עם הזרם / ז'וריס קרל הויסמנס
הוצאת תשע נשמות
104 עמודים
תרגום:בני ציפר

איזו פנינה אקזיסטנציאליסטית הספר הזה, נובלה כה מדכאת של הויסמנס שאי אפשר לא להתאהב בה, אני מתאר את חוויית הקריאה בניגודים אבל לפעמים יש לי תחושה שאני מזדהה עם גיבור הספר ז'אן פולנטן.נראה שהעולם חווה איזה רנסנס בסוף המאה ה19, פאריז המתועשת חיה ונושמת ואירופה כולה נכנסת לעידן חדש, מתועש, חיי לילה ועולם שלם בחוץ אבל כל הספר גיבורנו לא מוצא את עצמו בכל זה, לא מצליח לחוות את אותה פריחה לכאורה ואפשר אולי לומר שהויסמנס חווה מה שרבים מאיתנו חווים גם כיום.
העולם שלנו נמצא בהתפתחות מטורפת, בקפיצות טכנולוגיות בלתי ניתנות לתפיסה ובתוך הטירוף הזה אנחנו נכנעים לנגיף שמשתלט על חיינו שגם הטכנולוגיה והמדע נכנעים לו, אנשים מתקשים להסתגל לשינויים גדולים והעומס, המרחב, השפע הרב מותיר אותנו לפעמים בתחושת קטנות אל מול כל זה. אם אני שם אותנו כפולנטן של תקופתנו, יש הרבה יותר גירושין ואנשים מתקשים לסיים את החודש, חוזרים הביתה מהעבודה לריקנות מול הטלויזיה ולחוסר מעש ושעמום ואפשר לומר שסוף המאה ה19 בצרפת לא שונה בהרבה.
פולנטן הוא האדם הפשוט, הפקיד המשועמם שמחפש משמעות קיומית ומחפש מפלט בתוך הכאוס הזה, הצונאמי של הקידמה בתקופתו.
אולי הספר הזה, הנובלה המדכאת הזו היא ביקורת על העולם הקפיטליסטי שכמו שהוא מלא הוא מרוקן את האדם מבפנים.
חוסר יכולת למצות את החיים ואת מה שהם מציעים, מין זול וחסר סיפוק.
הספר הזה הוא חוויה אקזיסטנציאליסטית מעוררת מחשבה, ספר צנום שנקרא בשעתיים וגורם לך לחשוב על הריקנות שבשפע.
הכריכה המעולה מעבירה היטב את התחושות בספר.
נובלה מדכאת עד אימה ואני אומר זאת לחיוב.