מוסקוביאדה / יורי אנדרוחוביץ
הוצאת תשע נשמות
257 עמודים
מאוקראינית: אנטון פפרני

כשפתחתי את הספר וראיתי שזה הספר הראשון שתורגם מאוקראינית חשבתי לעצמי שזה לא יכול להיות, שהם בטח טועים ופספסו כמה תרגומים הרי קראתי כמה סופרים אוקראינים בעבר.
מסתבר שאני זה ששגיתי וזהו אכן הספר הראשון שתורגם מהשפה האוקראינית לעברית ואותם סופרים אוקראינים כתבו ברוסית ועל הפרויקט הזה של "החייאת" השפה האוקראינית במידה מסוימת יש לתת קרדיט לתשע נשמות שהרימה את הכפפה וזה ספר ראשון אך לא אחרון בסדרה של ספרים שתתורגם מהשפה הזו.
את הספר מלווה גם הקדמה של המחבר עצמו שנראה שהוא מתרגש מעצם זה שהספר מתורגם לעברית ואז אנחנו מתחילים את העלילה הקצת הזויה הזו, הדחוסה באירועים ומתרחשת ביממה אחת במוסקבה של משורר בשם אוטו פון פ'.
יממה דחוסה בעיר אחת, שוטטות, אנשים מוזרים, אלכוהול ועוד, זה זרק אותי ליוליסס של ג'ויס, אמנם מוסקוביאדה היא הרבה פחות דחוסה והזויה מיוליסס אך ההקבלה הזו שלחה אותי לשם ועם זאת היא שונה מאוד מהחוויה האירית והיא מאוד רוסית באוירה שלה, בתרבות שלה ובמפגשים עם האנשים השונים שנקרים בדרכו של המשורר המשוטט.
השנה היא 1991 וברית המועצות כולה לקראת שינוי משמעותי, התפרקות הגוש והתחושה שהמוכר יעלם ודברים חדשים יבואו משפיעים גם על האוירה וגם על האנשים ברחובות.
משבר זהות של אנשים, זהות לאומית, אישית, תרבותית, אוקראיני במוסקבה שבקרוב לא תהיה חלק מהאומה שהוא מכיר או אולי חלק ממנו אבל יש את הדברים שמחברים ויש אלכוהול ויש מוזיקה ויש תחושה של תחושה של אובדן וריקבון.
הספר המיוחד הזה ראוי לקריאה הוא כתוב באופן מיוחד מאוד, יש לו קצב משלו והוא נע בין זמנים, מחשבות, ריאליזם ותחושות ובסך הכל נותן לנו חווית קריאה שונה ומעניינת מאוד.
ראוי לקריאה לא רק כי זה הספר הראשון שמתורגם מאוקראינית, הוא ראוי לקריאה כי הוא ספר טוב מאוד.