ז'ול ורן / אדם הנצחי
הוצאת נהר ספרים
מצרפתית: אביבה ברק-הומי
98 עמודים
אל ז'ול ורן התוודעתי בילדותי ובגרותי כמו כמעט כל חובב ספרות וספרים.
אין אחד שלא קרא ספר שלו או לא צפה בסרט שנעשה בהשראת ספריו של ז'ול ורן. ללא ספק אחד מגדולי הסופרים במאה ה19.
סופר שלא רק ידע לרתק את קוראיו אלא גם ליצור מדע בדיוני בזמנו שהפך למציאות בזמננו.
הספר אדם הנצחי הוא שונה מכל הספרים שקראתי.
גם כי לדעתי זו נובלה שמכוונת יותר לקהל מבוגר.
את הספר הוציא לאור בנו של ורן ב1910 כחמש שנים לאחר מותו של ז'ול.
זוהי נובלה אפוקליפטית שגורמת לקורא לחשוב על מחיר ההישרדות האנושית.
הספר מתאר למעשה את סוף העולם בצורה כמעט תנכית.
כל מה שמוכר לנו נכחד ונעלם כל הציוויליזציה האנושית כל הערים כל התרבות נמחקה הכל נשאר רק בזיכרון ולא מעבר לכך.
לאדם יש חלק משמעותי בכך.
גיבורי הסיפור הם למעשה הניצולים היחידים או לפחות כך הם חווים זאת כי הם לא ראו שום שריד מלבדיהם.
הם שטים בים ללא גבולות
עמ' 69
"לומר לעצמך שעל כדור הארץ פעמו חיים רבים מספור, במליוני בני אדם וריבוא ריבואות בעלי החיים עברו בו בכל הכיוונים או חצו את האטמוספרה שלו, ושכל זה מת בבת אחת, שכל החיים הללו כבו יחדיו כמו ששלהבה קטנה כבה בנשוב הרוח! לחפש בכל מקום אנשים דומים לך ולחפשם לשווא! להשיג אט אט את הביטחון שמסביבך אין בנמצא דבר חי ולהיווכח בהדרגה שאתה בודד בלב יקום חסר רחמים!…"
התקווה היא לא נחלתם של הניצולים אלא רק הייאוש.
ברגע שהספינה עולה על שרטון והניצולים מגיעים לחוף מבטחים בודדים שם לחלוטין הם מתחילים לחשוב על איך שורדים באי.
קבוצה של גברים לבדם ללא שום אנושות אחרת ללא שום אדם.
והם מוצאים את הדרך לשרוד אבל האם זה שווה זאת ? מה המחיר להישרדות הזו?
האם המחיר הוא בעצם לחזור לתקופות פרימיטיביות שבהם האדם צד על מנת פשוט לשרוד ותו לא?
האם הם יזדקנו שם ללא מטרה וללא עתיד?
האם זה שווה את כל זה?
עמ' 90
"בטוח למדי, למרבה הצער, כי האנושות שאנו נציגיה היחידים, נמצאת בנסיגה מהירה ונוטה להתקרב אל הבהמי. בקרב המלחים של הווירג'יניה, מלכתחילה אנשים חסרי השכלה, האופי החייתי הודגש עוד יותר; בני ואני שכחנו את אשר ידענו1 הדוקטור באטהרסט והדוקטור מורנו עצמם הותירו את שכלם כשדה בור. אפשר לומר שחיי הרוח שלנו הושמדו."
האם גם בספר זה יחזה ז'ול ורן את העתיד הרחוק?
ימים יגידו.
ספר טוב מאוד בעיני.