סיפורים / יואל הופמן
הוצאת פרדס, הוצאת כתר
63 עמודים.
כשכבר חשבתי שאני לא אקרא יותר חומרים חדשים של יואל הופמן גיליתי את הפנינה הזו ומיד רכשתי אותה.
יואל הופמן הוא מהכותבים הייחודיים ביותר בעולם הספרות המקומי ואת הסיפורים הקצרים האלו הוא בכלל כתב בשנות העשרים לחייו.
את הסיפורים האלו מצא אחיינו ירמי הופמן במחסן, 30 סיפורים קצרים, כתובים באנגלית שאת רובם יואל לא זכר בכלל שכתב, ירמי תרגם אחתם ובסופו של דבר יואל הופמן הרשה להוציא לאור עשרה סיפורים מאותן מציאות.
הסיפורים מתחלקים חצי חצי, חמישה מהם מסופרים על משפחתו של הופמן, אנקדוטות משעשעות ממשפחתו, מאימו, אביו, סבו, חמישה מהסיפורים הם על בית הספר והגן, חוויות אותם הוא זוכר והסיפורים בעיני נפלאים, כתיבתו של הופמן תמיד היתה נפלאה בעיני, כתבים מלאי חידה, יצירתיות והומור ששזורים יחד, סיפור אחד שאהבתי במיוחד הוא של מורה לספאות שהיחדים כינו אותו אמורנה, והילד הופמן שיבש טקסט של המשורר בודלר שהעליב את אמורנה אך לצערו של הילד המורה נדרס ונהרג וכך לא התאפשר לילד לעשות תיקון אמיתי אך בכל זאת הוא ביצע תיקון משלו.
קובץ סיפורים קטן שמסיימים בערב אחד אך הוא קסום, בדיוק כמו המחבר שלהם.