כלומים / גיא יוספן
הוצאת בודהיספרא
128 עמודים

כלומים הוא ספר שקוף על אנשים שקופים, יש בו משהו קצת אחר, למעשה אחר מאוד ואוירה מאוד מאוד מיוחדת כאילו המחבר מבקש להעביר לנו איזו חוויה שיוצאת מהקופסא שאנחנו מכירים ומאפשר לנו לחוות מה זה בעצם להיות לרגע במקום קצת אחר ולראות ולהבין את חיים של אנשים בעלי תסמונת דאון בהוסטל שהוא עבד בו.
ההוסטל הוא מן עולם בתוך עולם, נפרד, מנותק יש לו חיים משלו והחוויה של הספר היא חוויה רוחנית כמעט, זה ספר שקשה קצת לנתח אותו שכן הוא חווייתי מאוד, רצוף החוויות מיוחדות כאלו שנצרבות בזכרון אבל גם כאלו שלוקחות אותך למסע לתוך עצמך ואולי גם הסקירה הזו תהיה רוחנית במובן מסוים.
מה זה בעצם הכלומים, מאיפה המושג הזה הגיע ובעיני יש בו איזה ייחוד, אפשר להתייחס לכלומים כאל אותם אנשים שעבור הרבה אנשים הם כאלו שלא מקבלים את היחס הראוי להם, השקופים, המנודים במובן מסוים, המנותקים מהעולם, אנחנו פוחדים מהשונה עד כדי כך שנחנו לא מסוגלים להתבונן עמוק יותר לתוכנו ולראות את עצמנו ככלומים בעצם.
המחבר נמצא בהוסטל ומפתח קשר ייחודי עם שני דיירים, גיל ולילה, כל אחד מהם הוא עולם ומלואו והחוויות הקצרות שמתוארות בספר הן חוויות שאפשר לחוות רק עם מבוגרים שהם בעצם ילדים בנשמתם ואף במוחם, החיים נשארים איפשהו באותו מקום והזמן נעצר והחיים חולפים על פני הזמן שנעצר והילדים נשארים ילדים אבל בגוף גדול יותר.
לרגע ילדים, לרגע פילוסופים של החיים עם תובנות וראיית עולם מצחיקה, משעשעת ושונה וגיא יוספן מעביר לנו את החוויה הזו בכתיבה מאוד כנה ומעניינת, יש איזו פתיחות נעימה שמחברת אותך לספר הרגיש הזה והלא שגרתי ובכלל מדובר באריזה שנורא נעים להחזיק ביד מרמת הכריכה ועד האיורים הנהדרים של גיא יוספן שמעבירים לנו בצורה מינימליסטית את התחושות והרגשות בספר דרך עיניו של המחבר.
ספר מאוד שונה והרגשתי שככל שאנחנו לומדים להתנתק מכל מה שאנחנו מכירים או יודעים לכאורה עולם אחר נפתח לנו שהוא משהו שלא ראינו עד כה, כמו שנצמצם עיניים ונראה אצבעות בין האצבעות, אם נשכיל להביט על העולם בצורה שונה נגלה את הכלומים, נבחין בדברים שעד כה חשבנו אותם לשקופים,
מיוחד מאוד.