כך הולכים השותלים / גיורא אילון
הוצאת אפרסמון
262 עמודים

אמנם אני באתי וגדלתי בקיבוץ ולא במושב אך יש המון דמיון ונקודות חיבור באידאולוגיות ובדרך של הישובים השונים ולכן כשקראתי את הספר הזה חשתי את החיבור הזה ואת ההזדהות למרות שהתקופות הן שונות לפחות בתחילת הדרך ועם זאת הסוף מאוד מזכיר את מה שעבר על הקיבוצים.
לפני שהתחלתי לקרוא את הספר קראתי שהסופר גיורא אילון נפטר לפני שהספר יצא לאור וזה עצוב שכן הספר הזה הוא באמת מקסים, שנון ומיוחד.
אמנם המחבר כתב סיפור על ישוב בדיוני בשם "גבעות" אך נראה שהעלילה או הממואר המיוחד הזה אינו בדיוני כלל וכלל וסיפור חייו ומשפחתו שזורים היטב בסיפור המושב הלא קיים והם מייצרים מארג יפה של ישראליות לאורך השנים, לאורך דורות של משפחה שהיא חלק מהמקום, חלק מההתפתחות של הארץ הזו וחלק מהסיפור של כולנו.
הספר מחולק לפרקים קצרים ואנחנו עושים מסע עם המשפחה של המחבר לאורך מקומות שונים בישראל ובתקופות שונות מהעליה לקרקע של המושב ועד להפיכתו לפנינת נדל"ן נחשקת אבל מעבר לסיפורו של המקום שהו סיפורם של האנשים, דמויות רבות יש בספר הזה, דמויות רבות וסיפורים שונים, והסיפורים נהדרים, יש בהם המון הומור וחן, וגם כאב ותסכול.
"כך הולכים השותלים הוא יופי של ספר" כולו ישראליות במקום, באנשים, בסיפורים המרגשים.
אני חושב שזה ספר נהדר של אדם שללא ספר ידע לכתוב, ידע לספר סיפורים ולהעביר אותם ובעיקר, בא לספר את סיפורה של ההתיישבות החשובה הזו על הטוב ועל הפחות טוב שבה בכתיבה נוגעת, לא מתייפייפת ולא מתחנפת ובעיקר, כתיבה טובה.
ספר נהדר ומומלץ.