פורחים מאוחר / ריץ' קרלגארד
הוצאת מטר
272 עמודים
מאנגלית: כפיר לוי

רוב האנשים בעולם פורצים מאוחר, מתגלים מאוחר, מתפתחים מאוחר והם מה שמכונה לייט בלומר, כלומר פורחים מאוחר, אני נחשב כאחד כזה, אחד שמתגלה מאוחר שמצליח או שכשרונו מתגלה מאוחר ויכולים להיות סיבות רבות להתפתחות המאוחרת הזו אבל עובדתית רוב האנשים בעולם לא מגיעים להצלחות הגדולות שלהם בצעירותם.
לרוב אנשים אלו נחשבים פחות מוערכים בחברה שלנו שנוטה להעריץ מצליחנים צעירים ונוטה לדחוף להצלחות בגיל צעיר.
יש הסבר מדעי לכך שרובנו מבשילים בגיל צעיר ואם לשים את האצבע בגדול אז זה קשור להתפתחות שלנו, התפקוד הניהולי של המוח שלנו אינו מתפתח במלואו עד לגיל 25 ואצל חלקנו אף קורה מאוחר יותר. ולמעשה אצל כל אחד מאיתנו מיצוי היכולת מגיע בגיל שונה.
ריץ' קרלגארד כותב הספר הוא אחד מאותם לייט בלומרים, הוא המוציא לאור והעתידן של המגזין פורבס והתפתחותו התחילה מאוחר, התקבל במקרה עם ציונים בינוניים לסטנפורד, עבד כשוטף כלים, שומר לילה וכתב במשרה זמנית ובהמשך הגיע להישגים שמציבים אותו במעמד שהוא נמצא בו היום.
הספר גם מתאר אנשים שהם לייט בלומרים ידועים כגון ג'יי קיי רולינג, מורגן פרימן, דיטריך מאטשיץ (מייסד חברת רדבול) ועוד ועוד אבל לא בזה המיקוד, המיקוד בספר זה עוסק בביקורת על החברה ובלחץ שאנחנו מפעילים מגיל צעיר על הצטיינות בגיל צעיר וזה מתחיל מהגן ועד הלימודים הגבוהים, הלחץ להגיע להישגים כבר בגיל צעיר משפיע גם נפשית על בני הנוער שמרגישים שהם בתחרות מתמדת עם תלמידים אחרים, עם עצמם, עם הציפיות מההורים ומהסביבה.
הספר יוצא עם ביקורת חזקה כנגד המבחנים למדידת ידע כגון מבחן הsat האמריקאי וכנגד החינוך המערבי שמכתיב ללמד ידע מדיד ומתעלם מגורמים נוספים ותכונות נוספות ופחות מדידות.
קרלגארד כותב באופן מרתק ומעניין ומעלה נושא חשוב גם מבחינה חינוכית וגם מהרבה בחינות נוספות שאומר לשחרר מהאובססיה או מהלחץ להביא את הילד למצליחנות בגיל צעיר, תנו לילד להתפתח בקצב שלו, כל ילד או כל אדם מגיע בזמן הנכון לו לתוצאות ויש גם יתרונות לפריחה המאוחרת אצל אנשים מסוימים.
כדאי לקרוא.