צ'פינה / נגה אולמרט

צ'פינה / נגה אולמרט
הוצאת ארגמן מיטב
107 עמודים

כבר בכריכה אפשר לזהות כמה מוטיבים שמלווים את המשוררת בספר הרגיש הזה, הציור היפה בכריכה של רגינה אולמרט מתאר ככל הנראה מלאכת אריגה שנראית מאיזור דרום אמריקה וכשקוראים על המשוררת מבינים שהיא נולדה בגוואטמלה וכמו כן זיהיתי המון נשיות בכריכה, המון עדינות, רגש וחום והספר של נגה אולמרט עוסק בין השאר בהורות ובנשיות וכן בקשר שלה לגוואטמלה אבל זו רק אחת מהתמות בספר הזה.
התמה המרכזית בעיני והיא לב ליבו של הספר זו ההתמודדות של נגה אולמרט עם מחלת הטרשת הנפוצה וההתמודדות שלה היא מה שמוציאה את היצירתיות בשירים היפים שבספר זה.
אולמרט מיטיבה לבטא את הכאב וההתמודדות עם המחלה הלא פשוטה הזו אך גם מביאה את היופי שבתקווה ובדברים היפים בחיים והמשפחתיות, ההורות והרצון פשוט לחזור להיות מי שהיא היתה לפני.
משברים מוציאים מאיתנו את האמנות החזקה ביותר, את המילים הנוקבות ביותר ואת בכח שיש במילים כדי להביע כאב, תחושות ורגש.
מרגישים שהספר הזה נובע מעומק הלב שלה ומתוך הכאב והקושי צומחים פרחים של תקווה ואהבה לכל מה שטוב.
ספר רגיש, עדין, נשי, אימהי ונוגע.

"אינני יודעת
כמה כח
נותר בגופי.

עזבו 'גיבורה',
עזבו 'השראה'.
חשש מצמית.
ימים של אימה.

ביני לביני-

בשביל מה?"

"פעם היו לי תשובות להרבה שאלות.
פעם יכולתי לעוף מעל הרבה גגות,
בהרבה ערים, בהרבה מדינות.
פעם יכולתי לטפס על הרים בכל הגבהים,
לכבוש פסגות, לנפץ תקרות שקופות,
פעם הרגשתי יפה, הרגשתי אישה,
הרגשתי.

פעם רציתי לחיות, רציתי עוד,
רציתי בלי די-

ודי."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s