קרל מרקס, פילוסופיה ומהפכה / שלמה אבינרי
הוצאת עם עובד
203 עמודים

אפשר לאהוב את משנתו של מרקס ואפשר לתעב אותה, בדרך כלל אין כאן אמצע אבל אי אפשר להתווכח על העובדה שקרל מרקס ומשנתו היו מההוגים המשפיעים ביותר על המאה העשרים וגם עד היום וזה ניכר בלא מעט מקומות, מדינות, משטרים ותנועות פוליטיות וחברתיות.
הספר הזה הוא ספר צנום יחסית שלא מתיימר להביא לנו את כל העושר בכתביו אבל הוא כן מביא לנו ומאיר לנו את חייו של מרקס ואת התהליכים שהובילו אותו לכתוב את הקפיטל ואת המניפסט הקומוניסטי ועוד, אך באותה המידה התרשמתי שיצאתי עם תחושה מבולבלת קצת וזהו ספר לא מאוד מאורגן וגם לא תמיד נוח לקריאה.
הספר מספר את הביוגרפיה של מרקס מילדותו והמרת דת המשפחה, דרך לימודיו, ההשפעה של הגל עליו, דרך סקירה של כתביו הידועים ועד למותו בלונדון.
רבינרי כותב גם על יחסו של מרקס ליהדות, שאלת היהודים, התמיכה באמנסיפציה ועוד נושאים חשובים.
אם אפשר לסכם את הספר הזה בקצרה אפשר ללמוד על מרקס ועל הגותו בספר הזה אבל אחת התחושות שקיבלתי ממנו זה מן כתב הגנה על האיש שכמו שהוא אחד ההוגים המשפיעים הוא גם אחד ההוגים המושמצים בהסטוריה ובעיני זה אחד הפגמים של הספר הזה.