הכורסה של קצין האס אס / דניאל לי
הוצאת הכורסא
314 עמודים
מאנגלית: תומר בן אהרון

אני אוהב ספרים על מלחמת העולם השניה, על המשטר הנאצי ובכלל על התקופה ההיא ולא רק מהיבטים שלנו על השואה אלא בכלל על איך אנשים הלכו כצאן עיוור אחרי אידאולוגיה רצחנית ואיומה, מבחינה פסיכולוגית יש כאן נושא מעניין ולפעמים צריך להסתכל על הסיפור הזה מכמה נקודות מבט וכשמתבוננים על זה בספרות אנחנו נתקלים בדרך כלל בסיפורים על בכירי המשטר או על המנגנון שנוהל על ידי אותם אנשים בטופ של ההררכיה מהיטלר ומטה אבל לא תמיד אנחנו נתקלים באותם אנשים אלמונים, לא מוכרים, אנשים שהיו חלק מהמשטר, שפעלו למען המשטר אבל לא היו בכותרות וכאלו היו הרבה מאוד שנשארו אלמונים אבל אם ניסע לגרמניה ניתקל באנשים שיכולים לספר על עברם של אבא שלהם או סבא שלהם שהיו חלק מהמשטר הנאצי ופעלו למענו מסיבות רבות ושונות אם מתוך תפיסת עולם אידאולוגית וגם אם מתוך אולי פחד לשלם מחיר אם לא יקחו חלק ועוד תירוצים שונים ומשונים.
חלק מאותם סיפורים מתגלים בתוך מסמכים ישנים שמתגלים לגמרי במקרה וכך הסיפור של רוברט גרייזינגר וקורות חייו של אותו נאצי אלמוני שמסמכיו התגלו לחלוטין במקרה בתוך כורסה שנשלחה לריפוד מחדש.
המסמכים עודדו את ההסטוריון דניאל לי לחקור את קורות חייו של גרייזינגר ולהבין מה קרה לו ואיך הוא בכלל היה חלק מהמשטר הנאצי והסיפור של גרייזינגר בכלל מתחיל בניו אורלינס שם הוא גדל כילד והפרט המעניין הוא שאביו למעשה התנגד להיטלר.
לא התחברתי לנסיון לקשר את האידאולוגיה הנאצית של גרייזינגר והיותו באס אס לעובדה שסבא רבא שלו היה בעל עבדים בניו אורלינס במיוחד שכפי שציינתי אביו של גרייזינגר התנגד לשלטון הנאצי אך זה חלק מהביוגרפיה המשפחתית של האיש שבסופו של דבר מצא את מותו בפראג של בילה את שנות המלחמה האחרונות עם משפחתו.
הסיפור המרתק הזה הוא סיפורם של אותם אנשי אס אס אלמונים שלא רצחו איש באופן פיזי אבל היו חלק מהמנגנון הנאצי ונהנו ממנו ונושאים באחריות למותם של מליונים לא פחות מאשר בכירי המנגנון ומקבלי ההחלטות.
המחקר של דניאל לי היה מעניין ומקיף והשיחה עם בנותיו של גרייזינגר וההתחקות אחר חייו היתה מרתקת.
זה בהחלט ספר שונה בכל מה שקשור להבנה של איך עבד ופעל המשטר הנאצי.
ספר נהדר ממש.