עוזב הולך / עדו חפץ
הוצאת שתים
192 עמודים

עדו חפץ כותב כאן ספר מאוד גברי אבל כמה שהוא גברי הוא גם ספר מאוד רגיש.
למעשה יש כאן שתי נובלות שהתמה המרכזית שלהם הוא מערכות יחסים בין אב לבן וזה מה שמוביל את הספר ואת החשיבה סביבו.
בגלל איכות הכתיבה העובדה שזהו ספר ראשון מרשימה מאוד שכן הכתיבה לא רק בוגרת ועוסקת בנושאים מורכבים אלא היא כתיבה ברמה גבוהה ודורשת מהקורא חיבור לעלילה, ריכוז וזהו ספר שנקרא בקצב איטי.
כאב לבן אני מדי פעם חרד כלפי עצמי איך יהיה ומה יקרה כשהוא יתבגר ויצא לדרך עצמאית, עד כמה הקשר בינינו ימשיך להיות חזק והאם הוא יכעס עלי על טעויות העבר ועוד כל מני מחשבות.
הספר הזה עוסק גם בתיקון גם בחיפוש אחר תיקון.
הנובלה הראשונה, "עוזב הולך" מתאר מן מערכת מסובכת של אבות ובנים ובמרכזה אב שמחפש קשר מחודש עם בנו ואותו בן דוחה כל נסיון של האב לייצר קשר מחודש. במקביל בן אחר מנסה להתחקות אחר אביו שעזב את משפחתו ואת הארץ והקים משפחה חדשה בסקנדינביה.
הסיפורים מצטלבים זה בזה ומייצרים מארג מסובך של מערכות יחסים של אבול ובנים.
הנובלה השניה "חלון" מתארת אב מבוגר שמנסה לחדש את הקשר עם בנו שמטייל בעולם אך המאמצים לייצר קשר מחודש נכשלים.
והוא מנסה למלא את חייו בהתבוננות דרך החלון על משפחה ולומד דרכם על חייו.
שתי הנובלוך מורכבות ואיטיות ועם זאת חזקות ונוקבות ודורשות קריאה והתבוננות נוספת, כמו החלון בנובלה השניה כך הספר מאפשר לקורא חלון למציאות שלו.
כמה מורכב ככה מעניין.
הוצאת שתים הולכת ונעשית הוצאה חשובה ומרתקת גם בבחירות הספרים וברמתם.