פיקוסים / גיא עינת

פיקוסים / גיא עינת
הוצאת קתרזיס
49 עמודים

יש בספרון הזה הרבה נסתר מהגלוי, אם קוראים בין השורות, אם מתבוננים ברישומים החזקים, שחור לבן דיכוטומי, נוקב, משיכות מכחול ברורות ויציבות שמשחקות בין השחור ללבן וביניהם המילים, הפסטורליה של המילים, הכח שלהם בשקט, התחושה השלווה שהם משרים, לכאורה הטבע והפסטורליה והילדות נותנים תחושה של פואמה ממוארת מאוד נעימה אבל כמו נפשו של ילד כך גם הפואמה הזו יש בה סודות, סודות שמורכבות מרבדים ושכבות של עומק וגיא עינת לא רוצה להאכיל אותנו בכפית, הוא רוצה שנחקור לבד, שנבין ושנתבונן לעומק, הוא רוצה שנעצור על הרישומים ונראה את הדיסוננס בין הקו לבין המילה, את המשחק ביניהם, את השפה המורכבת והמסרים החבוריים כמו שורשים של פיקוס שנראים כמו ורידים בגוף כמתוארים בכריכה הקשה והמוזהבת, מורכבות של חיים, מורכבות של ילדות והמון כאב נסתר שיוצא החוצה לאט לאט וחושף לאט לאט.
פיקוסים הוא ספרון קצר וקולע שיש בו תמימות מחד והתפכחות מאידך.
ספרון זה זרק גם אותי במובן מסוים לילדות שלי שלכאוה היתה פסטורלית אך גם נוקבת וכואבת עם זכרונות מודחקים.
ספרון אמיץ ובוגר של כותב מוכשר שמיטיב לגעת בנפש האדם.

"בחצר אני רץ
כעובר לא מכוסה.
רק מי השפיר של הממטרה
וצל הפיקוסים לגופי.
בערב אימי תקרא לי
אל הרחם
ותכסה אותי."

כדאי לקרוא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s