בתחתית הימים / גיורא פישר
הוצאת עם עובד
88 עמודים

אני אוהב את גיורא פישר המשורר לא פחות משאני אוהב את גיורא פישר האדם, לא פגשתי אותו מעולם אבל אנחנו חברים ותיקים בעולם הוירטואלי וזה הספר השירה השני שלו שיוצא לי לסקור.
גיורא מחבר אותנו בשירתו לטראומות בחייו וגם לתקווה, השירה של גיורא היא גם התקומה שלו היא המפלט והכאב הוא ההשראה שלו, המעין הנובע שלו.
השירה של פישר טובה כי היא מחברת, היא שירה טובה אבל לא מתיימרת, היא שירה טובה וכנה וכזו שבאה לספר לנו את הסיפור של החיים כאן של הכאב בלחיות כאן אבל גם ביכולת לראות את הטוב בהכל ובללמד אותנו שיעור איך צומחים מהכאב ואיך מנתבים אותו למקום של צמיחה, רגש ויצירה.
אמנים כגיורא הם השראה עבורי כי גם אני מהקושי בחיי מייצר אמנות ולומד דרך היצירה על עצמי ולכן גיורא פישר הוא לא רק השראה כמשורר אלא עבורי גם כאדם.
הספר הזה מדבר על כמה נושאים אך העיקריים שבהם והעוגן של הספר הזה זה הגעגוע, הזכרון והכאב על האובדן שתמיד יהיה חלק מחייו ומצד שני גיורא מראה לנו את היופי שבהזדקנות, את היופי שבחיים, את היכולת לצמוח ולא לשקוע, את החיים עצמם והמון אהבה לדברים הקטנים בחיים. הספר עוסק בנושאים נוספים אבל רציתי לגעת במה שתפס אותי וחיבר אותי.

"אני שומר קרוב לליבי
את הקלף המנצח שלי.
בפני פוקר משחק
לבלבל
משתמש בקלפים טובים
גם באלו שפחות.
רק כשאנצח ולא יהיו כל ספקות
אשלוף את הקלף שיספר

איך מזמן הפסדתי הכל"

"רציתי לחבקו ולהבטיח
שהכל יהיה בסדר,
אבל מה אנחנו יודעים על
"יהיה"
ומה זה בכלל "בסדר"?

---

"נקבים נקבים
חלולים חלולים
מוטבעים בגופי,
חומר נכנס ויוצא בם.
אך מאין הרוח?
ומה נושף?
מחולל שם חיים
ושירים."

ספר שירה מרגש.