הדס בקצה הלילה / גלי מיר־תיבון
הוצאת עם עובד
244 עמודים

כבר כשהתחלתי לקרוא את הספר שיערתי לבד מה יהיה בסופו למרות שקיוויתי לסוף אחר, ציפיתי לו ולדעתי כמעט כל מי שקרא את הספר ידע מה יקרה להדסה בגלל המצב הבלתי אפשרי שהיא היתה בו אבל זה לרגע לא גרע מהעלילה המרתקת ובוודאי ובוודאי את הטוויסט הכי משמעותי בספר שהופיע רק בסופו. את הקשר בין הדסה למחברת הספר.
בעיצומו של קרב לטרון, הדסה בחורה צעירה ולוחמת מסתתרת בזחל"ם פצוע כאשר כל חבריה נהרגו והלגיון מתקרב אליה יותר ויותר, הדסה מחזיקה בידיה רימון מוכנה לכל אפשרות, כך הספר מתחיל ומשם אנחנו מבינים את מצבה של הדסה אבל עדיין לא את סיפורה ואת סיפורם של דמויות נוספות בספר, וזה סיפורם של שני גברים שרוצים אותה וחושקים בה ומחזרים אחריה ויעשו כל מה שאפשר כדי שהיא תהיה שלהם.
וזה סיפורה של הדסה מילדי טהראן שמנסה להשתלב בקיבוץ ונתקלת בקשיים להאקלם בקיבוץ המנוכר.
הספר לא פוסח על גירוש הערבים מהכפרים בזמן מלחמת העצמאות ומנסה לתת דגש על אירועים רבים שהתרחשו באותה התקופה.
לא בטוח שהפיזור הזה היה נכון לספר אבל זו בחירת המחברת ובסך הכל למרות הפיזור הזה מדובר בספר די מעניין שמתאר את המלחמה מנקודת מבטם של כמה דמויות שמייצגות את הישראליות של אותה התקופה.
כדאי לקרוא.