היכן היית בלילה / קלאריס ליספקטור

היכן היית בלילה / קלאריס ליספקטור
הספריה החדשה
110 עמודים
מפורטוגזית: מרים טבעון

אין לי כל כך דרך להגדיר את הכתיבה של קלאריס ליספקטור אבל אני קורא בצמא בלתי מובן כל ספר מתורגם שלה והיא אולי הסופרת האישה האהובה עלי ביותר, אני אומר את זה ואני בעצמי חושב מה גורם לי לאהוב את ליספקטור כל כך, הסיפורים שלה מסובכים, לעיתים חסרי עלילה, הכתיבה שלה היא זרם תודעתי שייחודי רק לה, ליספקטור לוכדת רגעי נפש דרך סיטואציות יומיומיות ולעיתים בנאליות להחריד ועם זאת הופכת את אותם רגעים ליצירות מופת של מחשבות לא מסודרות. הקריאה בסיפורים הקצרים שלה היא כמו מערבולת, אתה נסחף ולא יכול לצאת ממנה.
ליספקטור מתחילה בקובץ הסיפורים הזה בצורה ברורה וקוהרנטית ושני הסיפורים הראשונים לגמרי מובנים ומיצרים חווית קריאה גם אם מורכבת מאוד אבל יש בה איזה מין צלילות והבנת הסיטואציה, הסיפור הראשון הוא על אישה בת 70 שקובעת להפגש עם ידידים ומוצאת את עצמה מסתבכת במסדרונות אצטדיון המאראקנה והסיטואציה הזו גורמת לאישה להתבונן על חייה בצורה יוצאת דופן, הסיפור השני הוא מפגש בין שתי נשים ברכבת שונות זו מזו ועם זאת המפגש הזה מייצר איזה חיבור וגורל משותף. הסיפור השלישי מתחיל לשדק אוונגארד שמאפיין את ליספקטור, הסיפור נקרא "סקירה יבשה על סוסים" סיפור מוזר שהוא בדיוק ההיפך מסקירה יבשה אלא חוויית קריאה משוחררת ומלאת אסוציאציות, כתיבה מפעימה ומעוררת השתאות.
ליספקטור מתעסקת המון בנשיות, בנשים, הסיפורים קצרים מאוד אבל לא קלים לקריאה ועם זאת אתה יוצא מספר זה משתאה ונפעם מהעוצמה של הסופרת הזו ומהגאונות שבשליטתה במילה הכתובה וביכולת לתאר רגשות ותחושות לכאורה במצבים יומיומיים ובנאליים.
ליספקטור היא בו זמנית הסופרת האהובה עלי והכי לא מובנת, ככל שהיא יותר אניגמטית כך אני רוצה לקרוא עוד ועוד ממנה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s