ואלוהים הרג את הכלה / יוסי וקסמן
הוצאת קתרזיס
330 עמודים

כל פעם כשיוסי וקסמן מוציא ספר חדש אני כבר חושב לעצמי עד כמה רחוק הוא ילך עם הכתיבה שלו, יוסי הוא סופר פורה במיוחד והוא גם אמן נפלא וציוריו כמו כתיבתו ניחנים בשפה משלהם, יש בהם בוטות, חספוס, כנות שמשדרת משהו אותנטי וחזק, לא נסיון להתייפייף, לא נסיון למצוא חן, יוסי לא מחפש למצוא חן בעיני אף אחד, הוא בא להעביר מסר דרך האמנות שלו ומי שלא נוח לו שלא יסתכל או במקרה שלנו, יקרא.
אבל ככה זה וירטואוזים, אנשים שניחנים בכשרון הכתיבה וביכולת לכתוב בכמה רמות של עברית, במשחק הלשוני הזה הכה מיוחד כי יוסי מציג כאן בספר הזה 3 דורות של נשים מאותה משפחה אבל כל אחת נשמעת ומתבטאת אחרת וגם מתמודדת עם סיטואציה משלה.
האישה הראשונה זו שושנה, ציירת צעירה שנכפה עליה שידוך שהיא אינה מעוניינת בו והספר מראה את ההתמודדות שלה עם הסיטואציה בתוך משפחה שמעוניינת לכפות עליה נישואין לגבר שהיא לו סובלת.
האישה השניה זו נעימה, נעימה חולה בסרטן ונאבקת על חייה והאישה השלישית זו פרד, דמות מעניינת מאוד בעלת שפה סלנגית בוטה וישירה, פרד היא אישה לסבית ושמנה.
בכלל נראה שלמרות השוני בין הדורות יש איזה חוט מקשר בין כל הסיפורים שנשזרים אחד בשני ובכולם יש את הבריחה או החזרה לאמונה וההתמודדות של נשים עם עולם פטריארכלי שסוגר עליהן במידה כזו או אחרת.
זהו בעיני ספר נפלא של יוסי וקסמן, אין הרבה סופרים גברים שיודעים לכתוב על נשים ובלשון נשים כפי שוקסמן כותב, להכנס לרוח הדמות, לאוירה, לנפש.
ספר מיוחד ומלא עניין.