רחל ורנהאגן / חנה ארנדט
הוצאת שוקן
337 עמודים
מגרמנית ומאנגלית: ניצה בן ארי

לקח לי הרבה זמן לקרוא את הספר הזה, בשלב מסוים עשיתי איתו הפסקה, חזרתי אליו שוב ושוב עצרתי, חנה ארנדט היא כותבת מחוננת אבל הספר עמוס בפרטים ובכתיבה גבוהה מאוד ולא קל לקרוא בו אך דווקא האתגר בקריאתו גרם לי להמשיך עד הסוף ולומר שמדובר באחת הביוגרפיות המשובחות שקראתי בחיי, ביוגרפיה שהיא לא רק סיפורה של רחל ורנהאגן אלא במידה מסוימת מראה להגותה של ארנדט, לחיפושים של הזהות שלה עצמה, זו ביוגרפיה הגותית שמדברת על חייה של יהודיה בתקופה הרומנטית אך משליכה לתקופה בה ארנדט חיה, עבדה ופעלה ובמידה רבה שתי הנשים האלו דומות מאוד.
זוהי לא רק ביוגרפיה כפי שנהוג לקרוא ביוגרפיה אלא ממש עבודת מחקר מעמיקה של ארנדט המחוננת.
שתי נשים, שתי תקופות שונות, ניהלו חיים מרתקים ולא שגרתיים, השפיעו מאוד על תקופתן, שתיהן יהודיות.
אבל חנה ארנדט מתארת את עבודתה על הספר כתרומה להסטוריה של יהדות גרמניה, בהתעסקות בנושאים שהעסיקו את אותה יהדות במשך שנים כגון התבוללות ואנטישמיות וחנה מראה בספר איך האנטישמיות של הסביבה החברתית והאינטלקטואלית בגרמניה השפיעה גם על הגורל האישי.
מי בעצם היתה רחל ורנהאגן?
רחל (1771-1833) היתה יהודיה שהתפרסמה בעיקר בזכות הסלון הספרותי שניהלה בברלין, מקום בו נפגשו גדולי הדור של התקופה הרומנטית בגרמניה.
בין האורחים הקבועים בסלון שלה היו לדוגמא פרידריך שלגל, היינריך היינה, אלכסנדר פון הומבולדט ועוד ועוד. בשלב מסוים בחייה רחל ורנהאגן נטשה את היהדות ואף הוטבלה לנצרות ויחסה ליהדות הוא מרכיב חשוב בספר של ארנדט.
כשחנה כותבת על רחל היא היא חושפת הרבה על עצמה, החיפוש אחר מקום שלה בעולם עובר גם דרך החשיבה הפוליטית של ארנדט.
ארנדט החלה לעבוד על הספר בשנת 1930 ובשנת 1933 כבר עזבה את גרמניה ולא יכלה להשאר בביתה עקב הנסיבות הפוליטיות הידועות.
זה לא רק הסיפור של רחל ורנהאגן אלא סיפור של תקופה, התקופה הרומנטית בגרמניה ולרחל ורנהאגן תפקיד חשוב בעולם האינטלקטואלי חברתי, מעמדי בברלין.
חנה משרטטת דמות של אישה שלא מוצאת את עצמה בעולם הישן שבו היא חיה ולא בעולם החדש אליו ניסתה להשתייך, אישה שמנסה להשתחרר מהסטיגמא של היותה יהודיה שמלווה אותה מיום לידתה.
מדובר בספר מורכב ומצוין שדורש התעמקות וקריאה איטית אך בעיני הוא שווה כל דקה.
ביוגרפיה מעולה ביותר, מומלץ מאוד.