מאדי / נעמה הכט
הוצאת קתרזיס
244 עמודים

הנובלה היפה הזו של נעמה הכט עוסקת באחת הקהילות הכי שקופות בישראל, קהילת העובדים הזרים ובעיקר העובדים הסיעודיים, בנוסף יש כאן עוד קהילה שקופה קהילת הזקנים הסיעודיים ונראה שנעמה שהיא סופרת ומשוררת צעירה בוחרת לעסוק בספר הפרוזה הראשון שלה (היא כבר כתבה ספר שירה נפלא שיצא לי לכתוב עליו) בנושא רגיש ומורכב ולהכנס לעולמם של קהילת העובדים הסיעודיים.
אבא שלי היה מטופל על ידי מטפל מסרי לנקה שהיה רחוק ממשפחתו, האם המאמצת שלי היתה מטופלת על ידי מטפלת מהודו, העבודה שלהם היתה כאן אבל הראש והלב היה בבית, ה חשבות על המשפחה שנותרה מאחור, על החיים שהשאירו אחורה בשביל הפרנסה במדינה רחוקה וקצת מנוכרת ובשל כך הם מקיימים קהילה בתוך קהילה, נפגשים ביניהם, לאחר העבודה, מבלים ביחד.
מה שתארתי בהקשר למטפלים אצל משפחתי, אנשים שנותרו עד היום בקשר איתנו אם ברשת החברתית או בדרכים אחרות עובר על גיבורת הספר ג'ונאלין, מטפלת סיעודית שהגיעה מהפיליפינים, כבר שמונה שנים בארץ, מטפלת ביצחק, קשיש מרמת גן, העבודה סביבו אינטנסיבית ובסופי השבוע היא נפגשת עם חברותיה הפיליפיניות ונם חיי הקהילה בכנסיה ומעבר לכך מחשבותיה נשואות לבעלה אנג'לו ולבתה מאדי. הדברים משתנים אצל ג'ונאלין כאשר היא מתחילה לחשוד שבעלה בוגד באמונה.
המחשבות על כך מערערות אותה והיא חושבת איך להתנהל ומה לעשות.
נעמה הכט כותבת נובלה רגישה מאוד, עדינה מאוד, בוגרת שכתובה בצורה נהדרת בעיני.
העריכה כאן טובה והספר קולח בצורה בלתי רגילה ומעורר מחשבות על אותם אנשמםמשקופים ועל החיים בארץ זרה ומציאות אחרת.
זו נובלה מרתקת. מומלץ מאוד.