סוף טוב / מורן וורנשטיין

סוף טוב / מורן וורנשטיין
ספרית פועלים
151 עמודים

מעטים הספרים שמשאירים אותי עם מחנק בגרון, שמטלטלים את נשמתי, הספר הזה עשה לי את זה, קראתי אותו בסופש האחרון וכאב לי כל הגוף.
האמת היא שלא שמעתי עד שיצא לי לקרוא את הספר על מורן, אני קורא מדי פעם על ניצול מיני של ילדים במשפחה אבל לא קראתי עליה באופן ספציפי, על המאבק המשפטי שהיא ניהלה מול אימה ועל המאבק שלה לצדק.
הסיפור שלה גרם לי לרצות לחבק את הילדה שלי חזק ולשמור עליה ולפני הכל לחשוב על הורות ועל המשמעות של הורות עבורי ובכלל.
מורן כתבה יומן, תיעדה את חייה מהרגע שעזבה את הבית, את הגיהנום שחיה בו כשלוש שנים לדרך עצמאית ובנסיון לשקם את חייה אך הפצעים היו עמוקים מדי, היומן הזה, הדברים שכתבה מורן ותיעוד חייה עד לרגע בו החליטה שהיא מעדיפה למות מאשר לחיות כל חייה בסבל פנימי מתועדים כאן והוצאו לאור גם בזכות חברה הטוב יוחאי מיטל שליקט את כתביה ודאג להוציאם לאור וראוי שסיפורה של מורן יתפרסם וזה גם בעיני אחד הספרים החשובים שקראתי השנה.
מורן מעולם לא חיה חיים שגרתיים למדי, עוד לפני שנולדה אביה חלה במחלה קשה ונפטר כשמורן היתה בערך בת 12, אז בתקופה ההיא אמה של מורה הכירה את איציק, מורה דרך שנהיה לבן זוגה ומורן שחיפשה דמות אב נתנה אמון באיציק ואיציק ניצל את תמימותה של הילדה וניצל אותה מינית במשך כמה שנים, בשלב שמורן הבינה שנעשו בה דברים אסורים ואמרה לו להפסיק זה כבר היה קצת מאוחר עבור הנפש הפצועה שלה, העובדה שאמה תפסה צד ולא את הצד שלה קרע אותה יותר לגזרים ומורן נזרקה אל העולם ללא משפחה וללא תמיכה אמיתית.
מורן ניסתה להשתקם, ניסתה דרכים אך גופה ונפשה היו הרוסים מדי, היא פצעה את עצמה ניסתה להתאבד כמה פעמים ואחד הנסיונות גרם לה נזק גדול מאוד.
גם לאחר מכן מורן ניסתה לקום על הרגליים ולנסות לשקם את חייה אך הבינה שכבר מאוחר מדי ועדיף מותה מאשר חייה ופנתה לארגון המתת חסד באירופה שגאל אותה לבסוף מהסבל בה היא חיה.
קשה לכתוב סקירה לספר הזה כפי שקשה היה לקרוא אותו, זה מסמך אנושי כואב וחודר לכל נים ותא בגוף וקשה להיות אדישים אליו וקשה שלא לשנוא את כל העולם ולהבין עד הנפש של ילדה יכול להיות שברירי.
זה לא ספר קל למי שיבחר לקרוא אותו אבל הוא ספר שיסעיר אתכם ויחדור אליכם והוא חשוב, הוא חשוב והוא קורע את הלב.
מורן הלכה בדרכה הייחודית אל מותה שגאל אותה אז זה גם ספר של גאולה ושל תקווה ומחשבה שהמוות הוא לא הדבר הרע ביותר שיכול להיות לאדם, לפעמים הוא הרע במיעוטו או דווקא טוב.
ספר מרגש ונוגע עד דמעות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s