מסמרים / מיכל בסן
הוצאת קתרזיס
317 עמודים

אין הרבה כריכות שמדייקות כל כך באוירת הספר כמו ב"מסמרים".
הציור הזה של אולה קרבצ'נקו מדייק את האוירה, את הדמות של דנה גיבורת הספר ומכניס אותנו לאוירה.
ההתפתחות של הוצאת קרתזיס מרשימה והבחירות של ספרי הפרוזה שהיא בוחרת להוציא נבחרות בקפדנות ועד כה מרשימות מאוד.
כאמן בעצמי מצאתי את עצמי מזדהה מאוד עם גיבורי הספר, אמן הוא גמות לא יציבה מעצם היותו אמן יוצר, אתה לא יכול ליצור מהקרביים שלך אם אין לך משהו בעברך או איזה מקום בעייתי באישיות שלך, ציור ואמנות בכלל באים ממקום פנימי עמוק והתהליכים אותם עוברים יהלי ודנה ביחד ולחוד גרמו לי להזדהות איתם ולהתחבר אליהם במקומות רבים.
הדמויות המרכזיות בספר זה הם יהלי ודנה, יהלי הואכוכב עולה בשמי האמנות המקומית, ילד פלא במובן מסוים אך גם הוא לא יציב, בן יחיד לאם רוסיה ושתלטנית ויש את דנה, בחורה מורכבת מאוד, צלמת מוכשרת שמודעת לחיצוניות המרשימה שלה ומנהלת מערכות יחסים מורכבות ואלימות עם גברים.
דנה לא שומרת את יצירותיה, שורפת אותן ובין דנה ויהלי שמכירים מכיתת הרישום בנערותם נוצר קשר מחודש, קשר אהבה רומנטי מורכב מאוד שמיצר דינמיקה חדשה ומורכבת.
הספר נכתב בשני קולות, פרק מנקודת המבט של יהלי ופרק מנקודת המבט של דנה וכן הלאה.
אני חוזר לציור הכריכה של אולה שכן החיבור אליו בסיפור לא נוגע רק לתחושת האמן ולרגש האמן אלא גם להתמודדות הנפש והספר נוגע גם בנקודה הזו, באמנות ואהבה מהמקום של פוסט טראומה והתמודדות עם קשיי הנפש והרצון למצוא מזור בעולם הזה.
מסמרים הוא ספר טוב, חזק ונוקב שמביא בכתיבה יפה את הסיפור של דמויות שהאמנות היא עבורם מפלט אך גם המועקה והחיפוש אחר אהבה של שני נפשות אבודות.
מומלץ.