חיילת / פאולינה טוכשניידר
הוצאת תשע נשמות
105 עמודים

אני זוכר את העידוד של המדינה לגיוס, את המחשבה כי הצבא מבגר, משנה, משפר, מוציא אותנו אנשים אחרים, כור היתוך, אבל הצבא לא מתאים לכל אחד, לעיתים הצבא יכול להיות קשה והמסגרת הזאת יכולה קשה ומעיקה ובעיקר טראומטית.
מה שאהבתי בספר זה את חוסר הסינון שבו ואת הנסיון לייצר תמונה ריאליסטית ככל האפשר של השירות הצבאי, המיטות, התנאים, המקלחות, השירותים הציבוריים, האוכל, המחברת לא פוסחת ולא מקלה על הקורא גם במחיר של הרתיעה מן הטקסט ומהריאליסטיות הזו.
נראה שחיי הצבא רק סוגרים על החיילת המתוארת ומכניסים אותה למצב מורכב הרבה יותר שמביא אותה לנקודת קצה.
הספר מתאר חיי שירות של המון חיילות וגם חיילים שהמסגרת הצבאית פשוט גורמת להם נזק והכנות המתוארת בספר קנתה אותי.
אני אוהב ספרים ישירים, אוהב תיאורים קיצוניים אך ריאליסטיים ואוהב שמנסים לא להתייפייף בכתיבה וכאן לא הרגשתי התייפייפות אלא ישירות גם במחיר של קוראים שעלולים לקבל רתיעה מהספר, זה מראה שהמחבר נאמן קודם כל לכתיבה שלו ולכנות שלו מאשר למה יחשבו עליו ועל הטקסט שלו.
נובלה קטנה וכנה על שירות רע ועל חוסר התאמה למערכת.