לנסוע עם מטען קל / טובה ינסון
הוצאת קרן ליברוס
159 עמודים
משוודית: דנה כספי

הספרים של טובה ינסון שלא עוסקים במומינים כמו הספר המקסים הזה או ספר הקיץ שלה הם עם מוטיבים ברורים אבל לפני כן אומר שעלי ספריה משרים איזהו שקט ושלווה, כמעט כמו הנופים בפינלנד או בשוודיה, שלווה פסטורלית ואנושיות, המון המון אנושיות, כאילו כשאני קורא את ספריה אני נכנס למן שלווה מדיטטיבית שמנתקת אותי מכל הבלגן של החיים כאן כאילו עולם אחר סוחף אותי.
המוטיבים הברורים בספרי הפרוזה שלה ובסיפורים הקצרים שלה זה שהם עוסקים לרוב בקשישים ובילדים, הקצוות של החיים.
בעיני הגאוניות של ינסון זו השלווה שהיא מקרינה מסיפוריה אבל יש התרחשויות, יש עלילה ויש משהו שקורה רק שהוא נעשה במינימליזם מופתי של כתיבה אחרת, כתיבה שאין לה גיל.
צריך להתמסר לסיפורים שלה ולכתיבה שלה והכריכה בספר נותנת לנו את התחושה של הסיפורים עצמם.
הסיפור הראשון ממחיש היטב את אותו מינימליזם שדיברתי עליו, חלופת מכתבים בין ילדה יפנית לסופרת הנערצת עליה, ינסון סאן, מקסים ונוגע ללב.
שאר הסיפורים נוגעים באותם נושאים והם רק לכאורה קלילים ופסטורלים רק לכאורה, הסיפורים עצמם גועשים באנושיות, בסיפורים נוגעים ובסיטואציות שמעוררות רגש אצל הקורא.
טובה ינסון לא מאכזבת וקריאתה היא חוויה שונה בהחלט.
מומלץ.