איך מסמסים געגוע / דפנה ליבר
הוצאת שתים
296 עמודים

אפשר לומר בלי לגמגם שזה אחד מספרי העיון המרתקים שקראתי בשנים האחרונות ולו רק בגלל הרלוונטיות שלו אבל לא רק, גם בגלל הכתיבה של המחברת שמייצרת לנו מידע מרתק ומשלבת אותו עם מקרים מהקליניקה שלה וזה מייתר עניין ודינמיות ובסופו של דבר מדובר בספר חשוב.
אני מהגר דיגיטלי, אני נכנסתי בהדרגה לעולם הדיגיטלי וראיתי את האימיים מתפתח ואת האינטרנט מתפתח ואת פייסבוק צומח אבל לא נולדתי לתוך זה.
היום אני מורה לדיגיטל, רכז תקשוב בבית ספר ומנסה להנחיל לילדים שנולדו לתוך העולם הזה ולא מכירים מציאות אחרת בה העולם התנהל בצורה קצת אחרת ולתווך להם כמורה את הדרך הנכונה וזה אתגר.
אבל מעבר לכך ככל שעובר הזמן העולם הדיגיטלי מתפתח בצורה מהירה מאוד ומשתנה מיום ליום כמעט וזה דורש גם מאיתנו את לעמוד בקצב, להשתנות בהקדם כי אחרת נשאר מאחור.
הספר נוגע בתחומים רבים ובעיקר בפערים האלו בין המהגרים לילידים, בנסיון לגשר, להבין, בשיח, ועבורי גם בדרכים להבין את הצורך של תלמידי שנולדו בעולם הזה לבין אנשים כמוני שחיים אותו אבל גם מכירים את העולם בלעדיו ולי כמורה הספר נתן כלים למחשבה, כלים להבנה וכלים לעבודה.
דפנה ליבר בהירה, צלולה ומתכתבת יפה עם העולם בו היא חיה ודרכו היא גם מטפלת והנסיון שלה ניכר וכך גם הכתיבה הנהדרת של הספר הזה שחשוב שיכירו אותו, חשוב שיחשפו אליו וחשוב שיפנימו את תובנותיו.
מומלץ מאוד.