כשרון דיבור / שרי שביט
הוצאת אחוזת בית
107 עמודים

כשרון דיבור הוא ספר שכיף להחזיק ביד, יש בו מינימליזם, דיוק בעיצוב הכריכה וכריכה קשה והכל מתחבר לי לתוכן, המינימליזם, הצבי הצבע האדום הזועק, מוצר שכיף להחזיק ביד והמינימליזם הזה מתבטא בתוכן, בסגנון הכתיבה, בסיפור האהבה עצמו.
זו נובלה קצרה, כתובה עם מעט מילים, כמעט כמו שירה ואולי זו שירה בפרוזה, תיאור של מפגשים, של אהבה לא ממומשת, רגעי זכרונות ורגש בין שני אנשים, היא סטודנטית לספרות והוא סופר ותיק שנוסע לדרום להתבודד ולכתוב והוא מצטרף אליה לנסיעה, הוא איש משפחה נשוי, היא צעירה רווקה והשיח ביניהם מוביל לעוד מפגש ומתפתח סיפור אהבה, רומן סודי, מה יוצא מהקשר הזה לאן הוא מתפתח? האם בכלל יש לו סיכוי? האם היא מחפשת בו אולי את דמות האב, מה הוא מחפש בה, הקשר מתנתק ועשרים שנה לאחר מכן הם נפגשים שוב באקראי, היא כבר סופרת בעלת שם והוא סופר מזדקן.
סגנון הכתיבה של הספר מיוחד, קטוע, מעט מילים, משפטים קצרים, שברי זכרונות,, קול אחד, קולה שלה, פיוטי מאוד, עדין, נוגע ללב.
שרי שביט כותבת בחסד, ספר מיוחד, משהו ממנו נשאר בך אחרי הקריאה בו, לא משהו שניתן תמיד להסביר אבל זה ספר שלוקח ממך משהו ומשאיר משהו אחר.
קריאה מיוחדת בספר מיוחד ושונה בנוף.