר די חביב וכספר ביכורים הוא בסדר, מעביר את הזמן והסיפורים בו הם כאלו שהקורא יכול להזדהות איתם, אני פחות הרגשתי שאני כקורא נכנס לתוך הסיפור כפי שכתוב בכריכה האחורית אבל בהחלט היו סיפורים או רגעים בקריאה שגרמו לי לחייך וזה לא דבר של מה בכך.
מעניין אם דמות הסבתא החביבה תככב בעוד ספרים של שחר אריאל.

אדמה אמריקאית / ג'נין קאמינגס
הוצאת אחוזת בית
487 עמודים
מאנגלית: עדינה קפלן

חשבתי איך אתחיל לכתוב סקירה על הספר המצוין הזה כי הוא באמת מצוין והחלטתי לכתוב דווקא על הסערה שהוא חולל ועל הטענות לניכוס תרבותי, יש תחושה קצת מעיקה למעשה בעיני שניכוס תרבותי הוא סוג של בלאקפייס ואני כחובב ספרות לא מתלהב מכך שאומרים למי מותר לכתוב או על מה מותר לו לכתוב, כל עניין הניכוס התרבותי בעיני הוא פשוט מיותר.
אם לסופר לבן יש עניין לכתוב על הגירה ממקסיקו או אם לסופר שחור יש עניין לכתוב על כת האיימיש או אם לסופר ישראלי יש עניין לכתוב על החיים תחת כיבוש ביהודה ושומרון מבעד לעיניו של פלסטיני זה מקובל כל עוד הוא עשה את המחקר הראוי ויש לו מה לתרום לשיח וגם אם אין לו.
אדם יכול וצריך לכתוב על כל נושא אם זה מה שמעניין אותו וכך אני רואה זאות, אני לא תומך בפוליטיקת הזהויות שגולשת לספרות ולא צריך לחכות שמקסיקנ י יכתוב על מקסיקנים אם יש סופרת לבנה שעושה את זה טוב וזה לחלוטין לגיטימי בעיני.
עכשיו אחרי שסגרנו את נושא הניכוס התרבותי המיותר בואו נדבר על הספר כי הוא סוחף והוא ספר מסע, מסע של בריחה ממקסיקו לעבר הארץ המובטחת ארצות הברית, בריחה מקרטלי הסמים המסוכנים שמאיימים על חיי לידיה ובנה.
הספר מתחיל כמעט כמו ספר של מקארתי, אלימות ויריות מכניסים את הקורא לספר באופן מיידי, פתיחה כה חזקה ומרתקת שהקורא לא יכול להפסיק לקרוא, לאורך הספר אנחנו עוקבים אחרי לידיה ולוקה במסעם לעבר המטרה ומעבר הגבול.
הכתיבה היא עוצמתית, הספר מרתק, הדמויות נהדרות וקל להזדהות עמם והנושא חשוב ביותר ומעניין.