מודעת רצח / אגתה כריסטי
הוצאת עם עובד
348 עמודים
מאנגלית: מיכל אלפון
אני אוהב את ספריה של אגתה כריסטי בכיכובה של מיס מארפל, יש בה משהו שונה, יותר צנוע מאשר דמותו של הרקול פוארו היא חובבנית ועושה זאת למען תחביב והנאה מאשר מקצוע רשמי ויש בזה ובכלל בסיפורים איתה איזו אוירה אחרת ועדיין נראה שבקרבתה מתרחשים רציחות אז טוב שיש את מיס מארפל.
הסיפור מתחיל במודעה מוזרה שמתפרסמת בעיתון של הכפר צ'יפינג קלגהורן,
המודעה מכריזה על רצח שיתקיים בליטל פאדוקס של מיס בלקלוק ביום שישי 29 באוקטובר בשעה 18:30.
הסקרנותץ גוברת בקרב תושבי הכפר ואכן הרבה מהם מתייצבים בשעה המיועדת ובמקום המיועד ואכן האור כבה ונורו יריות, נהרג אדם ונפצע אדם.
רצה יד הגורל ומיס מארפל במקרה מתארחת בכפר ובחושיה השנונים מפצחת את התעלומה וכרגיל מפתיעה את כולם בחוכמתה וביכולת שלה לזהות ולהבין את הסיטואציה ואת הדברים שמתרחשים מתחת לפני השטח.
לכאורה ספםריה של כריסטי נשמעים ומרגישים כמו איזה שטאנץ ואתם צודקים, זה אכן סוגה ספרותית שיש בה מן השטאנציות ועם זאת כל ספר מרתק מקודמו ומעניין ואין ספר משעמם או שנותן תחושה כאילו הוא חוזר על עצמו, השטאנציות מתבטאת במבנה הסיפור, רצח, חקירה, הבלש במקרה נמצא במקום ופותר את התעלומה אך כריסטי מיטיבה להפתיע אותנו הקוראים כל פעם מחדש.
ספר נהדר כהרגלה של אגתה כריסטי.
הספרים ואני 
מי כותב את הבלוג? הזהו סוד?
אהבתיאהבתי
שמי שניר, נעים מאוד
אהבתיLiked by 1 person
עכשיו, כשאני ניודע את שמך, גם אגיב לבלוג שלך, היסטורית הקריאה שלנו די דומה.
אהבתיאהבתי
מעבר לכך, ואין זה מקרה, שכריסטי יחד עם סר קונן-דויל הפכו לאבן דרך בספרות האנגלית בת זמננו, ואין זה מקרה שספרות יפה נכתבת בסגנון "בלש/שוטר" ותעלומה שמעלה ביקורת חברתית קשה או מציגה מחלות חברתיות קשות. [ראה יקירנו הנורווגי, יו נסבו, והשוטר החולה שלו – הארי הולה – סמים, פורנוגרפיית ילדים, שחיתות במשטרה, סחר בנשים.. ]. רק לזכרון, אחד ממחזות העילית האנושית – אדיפוס המלך, הוא מחזה בלש.
אהבתיאהבתי
האמת היא שאני לא מרבה לקרוא ולכתוב על ספרות בלשית. את כריסטי אני אוהב כך גם את הרקול פוארו. ספרות שקצת נעלמה עם הזמן
אהבתיאהבתי
ספרות הבלש לא נעלמה. באנגליה לצד כותבים/ות של רוטמן רומנטי, ישנם כותבים/ות של סיפורי בלש בסגנון דומה. חלק מהם אתה תראה בסדרות בריטיות "מופלאות" על רצח וחקירה, שמבוססות יותר על שיחות, יחסי אנוש וכו' ופחות על אלימות בסגנון הסקנדיבי. לשמחתי, באמת, העת החדשה מרסקת ומשטחת כל הירארכיה ז'אנרית, ומשאירה מקום לכתיבת ספרות יפה ואומנותית בכל דרך שיחפוץ בה אדם.
אהבתיאהבתי