המתנדבת / נטעלי גבירץ
הוצאת כתר
304 עמודים

הקיבוץ, החיים בקיבוץ בתור נער צעיר, בתור מתבגר הם משהו שמי שלא היה שם לא יכול להבין זאת, על אחת כמה וכמה את האובססיה של צעירי הקיבוץ סביב המתנדבות והמתנדבים שעם חלקם אגב אני שומר על קשר עד היום ברשתות החברתיות, יש לי אח במשפחה בה גדלתי שחי היום באנגליה עם מישהי שהוא הכיר כמתנדבת ויש לי חברים שחיים עם מתנדבות שהכירו וחלק נשארו בקיבוץ והתחתנו עם בנות קיבוץ.
ההווי הזה היה חלק בלתי נפרד מהחיים הקיבוציים, ונראה שהמחברת הנהדרת חקרה את הנושא הזה לעומק.
איני יודע אם בביוגרפיה של נטעלי גבירץ יש משהו קיבוצי אבל אני כן יודע שהאותנטיות של הכתיבה גרמה לי להבין שהנושא מוכר או נחקר היטב ואני חייב לומר שמדובר בכותבת מחוננת ובספר שהוא באמת נפלא וגרם לי לחזור במחשבותי לאותה תקופה בקיבוץ, לאותן זכרונות נעורים ופנטזיות אינסופיות של נער מתבגר וחרמן על מתנדבת שתתנה איתי אהבים בחדרי בקיבוץ.
אבל הספר לא מדבר על ההווי הזה, ההווי והאוירה הם חלק מהסיפור והתפאורה למסע אותה עוברת מירה אוברג שבאה לקיבוץ עם מטרה מסוימת מאוד לעשות תיקון מסוים למשהו שרודף אותה כל חייה ולנסות להתחקות אחר חוויה שאימה חוותה, אירועים שאימה היתה נוכחת, אירועים שהשפיעו עליה.
אימה של מירה היתה בעצמה מתנדבת באותו הקיבוץ ודרך זכרונות הילדות של מירה והחיים בשוודיה אנחנו מתחילים להבין קצת יותר למה מירה באה לקיבוץ ומסע השורשים הזה שאני מעדיף לא לחשוף כאן מייצר ספר מרתק, שנון, חכם ומרגש ואף במובנים מסוימים מטריד ולא תמיד נוח לקריאה מהמקום הרגשי שלו.
הכתיבה של הספר והעלילה בה נבנית בהדרגה עד לסוף המצמרר ולאט לאט אנחנו כקוראים נחשפים למטרות של מירה, לאובססיה שלה, לרצונות שלה ולתכניות שלה ואנחנו גם מתחברים אליה ואפילו מזדהים איתה וקשה שלא אפילו כשהסיפור נוקב, קשה ואף מפתיע בעוצמתו.
מדובר בספר נהדר, מורכב וכתוב היטב.
גבירץ היא כותבת מחוננת והספר ריגש אותי מאוד.
אני לא יכול שלא לתת פידבק לכריכה המושכת, הצבעונית והאטרקטיבית שבולטת מאוד ומייצרת את החוויה ומחברת אותנו לתוכן העלילתי.
מומלץ מאוד.