שנות לימוד / גיש עמית
הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת מכון מופ"ת
137 עמודים

לפעמים אני אומר לעצמי שאני יכול ללמוד על חינוך ועל עשייה חינוכית הרבה יותר דרך ממוארים מהסוג הזה מאשר ספרי עיון תיאורטיים שבאים לתת לי ידע על עבודה חינוכית כי בעיני עבודה חינוכית אפשר ללמוד מניסיון, נסיון של עצמי ונסיון של אחרים.
רק היום חזרתי מיום מתיש מאוד בבית הספר בו היו לי שני מקרים להתמודד איתם ואת המטען לקחתי איתי הביתה, קטע אחד בו שתי תלמידוךת התחצפו אלי וזה הגיע לטונים גבוהים ושיחות אישיות וקטע שני בו נאלצתי לעשות בירור בין שני תלמידים שהלכו מכות וכל הדברים האלו קרו במהלך השיעור שלי ואם אנחנו רוצים להבין איך העבודה של מורה או מנהל מתנהלת בשטח ומה הקשיים הרגשיים, המורכבויות וגם ההצלחות הקטנות אז החומר התיאורטי לא רלוונטי כאן כמו להבין ולקרוא דרך חוויות וגיש עמית מנגיש לנו בספר חשוב מאוד בעיני, ספר חינוכי שהקורא יוצא ממנו עם המון חומר למחשבה, חומר לעיכול, חומר להתמודדות אישית בין אם הוא איש חינוך ובין אם הוא אדם מן השורה או אולי הורה לילד במערכת החינוך שמקבל פרספקטיבה וזו פרספקטיבה חשובה.
גיש עמית מספר לנו חוויות מהיותו מורה בבית ספר לפליטים מצד אחד ולאחר מכן את החוויות שלו כמנהל בבית ספר אנתרופוסופי, שתי תפיסות חינוכיות וגישות חינוכיות שונות מאוד אחת מהשניה אבל כאן החוויה היא לא רק דרך ההבנה של התמודדות בשתי מערכות חינוך שונות אחת מהשניה אלא גם דרך משקפיים של מורה מצד אחד ושל מנהל מצד שני.
גיש עמית מתאר לנו חוויות, חוויות שהן כמעט ויזואליות בתיאור שלו, עכמעט אפשר להרגיש את עצמי שם כאיש חינוך, בסיטואציות המורכבות, במחשבות של המורה ומעבר לכך אנחנו חווים את איש החינוך כאדם, כאדם פגיע, כאדם מתמודד עם מורכבויות החיים, עם אבל, פרידה כואבת, פיטורין, בן אדם, זו המילה, בן אדם.
לפני שבועיים בערך השתתפתי בכתבה במוסף סוף השבוע על המורכבות שלי כאיש חינוך שצריך לעבוד כשומר לילה כדי להתפרנס וחשפתי את עצמי בפני כל מי שקורא את המוסף הזה שהוא אחד הפופולרים בישראל, החשיפה הזו לא קלה והיא לא קלה בין אם זה בכתבה ובין אם זה בממואר, לפעמים אנחנו שוכחים שמדובר בבני אדם פגיעים וחשופים והעבודה החינוכית היא קשה מאוד, מורכבת מאוד ואמיצה מאוד.
הספר הזה ילמד אתכם להיות אנשי חינוך טובים יותר כי הוא נכתב מהמקום הכי אמיץ ורגיש, מהמקום האנושי.
ספר חשוב ומצוין.