נכון לכתיבת שורות אלו / נמרוד שיין
הוצאת הקיבוץ המאוחד
116 עמודים

את נמרוד הכרתי ברשת, את שיריו הכרתי דרך הרשת החברתית, נמרוד שיין הוא משורר שצמח ברשתות החברתית ולדעתי אחד הדברים הטובים שקרו ברשתות החברתיות הם אותם כותבים שגילו את הכח שיש למילים ואת ההנעה שלהן לצמיחה ונמרוד בעיני הוא משורר שלא רק צמח אלא שמילותיו ושיריו נותנות כח לאחרים, בין אם אנשים כותבים ובין אם אנשים שניזונים מהמילים הכתובות ולוקחים את המילים איתם לדרך הפתלתלה והמורכבת שכל אחד מאיתנו עובר בחייו.
אני אוהב בספרי שירה להתבונן בכריכה ולנסות לקחת את מה שאני מבין ממנה למילים הכתובות בתוך הספר, היצירה הנהדרת הזו של אביב קלר על הכריכה דורשת מאיתנו להתבונן לעומק כדי לזהות פרטים ולמרות שאנחנו רואים את הפרטים הגדולים כמו אופנוע או עץ או עמוד תאורה או חלונות הבתים אנחנו נאלצים להתקרב ולהתבונן מקרוב כדי לזהות את הפרטים הקטנים, אלה הנחבאים מהעין כי היצירה הזו מורכבת מהפרטים הקטנים בדיוק כמו שירתו של נמרוד שיין.
נמרוד שיין לא מדבר על הדברים הגדולים, הוא נוגע בחיים, ברגעים אינטימיים של אהבה, אהבה היא מילת המפתח כאן כי אהבה היא המזינה את חייו של המשורר אהבה לחיים, אהבה לילדים, אהבה אינטימית ורומנטית ובתוך האהבה יש גם את הכאב ממנו צומחים לאהוב, ממנו לומדים להתמודד.
מה שמיוחד בשירה של נמרוד שיין זה שהיא בהירה וצלולה ומובנת, נמרות לא כותב בחריזה מסובכת, במשקלים מורכבים מדי, השירה שלו היא יומיומית, פשוטה להבנה ועם זאת רמת הכתיבה היא גבוהה מאוד, נמרוד מיומן בשליטה במילים, הוא וירטואוז של כתיבה מורכבת שנראית לנו פשוטה.
הנושאים שנמרוד מדבר עליהם הם נושאים של כולנו, כולנו חיים את הסיטואציות האלו בחיינו, כולנו יכולים להזדהות עם המילים אבל אנחנו לא יכולים לבטא אותם בפשטות הזו של המשורר.
הספר הזה נגע בי, מצאתי את עצמי מזדהה איתו, כהורה, כגבר גרוש, כאדם, כאדם שחווה משברים, כאדם שקם מן העפר, יש בו כח ויש בו יופי ויש בו כתיבה שאפשר לחזור אליה.

"פעם נפל לי הבית מהיד
כמו ביצה בדרך מהמקרר
אל הכירים.

מאז אני מנקה
ומנקה."