היום בו יתחילו שירי לדבר / יונה אלון
תשע נשמות
89 עמודים
מאוד אהבתי את ספרו הקודם של יונה אלון בתשע נשמות, יונה אלון היה איש המילה הכתובה והשאיר תחתיו רשימות רבות, מילים רבים והפעם אחרי הספר ההגותי/ פילוסופי הקודם כאן נאספו שירים רבים של איש המילה הכתובה, ספר שתענוג לשוטט בין השירים ולתהות על קנקנו של הטיפוס המתבודד והמרתק הזה.
הספר הזה מניח קצת את השאלה "מהי שירה" השירים בספר הזה הם כמעט כמו משפטי זן או שירת הייקו, קצרים, מתומצתים ועולם ומלואו נמצא מאחורי כל אחד מהם.
הכתיבה של אלון מינימליסטית כמעט כמו חייו, אדם צנוע שלא חיפש תהילה ופרסום וכתב לשם הכתיבה, לשם עצמו, לתקן את נפשו הפצועה, למצוא נתיב לחייו ומזור לכאביו.
השוטטות בין השירים היא כמעט שוטטות בין מסלולי חייו של אלון, הזכרונות, הגעגועים, הטראומות ועוד.
זהו ספר מסע באמצעות שירים קצרים, ממוקדים ומדויקים.
"תמיד ללכת
אל הארץ המובטחת
ואליה לא לבוא"
"על כורסה בבוקר
עייף אל תוכי
רך אהבה
אני צומח אגרוף
להכות במכים בי"
הספרים ואני 