בשבחי החתול / תאודור דה בנוויל
נהר ספרים
82 עמודים
מצרפתית: ראובן מירן
אחרית דבר: מיכל פרז־נוי

אני כותב את הסקירה הזו בזמן שלידי יושבת החתולה שלי ג'וי,
חתולה שמלווה אותי כמעט 8 שנים כשלפניה היו עוד חתולים רבים.
אפשר לומר עלי שאני איש של חתולים, החיה המדהימה הזו, החצי אצילית, חצי פראית ראויה לשבחים רבים, העצמאות שלה, היכולת שלה לתת אהבה מצד אחד, אהבה מדהימה ומסירות ומצד שני לשמור על עצמאותה ולא להיות כנועה היא שילוב מנצח בעיני.
אני אוהב ספרים על חתולים ויש לי הרבה כאלו וכמובן נכתבו ספרים רבים על חתולים בסגנונות שונים ועל ידי סופרים רבים שרואים ביצור המרתק הזה מקור נפלא למחקר, התבוננות ונסיון להבין את סוד הקסם של החתול.
כך גם אני שלא מוותר על הנוכחות של החיה הזו בחיי כל עוד זה תלוי בי.
הסופר והמשורר תאודור דה בנוויל מחמיא לחתול ומתאר אותו בצורה אלגנטית להפליא, בכתיבה חכמה ולירית, מפליא בשבחיו ומביא לנו סיפורים שונים על חתולים פריזאיים לצד הדגשת המעלות של החיה הזו עבור האדם.
הספר הזה מחולק לקטעים קצרים שכל רטע עומד בפני עצמו אך ביחד מייצר ספרון קסום ואינטיליגנטי של כותב מוכשר.
התענגתי על הספרון הזה וסיימתי אותו במהרה.
אחרית הדבר של מיכל פרז נוי נותנת עוד אור גם על נוכחות החתולי בחיינו, בחייה, וגם על הטקסט של תאודור דה בנוויל.
מומלץ.