העוזבים / ליסה קו

העוזבים / ליסה קו
הוצאת תמיר//סנדיק
469 עמודים
מאנגלית: אינגה מיכאלי

כשהייתי ילד ואימי נפטרה עברתי לאומנה, שנים כעסתי על אבא שלי שלא לקח אותי, שלא לקח אחריות וגידל אותי אבל עם השנים שעברו סלחתי לו וטיפלתי בו עד מותו לפני ארבע שנים.
כל פעם כשאני קורא ספר על אומנה, אימוץ או נטישה אני מתחבר אליו כי אני מרגיש קווי דמיון בין סיפורי האישי לגיבורי הספר.
שום סיפור אינו דומה לשני, כל אדם שגדל באימוץ או אומנה או ננטש בצורה זו או אחרת יש לו סיפור ייחודי ומעניין וכאן הסיפור שונה כי בתוך כל אותה נטישה ועזיבה ישנו הסיפור של ההגירה, אנשים עוזבים את ביתם כדי למצוא מקום טוב יותר בארץ אחרת, אולי גם פרנסה טובה יותר, מקווים לעתיד טוב יותר והמציאות טופחת על פניהם.
סיפורם של גיבורי "העוזבים" מורכב מהנראטיב המורכב הזה, דמינג הוא בן לאם חד הורית שכשהיתה בהריון עזבה את סין ונסעה לניו יורק למצוא את מזלה אולם כמו שכתבתי בהתחלה ניו יורק לא מאירה פנים לרוב מהגריה והמציאות קשה עבורה ועבור דמינג, הם גרין בדירה אחת עם בן זוגה של האם ועם אחותו ובנה, זמן מה לאחר מכן כשדמינג בן 11 האם נעלמה והשאירה אותו עם אחותו של בן זוגה כאפוטרופסית אולם היא ויתרה עליו ומסרה את דמינג לאומנה אצל משפחה לבנה אקדמאית ללא ילדים שמאמצים אותו ומשנים את שמו לדניאל.
דניאל מתקשה להתמודד עם העולם ועם חוסר הבטחון של הוריו שמשתדלים ככל יכולתם.
בשלב מסוים הוא מגלה מידע לגבי האם ומנסה ליצור איתה קשר.
הספר מסופר מ2 נקודות מבט עיקריות. הראשונה והעיקרית היא של דניאל, אותו דמינג, ילס סיני חסר ביטחון ומבולבל מהשינויים בחייו, מהנטישה שהוא עבר ומהרצון להתמודד כילד אסיאתי בסביבה לבנה וסיפורה של האם אשר קיוותה למצוא עצמה מאושרת בארצות הברית וגילתה מדינה עוינת לזרים, קשה ומנוכרת.
העוזבים הוא ספר מעניין מאוד, רגיש ונוגע בנושאים פוליטיים מורכבים ורלוונטיים לימינו.
ספר מומלץ בחום.
45371611_1643057795794120_2158783857279631360_n

 

כיצד לתכנן סביבה חינוכית בשישה צעדים / יורם הרפז

כיצד לתכנן סביבה חינוכית בשישה צעדים / יורם הרפז
ספרית פועלים
147 עמודים

אני איש חינוך, אני מגדיר את עצמי כך כי אני עוסק בעבודה עם ילדים בתחומי בית הספר ומעשיר אותם בתכנים חדשים, פותח אותם לאופקים חדשים ולעולמות מרתקים אבל זה לא תמיד מספיק.
חינוך מורכב משכבות רבות של עבודה עם הילד, עבודה שהיא לא רק פדגוגית אלא הרבה מעבר וספרות על חינוך היא משהו שאני תמיד שמח לקרוא, ללמוד, להפתח כי היא נותנת לי כלים להבין, ידע להכיל וחומר ללמוד ממנו, אין סוף לעבודתו של איש החינוך ולא משנה מהי דרגתו האם היא ניהולית, האם הוא מחנך כיתה, מורה מקצועי, מדריך בחינוך בלתי פורמלי העשייה והעבודה עם הילדים, היכולת לגעת בהם ולשנות את חייהם היא נפלאה ואינסופית.
יורם הרפז הוא איש חינוך רב פעלים שעשה ועושה, היה מנהל במכון מנדל לחינוך המקום שהוא בית עבורי, היה עורך כתב העת הד החינוך עוד מקום שהיה בית עבורי פרסם ספרים רבים וחינוך הוא עולמו.
במדריך הזה שהוא בעצם יותר כלי עבודה מספר עיון יורם הרפז נותן לנו כלים לעצב סביבה חינוכית עבור הילד בכמה צעדים שאמנם ממוספרים מאחת עד שש אך עם זאת הם מאפשרים למחנך לבחור מאיזה צעד הוא בוחר להתחיל ולאו דווקא לפי הסדר הזבה.
מכיוון שהספר עמוס ברעיונות וכל צעד מנותח בהרחבה אעבור בקצרה בסקירה זו על הצעדים כדי שהקורא העתידי של ספר זה יבין על מה מדובר.
צעד 1: בחירה של סיפור על ומטרת על, סיפור אחד משמעותי שאיתו נלך
צעד 2 הוא המצאת המטרה והסיפור שלנו, גרסה ייחודית לסיפור העל ומטרת העל שבחרנו בצעד הראשון
צעד 3 הוא אפיון הבוגר הרצוי בהתאם לארבע קטגוריות – ידע, מיומנויות, תכונות ועמדות שעליהם הרפז מפרט בספר.
צעד 4 הוא גזירת אמצעי הסביבה המתוכננת, עברנו על ששת אמצעי החינוך העיקריים,
תכנית לימודים
דפוס הוראה
שיטת הערכה
מבנה הארגוני
האקלים החינוכי
התנאים הפיזיים.
צעד 5 עוסק בבקרת איכות
צעד 6 עוסק בבקרת ביצוע

זהו ספר מאוד דידקטי מתוך מטרה לתת כלים פרקטיים חדשניים לאיש החינוך והוא בהחלט מעורר מחשבה לעשייה ועבודה חינוכית יעילה.
מעניין עבור כל אדם שעוסק בחינוך ומתעניין בחינוך.

45361676_1645059255593974_5041198703830892544_n

 

משחקי היעלמות / רוג'ר הובס

משחקי היעלמות / רוג'ר הובס
כנרת זמורה ביתן
319 עמודים
מאנגלית: גיא הרלינג

אחרי שסיימתי לקרוא את ספר המתח הזה התבשרתי שהמחבר רוג'ר הובס נפטר לפני שנתיים בגיל צעיר מאוד יחסית.
מאוד אהבתי את ספרו הראשון "גוסטמן" ספר מתח/ פשע מסוגנן ומותח ומלא אקשן שאותו הוא המשיך גם בספר הזה "משחקי היעלמות" וגם כאן הגוסטמן מככב.
הגוסטמן הוא פושע על, עובד לבד, מעטים יודעים את זהותו האמיתית, מעטים יודעים ליצור איתו קשר.
הגוסטמן מנקה איזורי פשע, יודע להעלים ראיות, הוא יודע להיעלם ויודע שהוא הטוב ביותר במקצוע, יש מעט גוסטמנים והוא הטוב שבהם.
בספר הזה הגוסטמן נזעק הפעם לעזרת חברה טובה, לא סתם חברה אלא המנטורית שלו ושמה אנג'לה.
היא הסתבכה בפרשייה מסוכנת וקוראת לו לעזרה והגוסטמן יודע שהוא חייב לה.
את מה שיקרה בהמשך אתם תקראו אבל אין ספק שמדובר בספר מתח/פשע מסוגנן להפליא, מהיר, קצבי, מלוכלך ומהנה.
בדיוק מסוג ספרי המתח שגורמים לי הנאה.
מומלץ בחום.
כמה חבל שהובס המוכשר לא יוכל לכתוב עוד ספרים בסגנון.

45479908_1647341068699126_2366264239766634496_n

נטל ההוכחה / אילת שמיר

נטל ההוכחה / אילת שמיר
הוצאת עם עובד
218 עמודים

אילת שמיר שזה ספרה הראשון שאני קורא כותבת כאן ספר מורכב ומעניין שמעורר לא מעט מחשבות על דו קיום על בדידות ועל החיים בעיר מעורבת.
חיפה היא אחת הערים האהובות עלי בישראל, ביליתי בה חמש שנים מחיי כסטודנט ועוד לפני כן כשכל משפחתו של אבי גרה שם שנים רבות.
היא עיר שמייצגת דו קיום שברירי אבל חי ונושם, הרבה מהמקומות שהמחברת הזכירה בספר הם מקומות שנהגתי לטייל שם ובכתיבתה היא החזירה אותי לריחות, להמולה וליופי של העיר.
מרגישים שהמחברת מכירה את העיר היטב ואוהבת אותה.
בכריכה של הספר רואים צילום יפה של טיגריס והסיבה שהצילום הזה מופיע הוא שגיבור הספר שלנו גר מעל גן החיות בעירוני בחיפה אבל לטיגריס יש עוד משמעויות כחתול חזק מאוד, ראשון בשרשרת המזון ועוד.
רומנו הוא עורך דין ותיק, מצוי במשבר גדול מאוד בחייו, גירושין ומציאתו פתאום לבד בחייו ובתוך כל זה רומנו מקבל לידיו תיק חשוב מאוד עבורו, תיק ניסיון לרצח כך מתואר של אסמעיל, נגר מטמרה שניסה לרצוח את אביה של לקוחה, האב נמצא בתרדמת והעד היחידי לאירוע הוא בילאל בנו של איסמעיל שסובל מפיגור שכלי וקשה לקחת ממנו כל סוג של עדות.
המקרה הזה מעורר זכרונות אצל רומנו כי אסמעיל הוא הנגר שבנה את הרהיטים בביתו של רומנו לפני שנים רבות.
בספר משובצים קטעי זכרונות של איסמעיל מלפני שנים בהם היה עצור בטחוני ועבר עינויי שב"כ
זהו ספר לא פשוט ומורכב מאוד עקב היחסים המורכבים בעיר בין ערבים ליהודים ועקב הסיטואציה האישית בה נמצא רומנו ואילת שמיר מנווטת במיומנות רבה וכותבת ספר קצת איטי אבל מעניין מאוד וכתוב היטב.
בהחלט כדאי לקרוא.

44896673_1631152456984654_1827918204068954112_n

בית האושר / ניבה רטנר

בית האושר / ניבה רטנר
הוצאת פרדס
165 עמודים

החיים עצמם של כל אחד מאיתנו מלאים בסודות כמוסים שידועים למעטים, כמעט לכל אחד מאיתנו יש רגעים אפלים, סודות אפלים.
אנשים כמהים לחופש, לאסקפיזם, לבריחה ממציאות קשה ומחיפוש אחר האושר אבל מהו האושר אם לא אשליה.
חלק משמות הסיפורים הם סתירה לסיפור האמיתי, הם אשליה כמו למשל הסיפורים הראשונים "בית האושר" ו "קסם על ים כנרת"
בית האושר הוא על יולדת בעלת ביטחון עצמי נמוך שנוטלת תרופה הומאופתית קסומה שעושה תופעות לוואי על התינוקת שלה שמצמיחה שיער ונראית כמו קופיפה קטנה והסיפור עוד מתפתח משם.
בקסם על ים כנרת מסופר על שני אחים בקיבוץ שמקיימים ביניהם יחסי מין בהסכמה ובשלב מסוים האח נוטל את חייו וגם כאן יש התפתחויות טראגיות.
שאר הסיפורים גם הם אינם נותנים מנוח והם מטרידים מאוד ומעוררים מחשבות רבות על החברה שלנו, על העובדה שלכל אחד מאיתנו יש צדדים אפלים, מדכאים, אובססיביים.
סיפור נוסף שאהבתי זה על אם שצופה באובססיביות בגן של הילדה, ישנו סיפור קצר מאוד אבל כתוב היטב על שוטרת שמפנטזת על הנחקר שלה שהוא נער קטין ועוד סיפורים שכולם טובים ומעניינים.
ניבה רטנר בספר ביכורים הלכה על הקצה עם סיפורים לא פשוטים ולא קלים לעיכול ואני אהבתי לקרוא ומחכה לראות מה עוד יצא תחת כתיבתה.
כדאי.

44848474_1632412123525354_6013475142393397248_n

איך לחיות כמעט בחינם, איך לחיות משלושים ושישה אלף דולר לשנה / פרנסיס סקוט פיצג'רלד

איך לחיות כמעט בחינם, איך לחיות משלושים ושישה אלף דולר לשנה / פרנסיס סקוט פיצג'רלד
הוצאת נהר
מאנגלית: דב שילוח
98 עמודים

הוצאת נהר ממשיכים להוציא את כתביו השונים של פרנסיס סקוט פיצג'רלד הנפלא והשנון וכאן בעצם ישנם שני מאמרים שפורסמו בעיתון והם באמת מאופיינים בסגנון כתיבה עיתונאית.
מאמרים אלו מתארים את התקופה הכלכלית המורכבת שעבר המחבר ומאופיינים בהומור רב, שנינות ואירוניה רבה ביחס לתקופה וביחס למעמד של המחבר.
פיצג'ראלד לא מכחיש שהוא כותב קודם כדי להתפרנס ווהתפרנס תקופה מסוימת לא רע בכלל ממכירת סיפורים לעיתון ובמאמרים אלו מתאר המחבר המוכשר את המסע שלו לחיות בצורה יותר זולה ולהרוויח יותר כסף ועבור זה הוא נוסע לריביירה הצרפתית בניסיון לצמצם הוצאות עם כמה שזה נשמע אירוני. וכך מתאר המחבר את הנסיונות שלו להצטמצם ועדיין לחיות בצורה שראויה למעמדו כסופר מוכר.
פיצג'ראלד במאמרים אלו מעביר ביקורת על תרבות הצריכה בזמנו, על הקושי להתקיים ולהתנהל כלכלית ועדיין על הרצון להנות מהמעמד שבו הוא נמצא וממנו הוא סלד וכך גם במאמר השני "איך לחיות משלושים ושישה אלף דולר לשנה" פיצג'ראלד מציג לנו את הנסיונות להצטמצם כמה שיותר כדי לחיות בצורה טובה.

"לא הייתי עני – הם לא הצליחו לעבוד עלי. עוני פירושו דיכאון וחיים בחדר קטן ומרוחק ואכילה של מזון מהיר בפינת הרחוב – ואילו אני, מה פתאום, פשוט בלתי מתקבל על הדעת שאהיה עני. אני הרי מתגורר במלון הכי טוב בניו יורק!"
עמ' 67

מאמרים מלאי אירוניה וסרקזם מלווים בכתיבה מושחזת ומלאת הומור שכיף לקרוא ולהכיר עוד צד בסופר הנחשב והאיכותי הזה.

44900258_1632999766799923_8115312273108500480_n

 

ולא נותר אף אחד / אגתה כריסטי

ולא נותר אף אחד / אגתה כריסטי
הוצאת עם עובד
277 עמודים
מאנגלית: מיכל אלפון

לפני שאתחיל לדבר על הספר המעולה הזה, אולי יצירת המופת של כריסטי והספר הכי מוכר שלה אני חייב לומר משהו על תקינות פוליטית וגזענות, לספר במקור קוראים "עשרה כושים קטנים" כך כריסטי קראה לו במקור וזהו שמו, לא עם עובד החליטו לשנות את הגרסה אלא היא שונתה כבר בעבר ולאחר מכן יצא בעברית בשם עשרה כושים קטנים אבל שוב חוזרים ל "ולא נותר אף אחד"
אותי זה מכעיס כי זה השם שהסופרת נתנה לספר וגם אם הוא מקומם את מי שזה מקומם אותו אני מאמין שמה שנכתב במקור צריך להשאר כפי שנכתב.
לענייננו.
אני מאוהב בספר הזה שבעיני זו יצירת מופת של מתח בלשי , ספר מרתק לכל אורכו, מותח ולא נותן מנוח לרגע.
עשרה אנשים שונים שלא מכירים זה את זה מוזמנים לאי החיילים, חלק לנופש ולחלק מוצעת עבודה, הם לא מכירים את הבעלים ולא מכירים איש את רעהו ונעזבים לבדם באי.
על קיר כל חדר תלוי השיר עשרה חיילים קטנים, בכל בית של השיר חייל אחד נהרג בצורה שונה עד שכולם מתים.
לאט לאט כל אורח מותא את מותו בצורה מסתורית ואף אחד לא יודע מי הרוצח, על השולחן ישנם דמויות של חיילי חרסינה וכל פעם שאורח מת חייל אחד נעלם במסתוריות.
עם כל הפשטות שבעלילה כריסטי במיומנות שאולי היתה רק לה יוצרת כאן ספר אימה מרתק ומותח לכל אורכו ומהנה בצורה בלתי רגילה.
ספר נפלא ומותח. יצירת מופת בעיני.
43721064_1637083719724861_570283932201779200_n