זכרונות מרושעים של ילד רחוב / מנסו׳ר א־סוּוַיִּם
הוצאת עם עובד
196 עמודים
מערבית: אילנה המרמן

מעניין עבורי היה להיחשף לספרות סודנית, אני בכלל אוהב לקרוא תרגומים ממדינות שבדרך כלל לא נהוג לתרגם מהן והספרות שלהן לא מוכרת לקורא הישראלי וכשכבר מתרגמים אני מקווה בכל מאודי שהספר הוא טוב כי החשיפה לספרות ממדינות שמתורגמות פחות מעשירה אותי כקורא, גורמת לי להיחשף לתרבויות חדשות, להתייחסות לאירועים שונים מנקודות מבט אחרות ואני שמח על כך וגם כאן ובאחרית הדבר המתרגמת מתייחסת לכך לספרות הסודנית העכשווית שהיא חדשה יחסית ומחברת בין המסורת והתברבות המנקומית לבין הנסיון לייצר ספרות מודרנית שמתחברת למציאות.

הספר הזה מדבר על החיים בעיר חרטום דרך נקודת המבט של ילד רחוב, אדם כסחי שמו ויש בספר הזה בעיני המון מוטיבים של החיים בעיר סודנית גדולה והרחובות שלה אבל גם זיהיתי המון מוטיבים של השראה מסיפורי רחוב נוספים כגון אלאדין או ספרי דיקנס אבל כאן יש חיבור חזק מאוד לעיר האפריקאית ולסודן עצמה.
את סיפורו מספר אדם כסחי הבוגר כאשר הוא נמצא בחדר נוח ובתנאים טובים אבל את גלגוליו כילד רחוב, קבצן ונכה הוא מתאר מהרגע הראשון כשעוד היה צמוד לאמא שלו ממנה הוא נפרד עקב מותה וכך מוצא עצמו אדם הצעיר עם רגליים משותקות והליכה על ידיו בג'ונגל העירוני של חרטום מנסה למצוא את דרכו ומתחבר לילדי רחוב אחרים.
התלאות שהוא עבר והגלגולים הרבים בדרכו מתוארים בצורה מאוד ריאליסטית וחודרת עצמות בכתיבה ישירה ולא מתייפייפת ולמעשה כל מה שרע בחיים ברחוב מהקבצנות ועד ניצול של מבוגרים ופושעים למטרות רווח שונות מתוארות כאן.
בעיני זהו ספר קורע לב וחזק שלא משאיר את הקורא אדיש והספר עצמו עצוב מאוד וגורם לנו לחשוב על השרדות, על המציאות ועם חיים שהם שקופים לרובנו.